הפטיטיס C: הפתרון הרפואי קיים – רק שלא תפספסו אותו

הפטיטיס היא המינוח הרפואי לדלקת בכבד הנגרמת ע"י וירוסים. בישראל אמנם נקבע חודש יולי כולו כחודש המודעות לדלקת כבד נגיפית מסוג C, אך בתקופה בה וירוס אחד קטן משנה סדרי עולם והופך עלינו את שגרת היום, תמיד מומלץ להסתכל אחורה בגאווה אל וירוס שהתגלה לראשונה בשנת 1989 וכעבור 3 עשורים פותח כנגדו טיפול יעיל ופשוט המביא להחלמה ב-95% מהמטופלים?

ראשית נבדיל בין שני ארבע קבוצות של מחוללי זיהומים: חיידקים פטריות טפילים ווירוסים.

החיידקים הם יצורים הבנויים מתא אחד אשר בו חומר גנטי וחלבונים שונים החיוניים לתפקודו. החיידק פועל בגוף באופן עצמאי ופוגע בתאי המאכסן אליו פלש. פטריות ופרזיטים אף הן יצורים תאיים  אשר להם מערכת תפקוד עצמאית הכוללת חלבונים שונים ומנגנונים המאפשרים את קיומם אם כי הם נדרשים להתקיים לצד תאי המאכסן אליהם פלשו.

בחיידקים מטפלים באנטיביוטיקה, וירוסים לעומת זאת, כלל לא מתרגשים ממנה! הוירוסים בשונה מהחיידקים הפטריות והפרזיטים הם לא בדיוק יצורים חיים, הם בדרך כלל בנויים ממעטפת המכילה בתוכה את הקוד הגנטי שלהם ו…. זהו! אין לוירוס את כל האמצעים להתנהל באופן עצמאי, דוגמת ריבוזומים שיכולים לייצר את החלבונים שלו, או מקורות אנרגיה עצמאיים. לשם כך הוא חודר לתוך התאים האנושיים ומכפיף את כל מערכות התא לצרכיו עד שהתא נהרס ומפיץ את חלקיקי הוירוס (ויריונים) שיפנו וידביקו תאים נוספים.

וירוס הפטיטיס C פועל אף הוא בצורה דומה. הוא מועבר לרב ע"י חשיפה לדם נגוע, במרבית המקרים גורם לתסמינים קלים בלבד ולעיתים אף מדביק מבלי לגרום לתסמינים כלל.

ב 60% הנחשפים הוירוס ידביק את תאי הכבד ויגרום לדלקת כבדית כרונית אשר במהלך של שנים יכול להוביל להרס בלתי הפיך של הכבד והתפתחות שחמת הכבד בעד 30% מהנדבקים וכל זאת מבלי לתת כל סימנים מוקדמים להתקדמות המחלה עד שלבים מאוחרים מאד. די לציין כי עד לפני כ-5 שנים היתה המחלה הגורם המוביל בעולם להשתלת כבד בכדי להבין את חומרתה. כיוון שאין לוירוס חלבונים רבים הייחודיים לו אלא הוא משתמש במערכות הקיימות בתוך התאים אותו הוא מדביק, אין בידנו מטרות טובות אליהן ניתן לפתח טיפולים מכוונים ויעילים להתמודדות עם הוירוסים.

מעטות הן המחלות הווירליות הניתנות לריפוי תרופתי מלא, נזכיר כי אפילו לוירוס השפעת העונתית טרם מצאה האנושות מרפא. הדרך המרכזית להתמודד עם מחלות וירליות  הינה במניעתן, הדרך הטובה ביותר לכך הינה פיתוח חיסונים המכינים  את מערכת החיסון למצב בו תפגוש בוירוס ותדע להשמידו בטרם הדביק את תאי הגוף. דוגמא טובה לכך הוא החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג A או B וכן החיסון לחזרת חצבת ואדמת –  כל אלה  מחלות וירליות אשר האדם פיתח כנגדן חיסונים יעילים.

ד"ר גיל בן יעקב

אפשרות יעילה נוספת להתמודדות עם מחלות וירליות היא שפעול של מערכת החיסון באופן לא ספציפי כנגד הוירוס. במצב כזה מערכת החיסון מאתרת ותוקפת את התאים הנגועים בוירוס ובכך מונעת ממנו להמשיך את שרשרת ההדבקה וההרס. הבעיה היא שטיפולים אלה שהכוללים שפעול מערכת החיסון באופן לא ספציפי גורמים לתופעות לוואי רבות ובשל כך קשים למטופל. במספר מחלות וירליות פותחו תרופות השמות למטרה חלבונים וירליים ייחודיים כמו בדלקת כבד נגיפית מסוג B אך טיפולים אלה מצליחים בדרך כלל לדכא את הוירוס ולמנוע את התפשטותו בגוף אך לא למגרו כליל ולהביא להחלמה. המקרה של הפטיטיס C הוא שונה ומעורר השראה בכל הנוגע להתמודדות עם המחלות הווירליות. בשנים האחרונות אנו חווים מהפכה אמיתית עם פיתוח תרופות השמות למטרה חלבונים וירליים ייעודיים, חלבונים אלה אינם קיימים בתאים ההומניים ובשל כך הפגיעה בהם אינה גורמת תופעות לוואי רבות או פגיעה במטופל. פגיעה שכזו במנגנונים של הווירוס, מלבד היותה מופחתת תופעות לוואי, מביאה גם לפגיעה קשה ביכולתו של הווירוס להתרבות ולהמשיך את שרשרת ההדבקה עד כי הוא מחוסל וממוגר לחלוטין מגופו של המאכסן באחוזי הצלחה חסרי תקדים. בתוך 3 עשורים דלקת נגיפית מסוג C הפכה ממחלה כרונית קשה המביאה  להרס הכבד  למחלה ברת טיפול קצר ויעיל הכולל טיפול בכדורים בלבד למשך חודשים או שלושה (כתלות  במאפייני המטופל, המחלה והתרופה הנבחרת) ומביא להחלמה מלאה בלמעלה מ 95%  מהמטופלים, תוך עצירת הנזק הכבדי ואפילו במקרים מסוימים שיפור בנזק שכבד נגרם לכבד.

הטיפול בהפטיטיס C נמצא היום בסל התרופות וזמין בכל קופות החולים. הטיפול מוצע לכל מי שנושא את הנגיף ללא תלות בתת סוג הנגיף או דרגת הפגיעה הכבדית ולכן חשוב כי נאתר את כל אותם חולים אשר נגועים בוירוס, נציע להם את הטיפול ונביא לריפויים המלא, אך איך נדע את מי לבדוק למחלה, הרי לא ניתן לבדוק למעלה מ 9000000 אזרחים לנוכחות הוירוס?

ההפטיטיס C הינו וירוס המועבר בין בני אדם בעיקר בדרך של חשיפה לדם ומוצריו, נציין כי במיעוט המקרים מתקיימת העברה ביחסי מין וקיימים אף מקרים בהם אופן ההעברה אינו ידוע. העובדה כי וירוס הפטיטיס C מועבר רק בין בני אדם ובעיקר בחשיפה לדם נגוע הביאה לכך שאותרו בארץ קבוצות סיכון בהן היתכנות החשיפה לדם או מוצרי דם נגועים בעבר היא גבוהה. הגדרת קבוצות הסיכון מאפשרת לנו למקד את מאמצי ההסברה ואת המשאבים באיתור החולים באופן שיאפשר להציע להם התחלת טיפול להשגת החלמה מלאה. בישראל מוערכים היום כ 60000 חולים בוירוס הפטיטיס C מתוכם כ 6000 חולים מאובחנים בתוך מערכות במידע של קופות החולים שמסיבות כאלה ואחרות טרם טופלו. רובם של החולים נמנים על קבוצות הסיכון כפי שהוגדרו בישראל: עולים מבריה"מ לשעבר וחבר העמים מגלי העליה של שנות השבעים והתשעים,  מטופלים אשר קיבלו דם ומוצריו (פלזמה, פקטורי קרישה, נוגדנים) לפני שנת 1992 אז החלו בדיקות הסקר ל HCV באופן רוטיני ואנשים שהיתה להם אפיזודה לא מבוקרת של הזרקת חומרים אסורים לגוף.

לסיכום, מעטות הפעמים במהלך חיינו בהן אנו עדים למיגורה של מחלה כרונית שהיתה עד לא מכבר כמעט חשוכת מרפא והפכה למחלה קלה לטיפול עם אחוזי החלמה גבוהים.

דלקת כבד נגיפית היא בדיוק המקרה הזה, אז אם אתם מכירים אדם קרוב הנכלל באחת מקבוצות הסיכון אנא יידעו אותו בחשיבות הבדיקה והטיפול, ואם אתם עצמכם נכללים בהן ועד כה התביישתם, פחדתם או נמנעתם מלהבדק, אל תאבדו את הכבד ופנו עוד היום לקופת החולים ובקשו להבדק.

זו בדיקת דם פשוטה המצילה חיים, זכרו: ביחד נוכח ל Cים לזה סוף!

ד"ר גיל בן יעקב – מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל השירות לכבד שומני  המרכז למחלות כבד המרכז הרפואי ע"ש שיבא – תל השומר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!