מעדיף להישאר רווק ולא להינשא: האם זה נכון?

מהו היסוד של הבית היהודי?

אנו מוצאים לא מעט אנשים, שמתוך בחירה הם מעדיפים שלא להינשא, וטענתם בפיהם: "טוב יותר להיות רווק, מבלי להשתעבד לטרחה הכרוכה בהקמת ושמירת המבנה המשפחתי". האם יש אמת בדבריהם?

תשובה:

אנשים רבים חושבים, שהבסיס המשותף בין בני הזוג לצורך בניית הבית הוא – 'ההבנה והאהבה ההדדית'. אולם הנחה זו היא מוטעית ביסודה, כי אצל רוב הזוגות הנישאים מתגלים חילוקי דעות ואי הסכמות רבים. ניתן אף לומר, כי בדברים מסוימים לעיתים אין כל הבנה בין בני הזוג. נמצא איפה כי ההבנה ההדדית הינה יסוד רעוע למדי, שכן זהו יסוד המשתנה בהתאם לגורמים ולנסיבות, ולהלך המחשבות והשקפת החיים של כל אחד מבני הזוג.

וכן האהבה הדדית היא יסוד רעוע, כי אהבה בנויה מרגש, ורגש הוא נתון העשוי להשתנות ללא שום יציבות בהתאם למצבים השונים.

משום כך, היסוד לבניית בית איתן חייב להיות יסוד חזק, הנושא את הבית בכל המצבים השונים של החיים, גם בתקופות סוערות. את היסוד הזה אנו מוצאים בדברי שלמה המלך (קהלת רבה ג, כד): "טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו – עול אשה". דהיינו, להינשא פירושו אני מקבל/ת על עצמי גבר / אשה זו בכל מצב ובכל זמן, ולעולם לא אהיה פורק/ת עולו/ה מעלי.

רגש האהבה (הרצון להתחבר לשני), וההבנה ההדדית, יכולים להוות לפני החתונה סימפטומים לחיים משותפים. ואכן ישנה חשיבות רבה לסימפטומים אלה בזמן ההיכרות, אך לאחר הנישואין העבודה צריכה להימשך לעבוד יחד וכל אחד לחוד - בנשיאת עול השני.

נשיאת העול - מתבטאת בהבנת השוני המהותי בין בני הזוג, שמתגלה אצל כל אחד במשך הזמן, תכונות שלא ידעו עליהם מראש. כל אחד לומד להכיר אצל השני מצבי רוח והרגלים הזרים לו, וכן דרך חשיבה שונה ותגובות שונות למצבים שונים, ואף תגובות שלעיתים מרגיזות ונראות בלתי הגיוניות. ובזה בדיוק מתבטא עיקר העבודה של בני הזוג בנישאת עול הנישואין: ללמוד, לקבל, ולהשלים עם המציאות. בסיס זה אינו נתון לשינוי, הן בזמני שמחה ואושר וקירוב הדעת, והן בזמני צער ומשבר, כעס ותסכול.

כמובן שאפשר ונכון לשתף את הקשיים שלנו עם הצד השני, ולראות הכיצד אנו מגיעים לפתרון יצירתי עד כמה שניתן, מ"מ בבסיס יש לנו להבין ולקבל את העול של השני, ולכבד אותו כמות שהוא.     

ומשום כך, בשנה הראשונה חובה על בני הזוג לשבת לפחות חצי שעה בכל יום, אחד עם השני ללא הפרעה, ולדבר על נושאים משותפים. בכדי להכיר אחד את השני בתכונות האופי, ברצונות, בשאיפות ובתגובות כאלו ואחרות, כדי לספק לעצמנו את הזדמנות הנפלאה, לעצור ולשנות אמונות ודפוסים שהיו קיימים אצלנו, שהביאו אותנו עם הזמן להתנהגויות ולציפיות מסוימות, כלפי החברה הסובבת אותנו ובפרט כלפי בן זוגנו.

מאת: הרב דניאל פנחסוב - מרצה ויועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!