עורך ויקיפדיה מדבר על הערך: חרדים • ראיון

את אתר 'ויקיפדיה' אין צורך להציג. כמעט כל משתמשי האינטרנט נעזרו, לא אחת, באתר המקיף כמעט את כל תחומי החיים - מספרים תורניים, רבנים, נושאים פוליטיים ומדעיים, ועד לדמויות מעולם החומר והרוח. הכל ניתן למצוא באתר 'ויקפדיה'.

החומר העצום עובר עריכה של מתנדבים, והאתר כולו מבוסס על מתנדבים שמעוניינים לשתף את המידע שברשותם עם גולשים אחרים.

בימים אלו חוגג אתר 'ויקיפדיה' את כתיבת הערך ה-100,000, ומציין את האירוע בסדרת חגיגות ברחבי הארץ.

הנגיעות הרבות, והדילמות המלוות את העורכים בערכים הנוגעים לציבור החרדי, הביאו אותנו לראיון ראשון מסוגו, עם מנהל אתר ויקיפדיה בעברית, שי יקיר.

לטובת הגולשים, הראיון מוגש גם כסרט וידאו וגם מתומלל.

• שי, ברכות על הערך ה-100,000.

"תודה תודה. הברכות הם לא לי באופן אישי או לויקימדיה ישראל או לקהילת הויקיפדיה, אלא ברכות לקהל דוברי השפה העברית. 100,000 ערכים זה נכס חשוב לכל מי שקורה בעברית. יש כאן נכס של ידע שמגיע לכלל הציבור".

• הבנתי שאתה וחרדים זה לא בדיוק שידוך... שאתה ודת זה לא בדיוק שידוך?

"לא. ממש לא. אתה טועה".

• ספר לי על התהליך שעברת.

"יש לי מה שנקרא 'עבר שחור'. בעברי, אני חוזר בתשובה. והספקתי בינתיים לחזור בשאלה. אבל יש לי חיבה גדולה מאוד לעולם הזה, לצד ביקורת כמובן. למשל בכתיבה שלי בויקיפדיה העברית,
אני עוסק המון בנושאים סביב היהדות. אפילו סביב נושא המיסטיקה היהודית, זה נושא שקרוב לליבי. לדוגמא ערך קבלה, חיברתי ערכים על אודות רבי שלמה מולכו, רבי אברהם אבולעפיא. אז כך שהנושא מאוד קרוב לליבי, העולם החרדי עדיין קרוב לליבי. שמורה לו פינה חמה בלב".

• למה, אם מותר לשאול, עזבת את הדת?

"זה שאלה שלא שואלים.. אני עדיין רואה את עצמי כאדם דתי".

• זה כולל תפילות?

"אני לא קורא לזה תפילות. שאלו אותי אם אני נוהג להתפלל ועניתי שאני לא מתפלל אבל אני מדבר עם אלוקים, כמה וכמה פעמים ביום. יש מי שיתייחס אל זה כתפילה".

• לחרדים יש מה לחפש בויקיפדיה? יש איזה הרגשה שכל ערך שהוא חרדי מקבל פן אתיאיסטי.

"אני לא יודע כשאתה אומר חרדי למה אתה מתכוון. אני חושב שליהודי יש בהחלט מה לחפש בויקיפדיה. אם אתה מפלג את זה לחרדים, כיפות סרוגות, או כאלה שלא שומרים תורה ומצוות, זה כבר בעייתי. אבל אני חושב שויקיפדיה במהותה היא יהודית. יהדות טומנת בחובה זיקה מאוד עמוקה לידע: מסורת, אוצר בלום של ידע ונסיון שאנו עסוקים בלהעביר אותו אחד לשני.

"אני חושב שבהחלט לחרדים בהיותם יהודים יש מה לחפש בויקיפדיה. מה גם שצריך ייצוג מכל זוויות הראיה השונות על נושאים. לפעמים זוית הראייה החרדית היא מעט... לפעמים יתכן והיא לא מאוזנת מספיק. אז בהחלט אני קורא לקהל גם חרדי להצטרף. יש, יש בשורות ויקיפדיה כותבים חרדים".

• כשיש לך ערך כמו כיכר השבת למשל, אפשר להגיד שכיכר השבת זה מקום שבו מרכז ירושלים. ואפשר להוסיף גם על הדרך שזה מקום בו החרדים פורקים את העצבים שלהם כשהמדינה לא מתנהלת לפי... זה להביא עוד פן שלא בהכרח קשור לכיכר השבת, וזה פן כחילוני שמסתכל על הדבר. זה פן שאתה היית דוגל בו?

"העניין הוא שאני כן מחפש להעביר לקורא זויות ראייה שונות על הנושא. היות ואנו לא חוטבים עצים כדי להדפיס את הידע... לכן יש מקום גם לזה וגם לזה. אל תנח ידיך מזה ואל תנח ידיך מזה. יש מקום גם להסתכלות באספקלריא חרדית, ויש מקום גם להסתכלות חילונית, והם יכולים לחיות בשלום זה לצד זה. אם כל אחד ייתן את הכבוד אחד לשני. ואני חושב ומקווה שויקיפדיה העברית זה אכן קורה. אולי לא מספיק אולי יש מקום לשיפור".

• איך אתה נוהג בערכים שיש בהם מחלוקת בציבור החרדי. חסידות גור, או ויזניץ שיש בה מריבה בין אחים.

"יש גם מריבות בסניף העבודה. במחילה מכבודך, אני רואה את הדברים כעניינים פוליטיים".

• השאלה שלי היא שונה...

"בין אם אתה נותן לזה טייטל חרדי, של חסידות זו מול חסידות אחרת. הענף ההוא בחסידות מול הענף השני. זה מאבקי כוח פוליטיקה".

• השאלה היא שונה. שכל צד בחסידות רוצה לקחת את הערך לצד שלו. איך אתם מאזנים, איך אתם מתנהלים?

"זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי ולבסוף יחלוקו. אנחנו נותנים גם את הפן הזה וגם את הפן הזה ומציגים לקורא את המכלול הרחב".

• שאלה אחרונה להיום, מה יש לך לומר על אתר 'בחדרי חרדים' ?

"אני נהנה לעיין שם. נדמה לי שזה צוהר מאוד חשוב גם לחילונים להציץ בחברה החרדית שבדרך כלל לא נחשפת. אני חושב שיש כאן אולי גם תהליך הפוך של החברה החרדית שיכולה להציץ גם בחברה החילונית ולקחת דברים טובים, ואולי לא לקחת דברים שאינם טובים. אבל בכל אופן חשיפה זה דבר מבורך. אור השמש הוא מטהר אז אני חושב שזו פעילות מאוד חשובה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!