יום כיפור עם מסכות: סיכום היום הקדוש תשפ"א בחצרות הקדוש
איזה אדמו"ר לא כרע בסדר 'העבודה'? היכן ערכו 'מי שבירך' למי שלא הגיעו? היכן חזרו מספר פעמים על 'אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך'? מה קרה לחזן בתפרח שניגש במשך שלושים שנה? השיחה של חכם שלום בליל היום הקדוש, ולאיזו ישיבה פרצו נערי שוליים באמצע התפילה?
- משה ויסברג
- י' תשרי התשפ"א
- 16 תגובות
בכל הריכוזים החרדים נשמעו להנחיות וקיימו את התפילות ביום הקדוש ביותר לעם היהודי בבתי הכנסת עם שמירת הנחיות, תוך עטיית מסכות ושמירת מרחקים בקפסולות, גם אלו שהתחילו לקיים מניינים בחוץ לא יכלו להמשיך עקב החום הכבד ששרר בחוץ.
בהיכלי התורה והישיבות התנהלו התפילות כסדרם ומתחמים מיוחדים הוקמו למבודדים ואלו שהרגישו תסמינים.
'בחדרי חרדים' מסכם את יום הכיפורים תשפ"א שהיה השנה שונה מתמיד.
• בחצר חסידות גור ניגש ל'כל נדרי', מעריב ושחרית ר' יצחק גולדקנופף, יו"ר הוועדה למען קדושת השבת. לתפילת מוסף ניגש הבעל תפילה המיתולוגי הרב אברהם נחום לב. על פי עדות החסידים בעת 'אין קצבה' הוא סימן לאדמו"ר שהוא צרוד ולא יכול להמשיך, ומי שהמשיכו היה ר' יצחק גולדקנופף.
לראשונה בהיסטוריה הרבי מגור לא כרע ב'כורעים' של 'סדר העבודה'. לתפילת מנחה ניגש הרב רוטבלט, ב'מפטיר יונה' כובד הרב נחום פומרנץ מירושלים. ותפילת נעילה - הרב אברהם שרגא רוזמרין.
ב'יזכור' הכריז הרב איצ'ה מאיר טאומן שבגלל הקורונה שלא יצאו החוצה רק להסתובב אחורה ולא להסתכל לקפסולות ליד. בהפסקה אף הכריז שיתחלפו אנשים בקפסולות, כך שיישארו קפסולה עם יתומים וליד קפסולה ללא יתומים.
• בחצר חסידות בעלזא, לראשונה מזה יותר מעשרים שנה שהאדמו"ר מבעלזא נכנס ל'כל נדרי' רבע שעה לפני זמן בעלזא. במוצאי יו"כ סיים הרבי נעילה כמה דקות לפני זמן-בעלזא והחל בשירת ניגון ריקוד עד לזמן שיוכלו לתקוע בשופר.
• בחצר חסידות ויז'ניץ השתתפו אלפי חסידים בתפילות עם האדמו"ר, אוטובוסים יצאו מכל רחבי הארץ לשהות במחיצת האדמו"ר אך היו פחות חסידים מבראש השנה, במנחה נרשמו קריאות הצלה מספר פעמים ובקידוש לבנה היו צריכים החסידים לרדת עד לבית הכנסת 'בית הלל', עקב כך שבית המדרש הגדול 'בית ויז'ניץ' הסתיר את הלבנה.
החג עבר בהתרוממות, כבקשת האדמו"ר התקיימו מניינים לזקני החסידות, כל מי שחש בתסמינים או אחד מבאי ביתו היה עם תסמינים נמנע בהוראת הרבי מלבוא אל בית המדרש. היו כמה מזקני העדה שהפצירו להשתתף בתפילות במחיצת הרבי, ואחר שנבדקו ויצאו שלילים ישבו מאחורי פרגוד קפסולות מיוחדות שהוקמו במספר מקומות בבית המדרש.
הרבי מויז'ניץ ערך 'מי שברך' מיוחד לכל החולים, ולכל מי שלא יכלו להגיע להסתופף בצל הקודש. יצוין, שכל השטיבלא'ך בכל הארץ של החסידות היו פתוחים בהוראת האדמו"ר.
• בחצר חסידות באיאן התקיימו תפילות יום הכיפורים בקלויז הגדול בירושלים בראשות האדמו"ר, כשניתן היה לחוש את הדלילות בקהל, עקב כך שבכל ריכוזי החסידות בארץ, היו מנינים, גם עקב ההודעה החריפה של המשב"ק ר' אשר פריזנד לפני כניסת הצום בשם האדמו"ר, כי כל מי ששהה ליד אחד שהיה לו תסמינים או היה לו תסמינים בימים האחרונים שלא יבוא לקלויז. בכל ביץ מדרש בארץ הופקד צוות מיוחד לבדוק שהכל כשורה.
כמו כן, בחסידות באיאן מינו את הדיין הגאון רבי מרדכי שלמה פריינד מרבני באיאן בביתר לרב הפוסק לענייני קורונה וכל דבר הגיעו להיוועץ עמו וכך כל החג התנהל בסדר מופתי. מיד עם סיום תפילת ערבית היה מעמד קבלת עול מלכות שמים. באמצע מוסף חש החזן המיתולוגי הרב החסיד עקיבא ברילנט חולשה וביקש שיחליפו אותו והרב שלום ברוך פריזנד שמשמש בעל תוקע החליף אותו גם ל'נעילה'. כן נודע ל'בחדרי חרדים' כי הרבי מבאיאן ביקש השנה מהחזנים שלא למשוך ולסלסל יותר מדי כדי שתהיה הפסקה גדולה.
בעת תפילת 'נעילה' יצא הרבי אל הקהל ועלה על הבימה במרכז הקלויז לקראת אמירת 'אבינו מלכנו' עם החזן, כשהגיעו ל'אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך', חזרו הקהל על המילים כמה פעמים יחד עם האדמו"ר בדביקות ובכוונה יתירה. לשם שינוי לא התקיים קידוש לבנה במוצאי הצום כדי לא לעכב את הקהל לאחר שלראשונה השנה הרבי עשה קידוש לבנה כבר במוצאי שבת תשובה.
הרבי מבאיאן בדרכו לכל נדרי
• בחצר חסידות קרלין שם התפללו החסידים בשטחים הפתוחים לאור ההוראה בערב שבת לסגור את בתי הכנסת, במניין של חסידי קרלין בירושלים ערכו 'מי שבירך' מיוחד לאלה שלא יכלו להגיע לתפילה בגלל נגיף הקורונה ועל כך שהם מקיימים מצוות עשה של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'.
• בחצר חסידות סערט ויז'ניץ בחיפה, בהוראת האדמו"ר, נשארו החסידים המתגוררים מחוץ לחיפה בביתם ביום כיפור כשבדרך כלל מידי שנה, השטיבלאך ברחבי הארץ סגורים מחוסר מנין. הרבי עצמו התפלל במנין מצומצם בבית הכנסת שמתחת לביתו. ואילו בביהמ"ד הגדול כיבד הרבי כיבד את בן דודו - האדמו"ר משאץ ויז'ניץ שניגש ל'כל נדרי' ול'נעילה'.
• בחצר חסידות נדבורנה: סיימו את התפילה 10 דקות לאחר זמן ר"ת, לאורך תפילת נעילה שנערכה יותר זמן מהרגיל קולו של הרבי השתנק בבכי מספר רב של פעמים, הרבי ניגש לעמוד לתפילות 'כל נדרי' 'מוסף' ונעילה, בקריאת התורה ערך האדמו"ר מי שברך מיוחד למחותנו האדמו"ר מקרעטשניף וכן מי שברך לרפואת ש"ב האדמו"ר מפיטסבורג לרפו"ש. כמו"כ העתיר הרבי בקוויטלך מיוחדים של החסידים שנשארו להתפלל בשטיבלא'ך של החסידות ברחבי הארץ בהוראתו של הרבי שלא יגיעו מרכז החסידות בב"ב עקב המצב ששורר בארה"ק, כמו"כ העתיר הרבי בקוויטל מיוחד עם שמות כלל בחורי החסידות הזקוקים לזיווג הגון.
האדמו"ר מנדבורנה בעת הכנת נרות החיים בערב יום הקדוש צילום: מ.ש.
• בחסידות קרעטשניף ברחובות קיים האדמו"ר לראשונה בהיסטוריה מניין מצומצם בבית הכנסת שע"י ביתו. בנוסף התקיימו כ-15 מניינים על פי ההנחיות, בארבעה מניינים שהתקיימו עברו לפני העמוד ארבעת בניו של האדמו"ר.
בחצר חסידות סטריקוב מתפללים כל שנה בימים הנוראים בסמינר גור ברחוב חזון איש בבני ברק, האדמו"ר שמפקיד על שימוש בגנרטור בשבת וחג דואג שלמקום יחברו גנרטור. השנה נכבה הגנרטור מידי מוקדם ובעקבות כך האדמו"ר ביטל את שיעורו הנמסר לאחר התפילה בליל יום כיפור בנושא סדר העבודה כהמשך לשיעורים שמוסר בכל עשרת ימי תשובה וביקש מהחסידים שילכו לביתם.
• בחצר חסידות פיטסבורג שמעו בשורות טובות בערב היום הקדוש מבית החולים 'לניאדו' בקרית צאנז בנתניה כי חל שיפור ניכר במצבו של האדמו"ר - המאושפז במקום מזה כחודשיים. ע"פ דברי הרופאים נמשך השיפור בהדרגה טובה בתהליך ההתעוררות של הרבי מההרדמה, וכי הוא מתקשר חלקית עם סובביו. בחסידות מדגישים כי הרבי "עדיין לא ערני לגמרי, ועוד יש מקום להמון תפילות לרפואתו השלימה".
במשך החג התפלל ליד הרבי, בנו הצעיר הרב יוסף לייפער את חלק מהתפילות, כאשר מדי פעם ניתן היה לראות שהרבי משתף פעולה עם סדר התפילה. בביהמ"ד בקרית פיטסבורג באשדוד התנהלו התפילות, בהשתתפות בניו של הרבי בהתעוררות עצומה. לתפילת נעילה ומעריב ניגש בנו בכורו הרה"צ רבי משולם אליעזר לייפער, וכן שחרית-המלך ותפילת נעילה. לתפילת מוסף ניגש הרה"צ רבי יעקב לייפער. בליל החג לאחר מעריב, אמרו בציבור את כל ספר תהילים. בתקיעת שופר במוצאי הצום כובד חתנו של האדמו"ר - הרה"צ רבי יעקב הגר.
• בחצר חסידות סאווראן, במרכז החסידות ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים התבשרו החסידים על הולדת הנכד לאדמו"ר מסאווראן, בן בכור לחתנו הרב הגאון רבי שמעון רייך נכד הנגיד המפואר ר' מנחם מנדל רייך. השלום זכר יתקיים בחג הסוכות. בקריאת התורה בעליית האדמו"ר ביום כיפור, הוא ערך 'מי שבירך' מיוחד.
• בחצר חסידות לעלוב ירושלים התקיימו כל תפילות יום הכיפורים באוהל הגדול והמרווח שממוקם בצומת הרחובות עלי הכהן ובר אילן. לתפילת 'כל נדרי' ניגש האדמו"ר לפני התיבה בבכיות נוראות. לתפילת מעריב ניגש הרה"ח ר' שמעון ברנשטיין, לאחמ"כ ניגש הרה"ח ר' שעיה בידרמן, ר"מ בישיבת טשרנוביל ב"ש ל'שיר היחוד' ו'שיר הכבוד'. ובבוקר יום הכיפורים ל'פסוקי דזמרה' ניגש הרה"צ ר' אליהו בידרמן, ר"מ בישיבת גור לונדון. לשחרית ניגש הרה"ח ר' משה שלום בידרמן, למוסף ניגש הרה"ח ר' מאיר אקער, לפני נעילה עורר האדמו"ר בדברות קודשו על העת רצון הגדול ואח"כ ניגש לתפילת נעילה. יצוין כי למרות חולשתו עמד האדמו''ר על רגליו בכל התפילות.
הרבי מלעלוב ירושלים בהבדלה במוצאי היום הקדוש
בחצרות גדולי ישראל, הרבנים והיכלי הישיבות
• במעונו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי נערכו התפילות בהשתתפות מנין מצומצם, לתפילת מעריב ניגש נכדו ונאמן ביתו הרב יעקב ישראל קנייבסקי.
שר התורה במוצאי היום הקדוש. צילום: שוקי לרר
• ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין השתתף בכל התפילות בישיבת פוניבז' מתחילה ועד סוף בתוך חדר שקוף במזרח, שהיה מבודד כליל משאר הציבור וצם כרגיל ללא אכילת שיעורין כלל.
הגרי"ג הגיע לישיבה בכניסת החג ברכבו וחזר בלילה בקפסולה ניידת, הגיע לשחרית בקפסולה וחזר במוצאי הצום ברכבו. ראש הישיבה ביקש למסור לפני כניסת החג לכל התלמידים כי חובה לחבוש מסיכה על הפה ועל האף בכל שעות התפילה ואף העמידו גבאים להעיר למי שלא שומר את הכללים.
• בהיכל ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה עלו כשליחי ציבור ראש הישיבה חכם שלום כהן וזקן חברי מועצת חכמי התורה הגר"ש בעדני. ראש הישיבה חכם שלום כהן מסר שיחה לפני תפילת ערבית של ליל כיפור שביקש לשמור על החיזוק שהיה בכל חודש אלול, כשהכוונה בתשובה שלמה שזה לא ייגמר, שימשיך הלאה. הגר"ש בעדני מסר שיחה לפני נעילה.
יצוין כי המניין לא התקיים בבית המדרש המיוחד ליום כיפור שם מתקיים המנין כל שנה, אלא בבית המדרש הרגיל של היכל הישיבה. בתוך כך, יצוין כי תלמידי הישיבה חוזרים הלילה כולם לביתם, לאחר שב"ה מתחילת זמן אלול לא התגלה אפילו חולה אחד.
• הגרמ"צ ברגמן חבר מועצת גדולי התורה השתתף בכל התפילות בקפסולה מיוחדת שנבנתה לו בהיכל בית מדרשו ישיבת רשב"י בבני ברק. כניסת המתפללים הוגבלה כפי הוראתו של הגרמ"צ כשהעדיפות ניתנה לתלמידיו מתפללי בית מדרשו מידי שבת בשבתו. לתפילת כל נדרי ניגש הגרמ"צ כמידי שנה בשנה, כשהשנה הוא ניגש במקום מושבו בקפסולה. לאחר כל נדרי נשא הגרמ"צ דברי התעוררות וכיבושין.
• בערב החג התחוללה דרמה גדולה בישיבת תפרח בדרום, לאחר שהחזן המיתולוגי של הישיבה הגאון רבי ישעיהו קרלינסקי המשמש בתפקיד מזה כבר שלושים שנה אושפז בערב החג בבית החולים, בעקבות חסימת מעיים. הלם ותדהמה בישיבת תפרח, לנוכח העובדה שהוא החזן המיתולוגי במוסף ביום הקדוש מזה שנים כה רבות ובישיבה חיפשו חזן שיוכל למלא את מקומו.
• בישיבת סלבודקה התקיימו השנה התפילות במתכונת מצומצמת, לאחר שלא השתתפו במניין המרכזי מאות מבוגרי הישיבה. רק בני הישיבה הורשו להתפלל. כמו כן נעשו שינויים בשיבוץ החזנים בישיבה, כשבליל יום כיפור התפלל הגאון רבי בן ציון חדש, במקום בעל התפילה רבי משה לייזרזון שהתפלל כמידי שנה. לשחרית ניגש רבי יצחק גפן ובמוסף בעל התפילה רבי שלמה איידלשטיין. ההפסקה בין התפילות מוסף למנחה היתה קצרה מאוד רק כשלושת רבעי שעה.
• בישיבת 'באר יעקב' נרשמה היסטוריה כשלראשונה מזה עשרות שנים ראש הישיבה הגאון רבי דוד יצחק שפירא לא ניגש למוסף כשליח ציבור. ל'בחדרי חרדים' נודע כי ראש הישיבה חש שלא בטוב לאחר אמירת 'כל נדרי' ומי שמילא את מקומו היה אחיינו המשגיח הרב הגאון רבי אריה שפירא.
• בישיבת עטרת שלמה נבנתה קפסולה מיוחדת על בימת בית המדרש על מנת שראש הישיבה הגאון רבי חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה יוכל לקרא את מפטיר יונה בעצמו, כמנהגו מזה למלעה מיובל שנים שנוהג לקרא את ההפטרה ברגש רב ובדמעות שליש, קפסולה מיוחדת זו היא מלבד הקפסולה סמוך לארון הקודש שם ישב ראש הישיבה במשך זמני התפלות.
• הגאון רבי אברהם חפוטא ראש ישיבת הרמב"ם קיים את התפילות בבית מדרשו בפתח תקווה, שם ניגש ראש הישיבה לפני העמוד בחלק מהתפילות כשהוא מבקש מכולם לשמור על ההנחיות.
• בישיבת 'תורת זאב' בראשות הגר"ב סולובייצ'יק התפללו השנה בהיכל הישיבה החדש בבית שמש, השנה לקראת יום הכיפורים, הודיע החזן הקבוע הגאון רבי יואל שפירא, מרבני ישיבת 'עטרת ישראל' וישיבת ראדין כי לא יגיע השנה להיות בעל תפילה לאחר ששימש כחזן מאז קום הישיבה, בישיבה הביאו למלאות את מקומו את הגאון רבי שמואל שושן מרבני ישיבת 'ארחות משה' בית שמש, ששימש כחזן מוסף, בשעות אלו של מוצאי יום הכיפורים נערך בישיבה סדר 'מחיל אל חיל', כאשר גם השנה היות וב"ה כל בחורי הישיבה בריאים יחזרו כלל בחורי הישיבה הביתה בהסעות שמעמידים מארגני הסדר.
• בישיבת 'עטרת ישראל' במודיעין עילית, ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי התפלל בקפסולה נפרדת ומבודדת בבית המדרש. יצוין כי כל בעלי התפילה שניגשו בר"ה לא יכלו להגיע ולהתפלל בישיבה (חלקם נדבקו בנגיף ומי שלא נמצא בבידוד).
• בישיבת יסודות התורה (ת"א) נערכו התפילות ברוב עם, עם יותר מ-500 בחורים ואברכים ששהו בהיכל הישיבה, כאשר לפני התיבה עבר הגאון הרב אליהו סאלים בנו של הגר"א סאלים ר"י מאור התורה. במוצאי היום הקדוש יצאו כל בני הישיבה לביתם אחרי ששהו ונתעלו יותר מחודש ברציפות בישיבה, היציאה נעשתה בתחבורה פרטית לכל חלקי הארץ.
בישיבה רווחת האימרה "אין קורונה בישיבה" כאשר כל בני הישיבה פיתחו נוגדנים לנגיף כבר באמצע זמן קיץ האחרון, והאחרונים פיתחו בתחילת זמן אלול, משכך בישיבה יתחילו את זמן חורף רגיל כבשנים עברו.
• בישיבת 'דרך אמונה' בלוד ניגש חזן הרב הוניגסברג שהחליף את הרב זאב קליין, לאחר שהוא נאלץ להיכנס לבידוד בעקבות חולה קורונה שהיה בקרבתו ואכן במוצאי יום טוב התברר לרב קליין שהינו חיובי לנגיף, מי שניגש ל'כל נדרי' ו'נעילה' היה ראש הישיבה הגרי"ז ברוורמן.
• בישיבת 'תורה בתפארתה' באלעד, בעיצומו של היום הקדוש אירעה פריצה לישיבה על ידי נערי שוליים, בחור שעבר בסביבת הפנימיות שם לב לאור שנדלק באחת הפנימיות וכשהגיע לשם גילה את הנערים מרוקנים ארונות של בחורים, מיד כשהם ראו אותו הם נמלטו על נפשם ובחסד שמים לא נגרם נזק גדול ברכוש. כמו כן שני תלמידים התעלפו במהלך יום כיפור ולאחר מו"מ הוחלט שישתו "שיעורים" וימשיכו לצום.
• בישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, השנה לא זכו הבחורים לשמוע את הגאון רבי אריה זליבנסקי שבעקבות הקורונה לא הגיע לישיבה.
• בישיבת 'שכר שכיר' בנתיבות שם רוב הישיבה נמצאו חיוביים לקורונה, נערכו התפילות במתכונת שונה והבחורים שהו חלקם בעזרת נשים וחלקם בבית המדרש. ראש הישיבה הגאון רבי צבי יהודה גרשנוביץ, יחד עם הרבנים הרב לב והרב קון נמצאו חיובים. לראשונה מזה שישים שנה ניגש בחור מהקיבוץ לתפילת מנחה, עקב כך שהחזן הקבוע הרב פרקש לא הגיע עקב הנגיף.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות