הרגשות בתוכנו: איך תחלקו את המחמאות ביניכם?

השמש והירח...

כידוע השמש והירח יחד עם כדור הארץ מהווים שלושה מתוך שבעה (או שמונה...) כוכבי הלכת שנמצאים בחלל. השמש מאירה ביום והירח בלילה אלא שבשונה מהשמש לירח אין אור עצמי, את כל אורה היא מקבלת מהשמש. זו גם הסיבה שפעמים הירח נחסרת במראה מאתנו ופעמים נגלית במלואה, מכיון שכדור הארץ עומד בינה לבין השמש ומסתיר את אורה ממנה.

כך בדיוק מתייחסים חכמי התלמוד לקשר שבין הגבר לאישה במסגרת הביתית, כשם שהשמש מאירה את הירח, כך הגבר ורק הוא יכול להאיר את אשתו. ובשונה מהשמש אסור לתת לשום דבר לחצוץ בין האור של האיש לאשתו. על הגבר להבין שכל אור פניה ושמחת חייה של רעייתו, תלויים בעוצמת האור שהוא משדר לעברה, גם אם היא מנהלת בכירה וקשוחה... ליד בעלה היא אדם אחר המצפה שיאירו אותו ללא הפסקה.

וא"כ מהו אותו האור שיש לבעל שעמו עליו להאיר את אשתו? ואיך נזהרים מכל דבר שעלול לחצוץ ולהפריע לאור להגיע לאישה?

כתוב בפסוק "ולבן שיניים מחלב" ודרשו חכמינו בפירוש הדבר "גדול המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב", נתאר לעצמנו, שני אנשים המגיעים מהליכה ממושכת במדבר תחת השמש הקופחת, לאחד מגישים כוס חלב קרירה וטעימה שגם מזינה וגם מרווה, ואילו לשני מגישים כוס מים רגילים אבל עם חיוך רחב ובהבעת פנים שמחה. לכאורה היינו אומרים שהראשון עדיף, אבל לא, השני קיבל יותר, גם לגוף וגם לנפש ולכן השכר גדול יותר. ז"א שנתינה משולבת פיזית ורגשית היא הנתינה המושלמת.

כך גם בחיי הנישואין, על בני הזוג להפנים שחיי הנישואין הם רגשות בלבד! ולכן חובה עליהם להזין את החלק הרגשי באופן קבוע, ללא זה עלול להיווצר מצב של 'תת תזונה רגשית' חלילה. צריך לזכור, אדם מרגיש שאוהבים אותו כאשר מחמיאים לו, האור של הבית והדלק של הרגש בחיי הנישואין- אלו הם המחמאות והמילים היפות.

מומחים לזוגיות מכל העולם קובעים פה אחד, שעל הבעל להקפיד להחמיא בין חמש לעשר פעמים ביום לפחות! כיון שרק כך אפשר להתחבר רגשית כנצרך. ולולא זה, הם אינם חיים אחד 'עם' השני אלא אחד 'ליד' השני, הם בסה"כ גרים בבית אחד ושותפים בילדים...

כמובן שגם על האישה מוטלת החובה להביע 'הערכה' לבעל בכל הזדמנות, וככל שהגבר צריך להחמיא כך האישה צריכה להעריך. למשל, האיש מפרגן לאשתו על האוכל הטעים ועל הבית הנקי והמסודר, והאישה מחזירה לו בהערכה על כך שהוא עשה את הקניות כפי שביקשה, ולא הסתובב בבית בזמן השטיפה... כך בעצם בונים זוגיות נכונה ראויה לשמה עם מחמאות והערכה הגורמות לשמחה, "ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה".

חשוב לזכור, שישנה חשיבות גם 'איך' לומר ולא רק 'מה' לומר, נתאר לעצמנו גבר שקורא מאמר זה ומקבל על עצמו להחמיא עשר מחמאות כל יום. הוא מגיע לבית, פנקס בידו האחת ועט בידו השניה, כותב עשרה דברים שנראים לו חיוביים בבית, ואז הוא מגיע לאשתו ויורה בשטף ובנשימה אחת: האוכל מריח נהדר, הבית מבריק, את אישה מדהימה, אני אוהב אותך וכו', נופל לתוך הספה, נושם לרווחה ומסמן 'וי' לעצמו על הצלחתו במילוי משימת המחמאות היומית...

סביר להניח שעיניה של אשתו יתעגלו ספק בתדהמה ספק בצחוק ואם היא באמת אישה טובה היא תקבל זאת בסלחנות בתקווה לעתיד טוב יותר...

לכן צריך לזכור שצריך לצרף גם את שפת הגוף למחמאה, שתעבור דרך העיניים, האישה צריכה 'להרגיש' שהדברים נאמרים מהלב. לכן גם צריך 'לפזר' את המחמאות לזמנים שונים במשך היום, חלקן יאמרו 'פנים מול פנים', חלקן יאמרו בטלפון במסגרת השיחה היומית שכ"א עדיין בעבודה, וחלקן יאמרו תוכ"ד הארוחה המשותפת הקבועה שבכל יום, ו'תן לחכם ויחכם עוד'.

לכל אישה יש דבר מיוחד שאותו בעלה מחבב ביותר, יופי או אופי, חיצוני או פנימי, בזה הבעל צריך לנפנף בתמידות כמה הוא מחבב ואוהב דבר זה, לו אולי נמאס לומר אבל לה לא נמאס לשמוע...

בנוסף, המחמאה צריכה להיאמר לשם מחמאה! בכנות! ולא כהקדמה לבקשת טובה כזו או אחרת, זה גורם להתנייה שלילית שאומרת בתת מודע לבן הזוג 'זהירות! מחמאה = סיפוק צרכים'.

וא"כ לסיכום, הגבר מופקד על נתינת האור בבית בכלל ולאישה בפרט כמו השמש לירח. וזה ע"י מחמאות כנות ועידוד תמידי מכל הלב, בזמן המתאים ובדרך הנכונה. וכן על האישה להחזיר את האור שמקבלת, כלפי הבעל ע"י הערכה מרובה על מעשיו ופועלו במשך היום למענה בפרט ולמען הבית בכלל.

בעזהי"ת במאמר הבא ננסה לעלות על הדברים שעלולים למנוע מלהחמיא ולהעריך ואיך אפשר להתמודד מולם. עד אז נתאמן על מחמאות בשפע, ובמיוחד בימים אלו של ערב החג קל יותר למצוא את ההזדמנויות להחמיא- תנסו את זה בבית!... בהצלחה..

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!