החרדי שהקים את המעבדה לאבחון קורונה בבית החולים מעייני הישועה

אחרי עשר שנות לימודים בישיבה קטנה, בישיבה גדולה ובכולל, הרגיש אבי רובינשטיין (בן 30 ואב לשניים) שהוא רוצה ללמוד מדעים ולחקור את מורכבות העולם שיצר הבורא, "מגיעים לעומקים שאי אפשר אפילו לחלום עליהם אם לא לומדים מדע באופן מסודר ושיטתי," הוא אומר. ללא בגרות וללא פסיכומטרי, ניגש אבי לשנת לימודים במכינה לביו-טכנולוגיה, המשיך לשנה ראשונה בתואר הראשון במכללת הדסה ועם ממוצע ציונים שעמד על 98 התקבל לשנה שנייה של לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן.

"במכינה היינו 7 סטודנטים, במכללה היינו 60. בהתחלה היה משונה ללמוד בקמפוס כללי, אבל הסתדרתי עם זה. את ההלם הגדול קיבלתי בשיעור גנטיקה ראשון בשנה ב' באוניברסיטת בר-אילן. 300 סטודנטים באולם מדורג (מי בכלל לומד באולם מדורג?) רעש מטורף, כולם מחפשים מקומות, המרצה עולה על במה וכל ה-300 משתתקים ומקשיבים לו. למדתי בישיבה גדולה והייתי בשיעורים כלליים, אבל זו חוויה אחרת," מספר אבי. "התחברתי לכולם מהר מאוד, בהתחלה קצת לא ידעו איך לאכול אותי, אבל בתוך יומיים-שלושה הבינו שאני אחד מהם. בשיעורי אבולוציה ראיתי שהמרצה פוזל לכיווני, אבל אני לא הרגשתי שום חוסר נוחות מהחומר הנלמד, אני לא חושב שיש סתירה. הגעתי ללימודים עם אמונה חזקה ויציבה מאוד וכך זה גם נשאר. ביולוגיה, גם אם נראית כמקצוע כפרני, בעיני היא בדיוק להפך. אפשר להסתכל על הכול כהתפתחות של מוטציות בדנ"א, כאילו אנחנו תוצאה של אבולוציה אקראית. אבל כשרואים את המורכבות האין-סופית, את החכמה הגדולה בטבע, בגוף שלנו, העובדה שמאחורי הכול יש בורא רק מתחזקת."

רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים בבר-אילן? כנסו>>>

אבי רובינשטיין • קרדיט: שיווק בר-אילן

לדברי אבי, בעבור חרדים שרוצים ללמוד מדעים, אוניברסיטת בר-אילן היא המקום לעשות זאת. "לאוניברסיטה אוריינטציה דתית, הרבה מרצים הם עצמם אנשים מאמינים ומציגים דברים כהווייתם ולא כסתירה בין דת למדע. זה הופך את ההשתלבות, בעיקר בתחומים הללו, לקלה יותר. נוסף על כך, יש אווירה טובה ושיתוף פעולה מיוחד עם המרצים, בשבילי אוניברסיטת בר-אילן היא בית."

אבי המשיך להצטיין וזכה להשתתף בתכנית "פסגות", שבה בשנה בשלישית של התואר הראשון כבר מתחילים את שנה ראשונה של התואר השני. "כשאני נזכר בשנה הזאת יש לי צמרמורת," מחייך אבי. "יש גם הרבה קורסים וגם עבודה אינטנסיבית במעבדה שבה אתה עורך מחקר: פרוטוקולים לבצע, לנתח עכברים. השילוב הזה, בייחוד כשיש משפחה וילדים, יוצר עומס גדול. אבל פרופ' תמי גרשון ופרופ' רונית שריד, שהובילו את התכנית, סיפקו ליווי ותמיכה, גם מדעיים וגם כשנדרש עידוד רגשי בדרך. מבחינה אקדמית, זכיתי להציג את המחקר שלי לעיניים נוספות, קיבלתי הכוונה, לא רק של הפרופסוריות, אלא גם של עוד 20 סטודנטים חכמים ומוצלחים, שהתכנסו כל שבוע, נתנו פידבק, שאלו את השאלות הנכונות. התהליך הזה הפך את העבודה המדעית לטובה יותר," הוא אומר.

את התואר השני למד אבי במעבדתו של פרופ' חיים כהן, מהמדענים המובילים בעולם בחקר ההזדקנות. "כשהגעתי למעבדה כבר היה ידוע, על סמך עבודות קודמות, שהעכברים שבהם הוגבר ביטוי של חלבון בשם SIRT6, הם פעילים ובריאים יותר בשנות הזקנה, ותוחלת החיים שלהם גבוהה ב-30 אחוז מזו של עכברי בר. בהשוואה לבני אדם, מדובר בתוספת פוטנציאלית של 25 שנים טובות ובריאות. במחקר שלי בחנתי מדדים מטבוליים ופיזיולוגיים של העכברים הללו, למשל, את פעילות השרירים והכבד, שתפקודם קשור לחוסן הבריאותי שלנו," מסביר אבי. "עכשיו כשאני מדען, אני מרגיש סיפוק והגשמה עצמית, אני מאמין שהעבודה הזאת היא תיקון עולם." 

רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים בבר-אילן? כנסו>>>

אבי אינו מפריז. מיד עם תום לימודיו זכה לרתום את הכלים שרכש באוניברסיטת בר-אילן כדי להציל חיים. "השיטה המרכזית שהתמחיתי בה באוניברסיטת בר-אילן היא RT-PCR, השיטה המשמשת לאבחון קורונה. וכך, בחודש מרס, כשרק התחיל הגל הראשון, נרשמתי להתנדב במעבדות קורונה. פרופ' כרמית לוי מאוניברסיטת תל אביב, מרכזת מעבדות הקורונה של משרד הבריאות, ביקשה ממני לסייע בהקמת  המעבדה לאבחון קורונה בבית החולים מעייני הישועה. קראתי לעוד ארבעה חברים מבר-אילן ובהתנדבות, עם מנהלת המעבדה ד"ר יוליה שינדלר, הקמנו את המעבדה מאפס ועבדנו בה יום ולילה, שבתות וחגים." אבי וחבריו עצרו את החיים שלהם והצילו את בית החולים מקריסה, בעת שהתחלואה היתה בשיאה. "רק במאי, כשהכול נרגע, לצד המשך התנדבות כרכז אקדמיה ארצי במשרד הבריאות, חזרתי למעבדה שבה אני עורך היום את מחקר הדוקטורט שלי בתחום פרוביוטיקה ומחלות מעיים, בהנחייתו של פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. המטרה שלי היא להמשיך ללמוד ולחקור תהליכים שקורים בטבע – כאלה שהמרצה שלי אומר שהם תוצר של 14 מיליארד שנות אבולוציה, ואילו אני אומר שהבורא יצר אותם – לחקות את החכמה הזאת ולרתום אותה כדי להמציא מוצרים ביולוגיים חדשניים ולהשפיע לטובה על החיים של כולנו."

אוניברסיטת בר-אילן • קרדיט: שיווק בר-אילן

תואר אקדמי – המפתח שלך לפרנסה טובה

"פתיחת האקדמיה לציבור החרדי זהו פרויקט עם חשיבות לאומית," אומר פרופ' אריה רייך, דיקן הסטודנטים וסגן הרקטור הנכנס באוניברסיטת בר-אילן. "משרות רבות מחייבות תואר אקדמי. לא רק משפטים, הנדסה ופסיכולוגיה, אלא גם משרות במגזרים הממשלתי והפרטי. המצב הנוכחי, שאפיקי תעסוקה רבים סגורים בפני אוכלוסייה שלמה, מנציח פערים בחברה הישראלית."

בהתאם, אוניברסיטת בר-אילן הקימה מדור שפועל לשילוב חרדים. רכזת ייעודית מטפלת בפונים שמתעניינים בלימודים, מבררת את תחומי העניין והלימודים הקודמים שבידם, ובהתאם, מסבירה כיצד נרשמים ומתקבלים. "אם למתעניין אין תעודת בגרות היא תפנה למכינה מופרדת בקמפוס החרדי שבאוניברסיטה, לא פעם מועמדים עם נתונים אישיים גבוהים, מתקבלים בהעדפה מתקנת או דרך מכון פוירשטיין שעורך מבחנים דינמיים, המזהים יכולות למידה אצל הנבחנים ולא ידע או יכולות נוכחיות, שעליהם מבוסס מבחן הפסיכומטרי," אומר פרופ' רייך.

למתקבלים ללימודים מציע המדור מעטפת תמיכה: מורים פרטיים, סדנאות למיומנויות למידה ולהכנה למבחנים; וכשנדרש, גם מחשב נייד ומלגות. ולצד אלה, עורך המדור גם פעילויות חברתיות מותאמות.

"כמרצה בפקולטה למשפטים, אני נחשף ליכולות הלימוד ולידע הייחודי שהסטודנטים החרדים מביאים עמם, ורואה כיצד הם מתעשרים בידע ובחשיבה אקדמיים, ואינם צריכים לשנות לשם כך את אורח חייהם או השקפותיהם. אוניברסיטת בר-אילן היא בית טבעי לציבור החרדי. היא מסורתית ביסודה, לא מעט מהמרצים דתיים וחרדים, מתקיימות תפילות בקמפוס, והמערכת מתאימה עצמה לצורכי המגזר כדי לממש את יעדה: לספק השכלה אקדמית. גאוגרפית, האוניברסיטה גובלת בבני ברק, קרובה לאלעד ונגישה מירושלים ומאזור המרכז. ובהתאם לכל אלו, מספר החרדים הלומדים אצלנו גבוה יחסית לאוניברסיטאות אחרות."

רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים בבר-אילן? כנסו>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!