היהודים בבחריין מתקשים לעכל את השלכות השלום
'הסכם אברהם' בבחריין פתח אינספור הזדמנויות של סחר ושיתופי פעולה בין ישראל לבחריין, אך מעל הכל בעיקר הביא תקווה לקהילה היהודית הקטנה במדינה "לא חלמנו שזה אפשרי"
- יענקי פרבר
- כ"ז אלול התש"פ
אברהים דהוד נונו, מנהיג הקהילה היהודית הקטנה של בחריין, היה בין כ-50 היהודים במדינת המפרץ שחשבו ששלום עם ישראל לעולם לא יגיע - כלשונו, "בימי חיינו".
"זה פשוט לא נראה אפשרי," אמר נונו לאתר JTA ממנאמה, עיר הבירה בה הוא גר עם אשתו.
החתימה אתמול על ההסכמים המכונים 'הסכמי אברהם' צפויה לפתוח מסלולים לשיתוף פעולה, סחר ונסיעות בין בחריין לישראל, שהיו מוגבלים. תהיה לזה השפעה משמעותית על יהודי בחריין, שרבים מהם עם קרובי משפחה בישראל שאותם לא הצליחו לבקר מעולם.
"אנחנו יכולים לדבר עם קרובי המשפחה שלנו ואנחנו יכולים להרגיש יותר בנוח עכשיו לטוס לבקר, זה בעצם משנה די הרבה", אמר נונו, איש עסקים שהפך בשנת 2001 לאיש היהודי הראשון שמונה לכהן במועצת השורא במדינה, הבית העליון של הפרלמנט.
הקהילה היהודית בבחריין הגיעה לראשונה למדינת האי המונה כ-1.5 מיליון תושבים, לפני כ-140 שנה בסוף המאה ה-19, כאשר קבוצה של יהודים עיראקיים הגיעה בתוך חיפוש אחר הזדמנויות כלכליות.
רבים מהם היו עניים וחסרו השכלה אך מצאו מקומות עבודה, ובסופו של דבר צברו הצלחה בענף הבגדים. סבו של נונו הגיע כבן 12 יחד עם דודו ומצא עבודה לפרום חוטי כסף משמלות זרוקות ולמכור אותן.
בשיאה, בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, הקהילה מנתה כ-800 חברים, על פי נונו, אחרים אומרים כי המספר הגיע ל-1,500. אך הדברים במדינה החלו להשתבש ב-1947, אז האו"ם המליץ על הקמת מדינה יהודית בפלסטין דאז לצד מדינה ערבית. המהלך הוביל לפרעות אנטישמיות ברחבי העולם הערבי, כולל בבחריין.
נונו אמר כי קבוצת פורעים מהגרים ממדינות ערב אחרות שרפו את בית הכנסת עד היסוד וגנבו את ספר התורה היחיד במדינה. מרבית הקהילה עזבה לאחר הפיגוע או בעשור וחצי שלאחר מכן, והתיישבה בישראל.
וכפי שפורסם, ביום שני האחרון, ג'ארד קושנר, חתנו היהודי של טראמפ המשמש כיועצו הבכיר, העניק למלך בחריין, חמד בן עיסא אל חליפה, ספר תורה חדש לבית הכנסת.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות