אם להנדל יש שאיפות להמשך הדרך, ויש לו, שיקשיב לשטח

שר התקשורת יועז הנדל הוא דמות עגולה מבחינת הציבור החרדי. הקריירה הפובלציסטית שלו התאפיינה ביחס ביקורתי כלפי תפיסות העולם החרדיות, והקריירה הפוליטית שלו, בינתיים, מתקיימת במחנה ששואף לשים קץ לשלטון המתמשך של ציר נתניהו והחרדים.

מאידך, לא ניתן להצביע על הנדל כ"שונא חרדים". על הביקורות והמהלכים השונים שהוביל, גם אם צרמו לאוזן החרדית, לא ניכרו טביעות אצבע של שנאה לשם שנאה כפי שמצינו בקרב כמה מעמיתיו. הנדל עצמו מקפיד, לכל אורך הדרך, לטעון שהוא בא ממקום ענייני לגמרי. גם כשאני מבקר זו ביקורת בונה שבאה ממקום של אהבה ושותפות ולא להפך – הוא חוזר ומבהיר בויראציות שונות.

כעת יש להנדל הזדמנות להוכיח שהוא מתכוון למה שהוא אומר. להראות לכל הספקנים שהוא באמת דואג לציבור החרדי ולא רק מחפש איך לצאת נאור ונכון על חשבונו.

לפני מספר חודשים נכנס הנדל לתפקיד שר התקשורת. בין ענייני הרגולציה השונים, הסיבים האופטיים, המיזוגים בין ענקיות התקשורת והמדיה ועוד אינסוף סוגיות שפחות מעניינים את החרדי הממוצע, בטח שאינם נוגעים אליו, קיים עניינה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת.

מדובר בתפוח אדמה לוהט ללא ספק. לא לחינם הדרג הפוליטי והמקצועי של המשרד העדיף במשך שנים ארוכות למעט לעסוק בנושא. מבחינתם, זהו ענין פנימי של הציבור החרדי, עמוס באמוציות ונטול רווח פוליטי – שיסתדרו לבד, החרדים.

השר הנדל, וזה לזכותו, החליט לקחת את העניינים לידיים ולהקדיש זמן לנושא. הוא מכיר בכך שמאחורי הכותרות, התחקירים, החוזים והמכתבים, יש מיליון אזרחים חרדים שהטלפונים שלהם נתונים, הלכה למעשה, לשליטת גוף פרטי לא נבחר שאינו מחויב לתת חשבון לאיש.

מובן לכל שזוהי סיטואציה חריגה בהחלט ובעלת השלכות הרסניות. עוד לפני המסקנות, ברור שסיטואציה כזו מחייבת בדיקה כדי למנוע עוול והתעמרות.

אז השר החליט להיכנס לעובי הקורה ולבדוק. אלמנטרי? אולי. אבל עובדה שזה לא קרה עד היום, ככה שעל עצם המהלך כבר מגיעים לשר שבחים.

בשלב הראשון הוא זימן את חברי ועדת הרבנים לשימוע. אך יצא השימוע לדרך וכבר מתקפת ארטילריה בביטאוני המפלגות החרדיות שמפנים אליו אצבע מאשימה בטענה שהוא חובר למשחיתי הדת על מנת להרוס את הציבור החרדי. לשבור את חומות השמירה שהוא הקים כדי לשמור על נפש ילדיו. להרוס את כל הקדוש והיקר.

אם יורשה לנו, ואנחנו מקווים שהשר אכן ער לכך, תמונת המצב רחוקה מאוד מהמתואר. אך עוד לפני שנגע על קצה המזלג בכשלים שמלווים את פעילות הוועדה, נעמיד דברים על דיוקם בנוגע לשימוע עצמו.

בניגוד לנטען, השימוע לא אוסר על חסימת מספרים, הוא אוסר על חסימת מספרי חירום ומספרים ממשלתיים. ועדת הרבנים הצהירה שלא תעשה זאת, אך בפועל נחסמו בעבר קווי חירום כמו של ער"ן, קווי של הרשות לניצולי השואה, קו סיוע של ביטוח לאומי לקשישים, הקו של משרד התקשורת ועוד.

בכל הנוגע לשאר המספרים, אכן אין שום איסור לחסום אותם, השימוע רק דורש מועדת הרבנים לתת נימוק והסברה מדוע כל מספר נחסם - מה רע בשקיפות?

אז למה בוועדה מציגים מצג שווא כאילו השר והמשרד מעוניינים לקדוח חור בספינת השמירה על נפש ילדינו ולאפשר גישה למ"ט שערי טומאה דרך הטלפונים הכשרים? פשוט מאוד. כי הם יכולים. אחרי עשור וחצי של פעילות נטולת שקיפות וחשבון לציבור – הם כנראה לא חשים מחויבות לדיוק בעובדות, בלשון המעטה.

ואם כבר הגענו לכאן, ראוי שנזכיר כמה נקודות יסודיות וחשובות הנוגעות לליבת הטענות נגד הועדה והתנהלותה. 

ראשית, ועדת הרבנים קמה בשביל לחסום תועבה והימורים בלבד (במכתב לרשם העמותות בעת יסוד העמותה) או בלשונו של הרב פרידמן במכתב (עוד בחייו של הרב אלישיב זצ"ל) - כי הרב אלישיב (שהרב פרידמן הוא נציגו בועדה) הורה לו שיש לחסום עניני כיעור וניבול פה בלבד, וחוץ מזה אפשר לשדר את הכל.

שנית, רשם העמותות הגיש בקשת פירוק כנגד עמותת ועדת הרבנים מהסיבה שהעמותה פועלת בניגוד לחוק, וחברות פרטיות השתלטו על פעילותה ונכסיה בניגוד לחוק ובניגוד למטרות העמותה. עוד קבע רשם העמותות כי לא מתייעצים עם מוסדות העמותה לגבי החסימות, והפעילות הזו מתבצעת בצורה שמאפשרת לגורמים עסקיים להרוויח כסף בניגוד לחוק. כך שגם רשם העמותות טוען שהחסימות לא נעשות על ידי רבנים, אלא על ידי חברות פרטיות עברייניות שמעלו וגזלו את פעילות ונכסי עמותת ועדת הרבנים.

שלישית, הרב צבי פרידמן, בהיותו חבר ועד בעמותה, שלח מכתב לחברות התקשורת, והתריע כי חסימת טווחי מספרים מבלי לבדוק מה הבעיה בכל מספר ומספר, ומבלי לנמק מדוע כל מספר נחסם הינה בניגוד לעמדת עמותת ועדת הרבנים, ובניגוד לעמדת הרבנים וההסמכה של הציבור.

בהמשך לכך: שר התקשורת יועז הנדל פרסם שימוע, שבו הוא החליט להקשיב לרבנים, ולא לחברות המסחריות שהשתלטו בניגוד לחוק על פעילות העמותה ונכסיה. קרי - לא לחסום מספרים באופן גורף, ולנמק כל חסימה - בדיוק מה שדרש חבר העמותה הרב צבי פרידמן.

לסיכום, הסיפור של השימוע פשוט ביותר: ועדת הרבנים חוסמת מספרים בניגוד למדיניותה המוצהרת ולמטרות שלשמה היא הוקמה. השר מבקש שהועדה תאמץ את הוראת הרבנים. כל ניסיון לדחות את הבקשה הזו הוא חשוד ומדיף ניחוחות של אינטרסים זרים שבינם ובין שמירה על טוהר המחנה אין ואף לו קשר מקרי.

סביר להניח שהמתקפות נגד השר מטעם הועדה יימשכו ויתעצמו בימים ובשבועות הקרובים. יחד עם זאת חשוב לנו לומר לשר כי הציבור החרדי שמשלם מחיר יומיומי על התנהלותה השרירותית והמתעמרת של הועדה – ניצב מאחוריו.

50,000 החרדים שחתמו על עצומה בנושא מייצגים את הרוב החרדי הדומם והנאנק. אם ישכיל השר להמשיך בקו הענייני שלו שמקפל בתוכו גם הכרה בצורך החיוני בפיקוח על תכני הטלפונים וגם טיפול בניצול הצורך הזה להתעמרות וגריפת הון – הוא גם יוכיח כי אכן הדאגה לציבור החרדי בראש מעייניו וגם ייזכר כמי ששם קץ לסבל מתמשך של מאות אלפי לקוחות חרדים.

אם להנדל יש שאיפות להמשך הדרך, ויש לו, הוא ודאי יודע שכל הצלחה פוליטית ארוכת טווח כרוכה ביחסים חיוביים עם הציבור החרדי. כיום מי שקובע את טיב היחסים הללו הוא הרחוב החרדי שגורם לפוליטיקאים שלו להתיישר איתו (ומעמדו האיתן של נתניהו יוכיח). הנדל, אם ילך עד הסוף בענין הזה, ייזכר לעד כמי ששם סוף לאחת העוולות הפנימיות השערורייתיות בציבור החרדי. הרחוב החרדי יזכור לו את זה, דעת הקהל החרדית תזכור לו את זה וכן, גם הפוליטיקאים החרדים שבשיחות סגורות מביעים שאט נפש מהתנהלות הועדה אך חוששים להתעמת איתה פן יבולע להם.

רק שיקשיב לשטח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!