כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024
"מהמכה בורא רפואה"

מחקר חדש במכון וייצמן: החיידקים יצילו מהקורונה

חוקרים במכון וייצמן בודקים האם חומרים קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות חדשות למחלות נגיפיות. "מהמכה בורא רפואה"

מחקר חדש במכון וייצמן: החיידקים יצילו מהקורונה
pixabay

מדעני מכון ויצמן למדע גילו לאחרונה "מכרה זהב", כהגדרתם, בדמות חומרים קוטלי נגיפים המיוצרים בחיידקים, ואשר עשויים להוביל לפיתוחן של תרופות יעילות יותר למחלות נגיפיות בבני-אדם.

במכון סבורים כי ניתן יהיה לפתח מהם תרופה שתוכל, אולי, לסייע למלחמה בקורונה, כשנראה כי מתוך המכה עצמה, הוירוס, תבוא הרפואה. הגילוי נמצא במסגרת מחקר נרחב שנערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מחברת Pantheon Biosciences, שקיבלה רישיון מטעם חברת "ידע", זרוע מסחור הקניין הרוחני של מכון ויצמן למדע, לפיתוח תרופות אנטי-ויראליות על בסיס הממצאים. 

במכוןן וייצמן מסבירים, כי חומרים אלה מיוצרים על-ידי אנזימים נוגדי נגיפים המכונים וייפרינים (Viperins). אנזימים אלה היו מוכרים עד כה ביונקים בלבד, וכעת אותרו לראשונה גם בחיידקים. בימים אלה, נבחנת יכולתן של המולקולות המיוצרות על-ידי הווייפרינים החיידקיים להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה. המחקר מתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature.

פרופ' רותם שורק וקבוצת המחקר שלו במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון, לצד קבוצות מחקר נוספות בעולם, חשפו במחקריהם בעשור האחרון כי לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים המדביקים חיידקים – בקטריופאג'ים או בקיצור פאג'ים. קבוצתו של פרופ' שורק גילתה בעבר שלחלק מהתגובות החיסוניות בחיידקים יש קשר למערכת החיסונית האנושית. מחקרם הנוכחי מניב את ההוכחות החזקות ביותר לכך עד כה: החוקרים גילו כי הווייפרינים – שתפקידם במערכת החיסון האנושית הובן רק לפני כשנתיים – ממלאים תפקיד גם במערכת החיסונית של חיידקים.

אם הווייפרינים החיידקיים יתבררו כיעילים נגד נגיפים אנושיים, פרופ' שורק סבור שהדבר עשוי לסלול את הדרך לגילוי מולקולות נוספות המיוצרות על-ידי מערכות חיסוניות של חיידקים, ולאימוץ שלהן כתרופות אנטי-ויראליות למחלות אנושיות. "כפי שקרה לפני עשרות שנים עם אנטיביוטיקה – חומרים אנטיבקטריאליים שהתגלו לראשונה בפטריות ובחיידקים – אנו עשויים ללמוד כיצד לזהות ולאמץ את האסטרטגיות האנטי-ויראליות של אורגניזמים שנלחמים בזיהומים כבר שנים רבות".

במכון וייצמן מציינים כי מחקרים נוספים מתנהלים כיום, במטרה לגלות אילו מבין הווייפרינים החיידקיים עשויים להתאים בצורה הטובה ביותר למלחמה בנגיפים אנושיים, ובהם נגיפי השפעת והקורונה.

קורונה מכון ויצמן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}