כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
נמצא הסבר אפשרי

הפתרון לחידה: מדוע הקורונה לא פוגעת באפריקה?

מדענים בכל רחבי העולם מנסים למצוא הסבר אפשרי מדוע מדינות אפריקה, שנחשבו מועדות להיפגעות קטלנית מהנגיף, צולחות את המשבר די ברוגע. כעת נמצא הסבר אפשרי שמצביע דווקא על הצפיפות והתנאים הגרועים כיתרון  

הפתרון לחידה: מדוע הקורונה לא פוגעת באפריקה?
בית חולים באתיופיה צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הנגיף מדלג על אפריקה? מיד עם פרוץ הנגיף, חששו בארגון הבריאות העולמי מהנזקים שיגרמו למדינות הממוקמות ביבשת אפריקה. הצפי היה שבמדינות אלו, שבהן התנאים הכלליים גרועים, ההגיינה בשפל ומערכת הבריאות כמעט ואינה מתפקדת, הנגיף יכה ללא רחמים ויגרום לתחלואה ותמותה המונית, בדיוק כפי שאירע במקרים הקודמים שבהם השתוללו נגיפים ומחלות אחרות ביבשת. אך בפועל, נראה שהאפריקנים צולחים את המשבר עם מספר חולים נמוך מאד, ועם אחוז מתים מהנמוכים בעולם.

הנתונים המגיעים מאפריקה גרמו למדענים רבים ברחבי העולם להתמקד בנעשה ביבשת. תחילה נטען שהנתונים אינם נכונים, אך גם תיאוריה זו קרסה. גם תיאוריית 'החום הורג את הנגיף' נמצאה, כידוע, כבלתי מבוססת לחלוטין. השאלה הנשאלת היא כיצד יבשת צפופה שבה גרים עשרות מיליונים בתנאים צפופים ולא-סניטריים, בלא יכולות בסיסיות של היגיינה ולו מים נקיים (על אלכוג'ל לא שמעו שם) ואין גם יכולת לשמור על מרחק חברתי, כיצד הקורונה לא מתפשטת באותם אחוזים שהיא מתפשטת במדינות מתקדמות?

נכון להיום, מצבן של מדינות אפריקה טוב יחסית. ישנם הטוענים כי עקב האכילס של היבשת, שבה תוחלת החיים נמוכה ורבים מאזרחיה אינם זוכים להגיע לגיל מבוגר, היא הסיבה למיעוט התחלואה הקשה שפוגעת בעיקר במבוגרים, אך גם נתון זה לא נתפס כנותן מענה לשאלה.

כעת, כך מדווח הbbc, נראה שנמצא הפתרון לחידה. חוקרים בבית חולים בדרום אפריקה העלו תיאוריה חדשה ומפתיעה, והיא שדווקא התנאים הצפופים וההגיינה הנמוכה הם אלה ששומרים על תושבי אפריקה. לדעתם, יתכן שהתושבים נהנים מהגנה עקב וירוסים דומים שכבר פגעו באוכלוסיה בעבר, כך שהם פיתחו נוגדנים בעבר וזו הסיבה שרבים סובלים מהקורונה בצורה קלה או אסיפמטומטית.

התיאוריה הזו נתפסת בימים אלו כנכונה, אם כי היא לא מוחלטת מאחר וישנן מדינות צפופות אחרות, דוגמת ברזיל, ששם הקורונה התפרצה בצורה קשה.

לפי הדיווח בbbc, יתכן ולא נדע את התשובה לשאלה שכן במקפיאים של בית חולים באפריקה יש דגימות דם מפרויקט ניסיוני של חיסון נגד שפעת בסווטו לפני 5 שנים, כאשר בהתבסס על אותן דגימות ניתן היה לערוך מחקר שיספק תשובה חד משמעית לשאלה. אך לצערם של החוקרים, המקפיאים – שכנראה לא זכו לאספקה קבועה של חשמל, תופעה מוכרת בתנאי המקום - לא שמרו על הדגימות בטמפרטורה קבועה, כך שאי אפשר להשתמש בהם למחקר.
בינתיים, נוכל אנו לאמץ את המסקנה וללמוד ממנה שלפעמים מה שנתפס בעינינו כחיסרון, הוא דווקא יתרון ואפילו הצלה.

 

קורונה אפריקה צפיפות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}