חוקרים ישראלים פיתחו המצאה גאונית המאיצה את פיענוח הבדיקות

חוקרים ישראלים מציגים המצאה מהפכנית שניתן לכנות כ'חשיבה מחוץ לקופסא'. מדובר בשיטה חדשה שתאיץ את ביצוע ההליך שכיום מתמשך על פני שעות ארוכות ואפילו יכול להגיע ליותר מיממה.

ההמצאה של החוקרים הישראלים, שפורסמה במגזין "medrixIV" כהצעה שיכולה להאיץ את ההליך וכך לאפשר ביצוע של כמה שיותר בדיקות בפחות זמן, נחשפה בידי שי פליישון שנמנה על הצוות המייעץ לחוקרים, והוא פרסם על כך פוסט בפייסבוק, בו הוא מפשט את המחקר ומציע למשרד הבריאות לאמץ את ההמצאה.

"כיום", הוא מסביר, "כשאתם נבדקים, מכניסים לכם מטוש לתוך האף. את המטוש הזה טובלים במבחנה עם נוזל בשם VTM (Viral transport medium). שכל מה שהוא עושה זה שומר על הנגיף חיוני. בדרך למעבדה, הנגיפים עוברים לתמיסת ה VTM.

היות והדגימה מכילה נגיף חיוני (משמע יכול לתקוף אתכם בלי בעיה) אז במעבדה צריך להכניס אותה קודם לחדר בעל רמת בטיחות גבוהה (מה שמצלמים בתקשורת ונראה כמו חללית).

בחדר המיוחד שלבושים בו כמו בסרט מדע בדיוני, הלבורנטים לוקחים קצת מנוזל ה VTM (שכאמור מכיל את הנגיפים שדגמו מכם) ומערבבים אותו עם תמיסת ליזיס, תמיסה שמנטרלת את הנגיף (מפרקת אותו, כך שהתוכן שלו נשפך החוצה, כולל המולקולות הגנטיות הנבדקות) ומשמרת אותו (מונעת מגורמים מזהמים לפרק את החומר הגנטי שרוצים לבדוק).

את התמיסה המעורבבת של הדגימה עם התמיסת ליזיס, אפשר להוציא למעבדה הלא ממוגנת. אין בה סיכון (הנגיף נוטרל), ורק אז מתחילים את תהליך הבדיקה של החומר הגנטי בדגימה".

זהו התהליך כפי שהוא מתבצע בשגרה. החוקרים מאחורי המאמר שאלו שאלה פשוטה מאוד: למה לא לדגום ישר לתוך הבופר ליזיס? למה בכלל לדגום לתמיסה שמשאירה את הנגיף חיוני ואז במעבדה לנטרל אותו, למה לא מראש לנטרל?

ובכן, לא רק שזה אפשרי, זה משפר את רגישות הבדיקה.

השינוי הקטן הזה עשה 3 דברים חשובים:

1. הופך את העבודה לבטוחה יותר- במקום לשמור את הנגיף חי ופעיל, הורגים אותו על ההתחלה.

2. מקצר מייעל ומוזיל את הבדיקה – מייתר את כל העבודה בחדר הביולוגי המיוחד (זוכרים את החללית?) שזה צוואר בקבוק שחבל לכם על הזמן, ומשאבת כ"א ועלויות. אה, וגם לא צריך לשמור את הדגימה בקירור.

3. הופך את הבדיקה לרגישה יותר – פחות פספוס של מקרים גבוליים.

כמה שפשוט, ככה משמעותי.

ועכשיו זה מוכח. אפשר כאמור להתחיל לעשות את זה כבר מחר בבוקר.

עד כאן דבריו. השאלה הגדולה היא האם המנגנון הבירוקרטי הישראלי יאפשר את הפנמת הרעיון וביצועו בהקדם, או שגם הרעיון הזה, כמו רעיונות טובים לא פחות שהועלו במהלך ההתמודדות עם הקורונה, לא זכו אף הם להגיע לשלב הביצוע רק משום שבגופים הרגולטוריים אהבו פחות את היצירתיות גם אם היא תביא לתוצאות זולות, מהירות ויעילות פי כמה מהדרכים הנוכחיות.