המגזין סיכם ומצא: ניתן להידבק גם במרחק של 8 מטר

מאיפה נדבקתם? לשאלה הזו שנשאל כל חולה קורונה, אין תמיד תשובה. אמנם, החוקרים האפידמיולוגיים מנסים לשחזר ככל האפשר את עקבותיו של החולה ולנסות להבין עם מי בא במגע ומהיכן נדבק, אך מקרים רבים של הידבקות נשארים פתוחים כשמקור ההדבקה אינו ידוע. כעת, מגזין 'בלומברג' מנסה לעשות סדר בתחום, והוא מסכם שורה של מחקרים שמגלים כי אכן במקרים רבים המקור אינו ידוע, והנדבק יכול להידבק אפילו מאדם ששהה במרחק, או אפילו לאחר שהנגיף נשאר באוויר וכך הוא גרם להדבקה.

לפי המגזין, שערך סיכום עדכני של מחקרים שנערכו בתחום, המרחק המתבקש כיום מאדם לאדם הוא שני מטרים, אבל כנראה שלא מדובר במרחק מקסימלי. מחקרים שנערכו מצאו כי נתזים של נוזל גדוש וירוסים, שמשוגרים כמו טילים בליסטיים מהפה והאף של אדם חולה, נחשבים לדרך ההדבקה העיקרית והם מצליחים להבקיע בקלות גם את מחסום השני מטרים. כך למשל שיעול יכול להפיץ חלקיקי וירוס עד מרחק של 4-5 מטרים, ואילו עיטוש יכול להפיץ אותם עד למרחק של, שימו לב,  8 מטרים. מסיבה זו, יש כמובן להקפיד ככל שאפשר על עטית מסיכה. 

שהות של 15 דקות לפחות בקרבת אדם שנושא קורונה (במרחק של פחות מ-2 מטרים), ואפילו שהות קצרה יותר עם אדם שמשתעל או מתעטש, מקושרת לסיכון גבוה יותר להידבקות. חולים עשויים לשאת את הווירוס ברוק שלהם, בצואה ובשתן עד 15 יום לאחר שחלו – כך מצא מחקר שנעשה בדרום קוריאה ביולי ובחן חמישה חולים.

מה באשר להדבקה באמצעות מגע על משטחים? ובכן, משום מה היום אנו מקפידים פחות על חיטוי, אך מתברר שהווירוס יכול להיות עמיד מאוד בסביבות מסוימות, ולשרוד שבועות בטמפרטורות קרות מאוד. בטמפרטורת החדר, הוא יכול לשרוד 24 שעות על קרטון, 48 שעות על פלדת אל-חלד ו-72 שעות על פלסטיק. עם זאת, חיטוי סטנדרטי הורג את הנגיף, וכך גם קרני השמש. מנגד, אוויר יבש מעודד הדבקה. מסיבה זו, חשוב להקפיד על חיטוי ידיים ככל האפשר.

אבל גם אם תשמרו מרחק, יתכן ותידבקו מהאוויר, עם תעברו במקום שבו הלך קודם לכן חולה קורונה שפלט חלקיקים לאוויר. כך עולה ממחקר שמצאו כי וירוס פעיל יכול להיות באוויר עד שלוש שעות. ארגון הבריאות העולמי אמר אמנם כי הניסוי לא משקף שיעול רגיל או הגדרות קליניות, אבל לאחר מכן הודה כי "לא ניתן לשלול את האפשרות של הדבקה באמצעות האוויר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!