הרשימה המלאה: מספר החולים הקשים לפי ערים

הציבור מאבד אמון במערכת השלטונית ולא מבין מה נועדו לשרת הסגרים, בעוד המספרים ממשיכים להכות ללא רחמים. חצי מהחולים קשה הינם מתחת לגיל 70, 30% מהם בני 60 ומטה – כך עולה מסקירה שמסרה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס בוועדת הקורונה בכנסת.

לשאלות שהופנו אליה מצד ח"כים שהשתתפו בדיון אמרה אלרעי כי "צריך לקצר את הבידוד, אבל אין לנו יכולת לתת לכל אחד שבבידוד שתי בדיקות". עוד הוסיפה כי ב-97% מהיישובים מקדם ההדבקה גבוה מ-1, כלומר, כל אדם חיובי לקורונה מדביק יותר מאדם אחד נוסף, מה שאומר שהמגיפה ממשיכה להתפשט ולא מראה סימני עצירה.

מה שהפתיע במיוחד את הח"כים היו נתוני החולים הקשים שמספרם הגיע לשיא של 529. על פי הנתונים, הנכונים ללפני כשבוע בתאריך 7 בספטמבר, ירושלים פותחת את רשימת החולים הקשים מתחילת המגפה – עם לא פחות מ 584 חולים קשים שאושפזו החל מפרוץ המגיפה. בני ברק היא הבאה ברשימה הלא ממש מכובדת, כשמספר החולים קשה בה הגיע ל-167, תל אביב משתרכת מאחוריהם עם לא פחות מ 153 חולים קשים שנמנו בה.

רשימת הערים בהן נספרו יותר מ 30 חולים קשה: אשדוד – 89 חולים קשה, בת-ים – 89, רמלה – 81, חיפה – 73, פתח תקווה – 71, נתניה – 68, רמת גן – 65, אשקלון – 64, לוד – 60, באר שבע -56, בית שמש – 48, חדרה – 43, רחובות – 43, קריית גת – 34.

חשוב לציין, המספרים הינם מוחלטים ולא משקפים את המצב השורר בכל עיר, מאחר ואינם מתייחסים לגודל האוכלוסייה בכל אחת מהערים שברשימה.

"אנחנו רואים את זה יותר בגל השני לעומת הגל הראשון", אמרה ד"ר אלרעי-פרייס בהתייחס לגיל הממוצע של החולים קשה. "זה כמויות משמעותיות של אנשים לא קשישים שנמצאים במצבים קשים וקריטיים".

נתונים מעניינים נמסרו על מחלות הרקע מהן סבלו הנפטרים. 15% מהנפטרים עד כה הם בני פחות מ-70, וכמעט רבע (24.7%) - בני יותר מ-90. מנתוני מחלקות הרקע של הנפטרים עולה כי 42% התמודדו עם יתר לחץ דם, 29% עם סכרת, 27% עם מחלת לב, 11% עם מחלת ריאה, 4% עם דיכוי חיסוני ו-1.5% עם מחלת כבד – חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת, מה שמסביר את הסכום הכולל של האחוזים העובר את המאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!