פרופ' רוטשטיין: "עכשיו מבינים - הפתרון רק בבדיקות נרחבות"

"לכו להיבדק" – זוהי הקריאה הנשמעת בימים האחרונים שוב ושוב מפי ראשי הציבור בערים וביישובים שהוגדרו כאדומים. על מה ולמה? מהו השינוי שחל אצל אותם ראשי ציבור? התשובה ברורה: על מנת להוריד את התואר שכונה או עיר אדומה ולהסיר את המגבלות החלות על הציבור בה, שכן התקווה היא שככל שיהיו יותר נבדקים בשכונה או בעיר מסוימת (בעיקר נבדקים אסימפטומטיים) אזי שיעור החיוביים באותו האזור שנבדק יקטן ובכך אותה שכונה ו/או עיר לא תוגדר עוד כאדומה על כל המשתמע מכך.

נכבדי הציבור יודעים גם שכיום, בשעה שאנו מאוימים על ידי סגר בתקופת חגי ישראל, קיים חשש שהסגר יכלא מאומתים וחולים תחת קורת גג אחת, אז בהחלט "לכו להיבדק", זאת ממש הנחיה שנועדה למנוע הדבקה ביתית או שכונתית.

האמת היא שליבי מתרונן בשמחה וייתכן אף שלא שמתי לב שימות המשיח כבר הגיעו. בד בבד עם קריאתם של ראשי הציבור עלה גם מספר הבדיקות לכ־44 אלף, והוא אכן כולל הרבה נבדקים אסימפטומטיים.

במהלך חצי השנה האחרונה, מאז פרוץ המגיפה, ניסיתי להוביל קו התקפי נחרץ נגד הפנדמיה של הקורונה הפוגעת בנו יותר מכל עם אחר בעולם, פוגעת במרקם החברתי, מעמיקה את הקיטוב בין חלקי האוכלוסיה, יוצרת כאוס כלכלי עם פגיעה אנושה בעסקים, בעצמאים ובסתם ישראלים באשר הם, וכמובן פוגעת רפואית בחולים במחלה קשה זאת, שלא לדבר על יותר מ־1,000 נפטרים ועל משפחותיהם האבלות.

סוף־סוף אומר אני בעיקר לעצמי, יש שכר לעמלי הרב, והאסימון שבדיקות נרחבות הן ליבו של המאבק בנגיף נופל, אם לא למעלה בצמרת אז למטה בציבור עצמו.

עולה השאלה מאיפה נובעת מגמת ריבוי בדיקות הקורונה? מדוע עכשיו נשמעת קריאת ראשי הציבור? הסיבה אינה הגורם לשמחתי, כי הסיבה להתגייסות לבדיקות נובעת מרצונם של ראשי הציבור למלט את צאן מרעיתם מהסגר על הערים האדומות. התשובה לכך שאני בכל זאת שבע רצון ושמח מקורה בהשפעת הקריאה להיבדק, והעלייה במספר הבדיקות המאומתות עשויה לגלות גורם עיקרי המשפיע ביותר על התפשטות הפנדמיה. גורם זה הוא ההדבקה המסיבית המתבצעת על ידי "מפיצי העל".

מפיצי־העל הם אותם אנשים אסימפטומטיים, ללא כל תסמינים, היכולים אולי להיזכר שהיו במגע כנראה עם חולה חיובי, ולפני שהם חשים בסימפטומים כלשהם, הם משמשים כ"מארח" לוירוס ומדביקים בסיטונאות את הסובב אותם. למפיצי־העל יש פרופיל בר־הגדרה, הם גם אלה שמשתתפים בחתונות, בהתקהלויות, נפגשים עם הרבה אנשים ביומיום ובלי ידיעתם משמשים וקטור להפצת הנגיף. לכן, החוכמה היא לאתר אותם כמה שיותר מהר כדי שלא יספיקו להדביק אחרים.

קטיעת שרשראות ההדבקה, אותה משימה שהטיל ראש הממשלה על פרופ' גמזו וששמענו לאחרונה שתכנית מתאימה תופעל לדאבוני רק בנובמבר, מקבלת תפנית כאשר מהשטח, מהאזורים האדומים, פורצת הקריאה "לכו להיבדק", ואני מוסיף: "בואו נתפוס אותם מפיצי־העל, האלה ללא תסמינים, מבעוד מועד; בואו נעבור משלב המגננה לשלב ההתקפה".

המטרה היא אחת ויחידה: עצירת עליית עקומת הנדבקים היומית והחזרת שגרת חיינו לשפיות לה כולנו מייחלים. אולי מעז יצא מתוק. מתוך שלא לשמה בא לשמה.

(הטור פורסם לראשונה ב'ידיעות אחרונות')

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!