הסגר, התפטרות ליצמן וחוק הגיוס: יו"ר ש"ס השר דרעי בראיון

ערב ראש השנה, כשברקע הסגר שאושר אמש (ראשון) בממשלה, ולקראת האתגרים הצפויים, יושב ראש ש"ס השר אריה דרעי מעניק ראיון מיוחד לאתר 'בחדרי חרדים', בו הוא מתייחס ומסביר את השיקול מאחורי הסגר שיוטל החל מיום שישי, הודף את הביקורת שהטיח השר יעקב ליצמן רגע לפני שפרש מהממשלה, יוצא נגד ההפגנות והסכנה שבהן, מסרב לתקוף את הפרויקטור פרופ' רוני גמזו על התנהלותו, אך מטיח בו ביקורת קשה, מדבר על מתווה בתי הכנסת, חוק הגיוס שעל הפרק וגם: מתי תזכו לראות את המענק שהביא? • צפו בראיון המלא

הסגר: "החלטה שקולה ואחראית יש בה את כל האיזונים"

"טוענים למה לא עשינו סגר באוגוסט, שאז לא היה לימודים והיו בחופש והיה סביר שיעשו אז את הסגר כדי שבחודש אלול והחגים נהיה פתוח, ושואלים למה לא חלופות אחרות כמו סגר חלקי, סגר לילי או סגר בסוף שבוע", מסביר דרעי מה עומד מאחורי השיקול, "אחרי שמיעה של כל המומחים ולמידת כל הנתונים הגענו למסקנה שיש לנו חורף שמגיע, חורף מביא איתו את השפעת והשפעת עם הקורונה, שני הדברים האלה זה דבר קריטי לבתי החולים זה קריסת המערכות. לכן חייבים לעצור את התחלואה של הקורונה ולשטח את התחלואה לרמה אפסית כמעט, אסור לנו להכנס לחורף עם אלפי נדבקים ביום, לא נוכל לעמוד בזה".

יו"ר ש"ס השר דרעי מסביר עוד: "יש לנו תאריך יעד, לא עשינו סגר לפני בגלל שפעם קודמת הצלחנו להשפיע על ידי סגר אבל התחלואה חזרה בגלל שלא הצלחנו לקטוע את שרשת ההדבקה, צריך מערך גדול של חוקרים אפידמיולוגים, הרווחנו שהכלכלה התאוששה ומצבינו טוב אבל חזר לנו החולים. הכלי של קטיעת שרשרת ההדבקות בדרך לפעולה, הצבא לקח את זה על עצמו והתחייב שבאמצע אוקטובר הכלי הזה יהיה מוכן, לכן חיכינו עד עכשיו, אם היינו עושים סגר באוגוסט כדי לפתוח בספטמבר היינו פותחים בלי מערך קטיעת השרשראות והיינו מביאים לעוד סגר, סגר שלישי, רביעי וחמישי, דחינו כמה שאפשר. הייתי משוכנע שנצליח להחזיק מעמד עד אחרי יום כיפור מינימום, או עד אחרי סוכות ואז נעשה את הסגר אבל לצערי הרב קפצנו בחולים. ב-2000 חולים ביום עוד השתלטנו, זה התפרץ יש נפטרים וחולים הבנו שאנחנו בבעיה גדולה".

"אני עם הרבה מאוד ניסיון", מוסיף דרעי כשהוא בא להדוף את הטענות שהשמיע השר ליצמן, "אני אומר לך שאין החלטה אחרת. מחובתנו כמנהיגים חוץ מההחלטה הזאת, זאת החלטה היחידה שאפשר לקבל, זאת החלטה שקולה ואחראית יש בה את כל האיזונים, היא לקחה בחשבון את תקופת החגים שיש מחד מעלה שהמשק בפעילות נמוכה ואין לימודים, רוב העובדים בחופש, מצד שני יש בעיה שזה זמן של התקהלויות". לדבריו, "כל ההתקהלויות הללו הם הזרז הגדול ביותר לתחלואה, החתונות והאירועים והמסעדות הם הקפיצו את התחלואה". על הזעם בסגר בחגים השיב: "יש לנו בעיה שזה חגי תשרי, חשוב לזכור שבסגר הקודם בחג הפסח התפללנו במרפסות ושרנו 'והיא שעמדה' במרפסות, לא נתנו לנו אפילו מניין של עשרה במרחב הפתוח, אנחנו עכשיו לא במצב הזה. גם המנהיגים שלא דתיים הבינו שתפילות זה לא עניין של דתיים אלא עניין של ציבור גדול מאוד. רוב הציבור בישראל רוצה לשמוע שופר, רוצים לשמוע 'כל נדרי' רוצים לשמוע נעילה". 

בתי הכנסת: "אתקע בשופר במרחב הפתוח"

דרעי מסביר לצופי אתר 'בחדרי חרדים' את ההחלטה המסובכת שהתקבלה בעניין, "מתווה התפילות שהממשלה אישרה הוא מתווה שנותן אפשרות גם לבתי הכנסת לא גדולים להיות שם כמה עשרות איש", דרעי סיפר על עצמו: "אני תוקע בשופר אצל חבר מועצת החכמים הגאון הרב דוד יוסף כבר הרבה שנים ב'יחווה דעת' ואני יודע שהשנה הוא מאוד מקפיד על ההנחיות, הוא מקפיד מעבר לדרישות, הוא לא רוצה להתפלל בתוך הבית כנסת ואני אתקע בשופר במרחב הציבורי".

התפטרות ליצמן: "אחרי הסגר נראה את ליצמן חוזר לממשלה"

בדבריו הוא מפריך את כל הטענות שהשמיע ליצמן, על כך שהסתירו מידע והעדיפו לעשות סגר בחגים במקום בבין הזמנים - החופש הגדול. דרעי מבהיר: "אני נמצא שם, לא היה דיון שהתקיים, לא דיון רחב, לא דיון מצומצם וגם לא דיון לא פורמלי, השתתפתי בכל הדיונים, אם חלילה הייתי מתרשם שחלילה וחס עושים את סגר במכוון, שהייתה אפשרות לעשות סגרים תועלתיים ולא נעשו בגלל שרוצים להגיע ולפגוע לחגים וחלילה וחס או למנוע מאנשים להתפלל או שיותר קל להם לסגור בתפילות מהחופש - הייתי הראשון שעוצר וחוסם את הדבר הזה". 

עוד מוסיף דרעי: "הרב ליצמן חבר שלי אני אוהב אותו והוא יהיה חסר לי, אני נהנה להיות איתו יחד, עשינו הרבה מאוד פעולות יחד מהמפורסמות והנסתרות", הוא מתייחס להתפטרותו התמוהה ואומר ל'בחדרי חרדים', "יש לו אדמו"ר שהוא שומע לדעת התורה שלו וזה ההנחיות שהוא קיבל. שמעתי טענות שהרב ליצמן אומר שהוא הרגיש שהוא לא השפיע בממשלה ולכן אין לו מה לעשות שם. אולי זה יותר מחאה", דרעי מודה כי "אין ספק שיש טענות על ההתנהלות, היו עליות ומורדות צעקות ועגמת נפש. אבל אני מרגיש שאני עדיין משפיע, אני לא מרגיש שאני מיותר. אם הייתי עובד למגזרים אחרים זה היה יותר קל", מטיח דרעי, שמסיים, "אין לי ספק שנראה את הרב ליצמן בקרוב שוב בממשלה. אחרי שנגמור את הסגר נראה את הרב ליצמן במקומו ליד שולחן הממשלה".

חוק הגיוס: "מקווה שבג"ץ לא יתן הארכה"

בנושא חוק הגיוס מבהיר יו"ר ש"ס בראיון ל'בחדרי חרדים': "העמדה שלי היא שאסור להפוך את חוק הגיוס לערובה, זה צריך להיות חוק לגופו של עניין, חוק של גישור - אני מאוד מקווה שבית המשפט לא יענה לבקשת הדחייה ויורה לכנסת ולשר הביטחון לפעול. צריך לסדר את העניין הזה פעם אחד ולתמיד ואי אפשר להשאיר את הדבר הזה בסימן שאלה ובחור הישיבה צריך להיות בן ערובה של הבעיות הפוליטיות".

קהילות שלא מקפידות: "יש כאלה שאומרים 'אין קורונה' - יש קורונה היא מגיפה היא הורגת אנשים"

בשלב זה, התייחס השר דרעי לקהילות שלא מקפידות על ההנחיות ונראה כי הם מצליחים להכעיס את השר דרעי; "אנחנו מקפידים על פיקוח נפש וכאן אני רואה מעשה שטן, אנשים מזלזלים בזה, יש כאלה שאומרים: 'אין קורונה, זה המצאה בכלל', אני יכול לספור לך נפטרים של השבוע האחרון תלמידי חכמים ואנשים צעירים ללא מחלות רקע, אני אומר לך דברים ברורים שאני אומר את מה שאני חושב, יש קורונה! זו מגיפה, זו מחלה קשה, היא מסוכנת היא הורגת אנשים". כשהוא מאשים: "אדם שהוא חולה או שהוא מרגיש שיש לו תסמינים והוא הולך לבית כנסת או למקום אחר, הוא אדם המזיק. הוא רוצח. לא יעמידו אותו לדין אבל כלפי שמייא הוא הורג נפש בישראל". 

סאגת ההפגנות: "זה ברור שבהפגנות נדבקים" 

שאלה: אתה יודע להסביר מה ההבדל, אם צועקים 'ביבי הביתה' או 'שמע ישראל'?

"אני אומר לך שאני לא מבין אותנו, אני חושב שזה דבר נורא, ברור לי שנדבקים בהפגנות", אומר השר דרעי נחרצות, תוך שהוא לועג למשרד הבריאות: "באילת לא נדבקים, בחופי הים לא נדבקים, במסעדות לא נדבקים, בהפגנות לא נדבקים, בקניונים לא נדבקים - אז אני שואל איפה נדבקים?", תוהה ומצהיר: "זה ברור שבכל מקום נדבקים, אין לנו מערך חקירות חזק ואמיתי אז אנחנו לא יודעים לקבוע את הסיבות. זה ברור שבהפגנות נדבקים, אבל איך אפשר להסביר לכל מגזר למה שבהפגנה יש עשרת אלפים איש, או 15 אלף איש דבוקים אחד בשני, יכולים להתעמת עם שוטרים ולהפגין ואין פה ואין מצפצף והתקשורת מחזקת ומטפחת והופכת אותם לגיבורי הדמוקרטיה, אבל כשזה מגיע לכל כינוס אחר אי אפשר להסביר את הדבר הזה". 

למרות זאת, דרעי מבין כי הציבור איבד אמון במערכת הבריאות, אבל הוא נחרץ ,"זאת המציאות שיש, היועמ"ש מתעקש, מערכת המשפט עומדת על רגליה האחוריות לאפשר הפגנות, אני סובר שזה לא טוב, זה לא אחראי זה לא נכון. אבל מי שמפר בגלל זה הנחיות - זה לא נכון, אני מסכים שזה גורם לחוסר אמון, אבל לנו יש גם תורת ישראל שאומר 'ונשמרת מאוד לנפשותיכם'. אני יגיד לעצמי שבגלל שאחרים עושים אז גם אני יעשה?", דוחק דרעי את הטענות, "זה מקומם ומעצבן. מרגי צודק שזה גורם לאנרכיה. אבל זה לא פוטר אותי מלדאוג לעם ישראל לעצור את המגיפה. אם הם לא אחראים זה לא אומר שגם אני צריך להיות לא אחראי", אומר דרעי ל'בחדרי חרדים'. 

התנהלות רוני גמזו כלפי החרדים: "עשה טעויות של ניהול"

רוני גמזו אנטישמי?

"אני לא אומר על אף אחד אנטישמי, רוני גמזו עשה הרבה טעויות של ניהול, גם אם התכוון לטובה, בוויכוח אמר לי גמזו 'אם הרב עובדיה היה חי הוא היה מסכים איתי לא לנסוע לאומן', אמרתי לו: אני משוכנע שאם הרב עובדיה זצ"ל היה חי היה נוזף בך קשות על סגנון המכתב". ועל כך התעכב דרעי ותקף: "לכתוב לנשיא אוקראינה שהיהודים החסידים ידביקו זה דבר שלא יעשה, הוא גם יודע שעשה טעות, האנטישמיות גברה, משתמשים במכתב והציטוטים שלו ברשת. אם לא עצרנו ופנינו למשרד הפנים לשלוח כוחות של שיטור היינו עדים למהומות והתנכלויות ליהודים".

סוגיית אומן: "פועל לשחרר חסידים מבלרוס"

בהתייחסו לסאגת הטיסות לאומן אומר אריה דרעי; "אני חושב שהיה צריך למצוא את האיזון בין שני הדברים, הנסיעה לקיבוץ ושמירה על הבריאות, אין חולק שקיבוץ כמו כל שנה עם עשרות אלפים אי אפשר לעשות במקום צר כמו אומן, ברור שהיה אפשר לעשות, הכנו מתווה שגם השר יזהר שי הסכים לזה, חבל אבל לצערי הרב שהאוקראינים סגרו את הגבול. ואין לי ספק שהמכתב של גמזו שם השפיע. ניסינו לפתוח את השערים זה היה החלטה מאוחרת מידי". הוא מוסיף לסיום: "יש מאות של חסידי ברסלב בתנאים קשים מאוד כבר שבועיים בבלרוס. צריך לפעול בשבילם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!