מובילה, משפיעה ומצילה חיים: ריאיון על מדע ומשפחה
פרופ' רחלה פופובצר (47), סגנית דיקן הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת דתייה, אמא וסבתא טרייה, מאמינה שהשתלבות, חריצות והשקעה הן אבני הדרך ליצירת קריירה מספקת לצד תרומה מהותית למדע ולחברה
- כתבה מקודמת
- כ"ה אלול התש"פ
גדלתי בבית דתי-לאומי," מספרת פרופ' רחלה פופובצר, חוקרת בכירה בפקולטה להנדסה ובמכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים. "למדתי בתיכון 'חורב', התיכון שליד המכללה בירושלים, שבזמנו היה תיכון עם אוריינטציה חרדית. את התואר הראשון בפיזיקה ובפילוסופיה למדתי באוניברסיטת בר-אילן ותארים שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב בהנדסת חשמל. כבר הייתי נשואה ואמא לארבעה ילדים כשיצאתי עם כל המשפחה לארה"ב לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן. וכששבתי לישראל, לא היתה מבחינתי שום שאלה, בחרתי להקים את המעבדה שלי באוניברסיטת בר-אילן."
מעבדת הננו-רפואה שבראשה עומדת פרופ' פופובצר נמצאת בחזית המחקר בתחום. במעבדה היא מפתחת ננו-חלקיקים שמושתלים בגוף האדם ומשמשים חיישנים לאבחון מחלות קשות ונפוצות, ובהן, אלצהיימר, סוכרת, סרטן ודיכאון, ולמציאת טיפולים יעילים וחדשניים לחולים בהן. "את הננו-חלקיקים הללו אפשר להפעיל ולהפוך מחיישנים שאוספים נתונים בתוך הגוף לרובוטים יעילים, מדויקים ולא רעילים שמעבירים תרופות ליעדים ספציפיים. וכדי לעשות זאת, במעבדה שלי פועלים יחדיו רופאים ומהנדסים, אנשי צוות ושותפי מחקר מתחומי פיזיקה ביולוגיה וכימיה. ההטרוגניות היא בסיס להפריה הדדית בכל תחומי החיים ובוודאי באקדמיה," אומרת פרופ' פופובצר, מי שזכתה להימנות עם 50 הנשים המשפיעות של עיתון "ליידי גלובס" לשנת 2015 ולא פעם נדרשת לשאלה איך משלבים קריירה תובענית עם הקמת משפחה ועם אימהות.
רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים בבר-אילן? כנסו>>>
אוניברסיטת בר-אילן • קרדיט: בר-אילן
"תמיד אהבתי מדעים והיה לי ברור שאלה התחומים שאלמד. הבחירה הזאת דרשה ממני לתכנן קדימה, להציב לעצמי מטרות ויעדים, לדעת מראש לאן אני שואפת להגיע בעוד שבע שנים. זה דורש ארגון ותעדוף נכון של המשימות שעל סדר היום, במה להשקיע יותר ובמה פחות. אנחנו חיים בעולם תחרותי והישגי שמחייב את כולנו לעשות הרבה דברים בו-זמנית ובתוך כך לשאוף למצוינות בכל תחום שהוא. וכך, את הילדים שלי ואת הסטודנטים שלי אני מחנכת להשקיע, ללמוד, להציב להם מטרות בהתאם לרצונות שלהם ובעיקר להתמודד עם אתגרים ברוח חיובית ואופטימית. אני יכולה להעיד על עצמי, אין ספק שהתהליך הוא תובעני ודורש חריצות, הקדשת זמן ניכר ללימודים לצד יצירתיות וגמישות – אבל בהחלט אפשר, וגם מומלץ, גם להקים משפחה וגם לנהל קריירה מספקת. ההרגשה היום-יומית שאני מממשת את עצמי שווה את כל המאמצים שהשקעתי ואת כל האתגרים שהיו ושעודם עולים במהלך הדרך," היא מדגישה.
רוצים לשמוע פרטים נוספים על הלימודים בבר-אילן? כנסו>>>
כסגנית דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן מבקשת פרופ' פופובצר לקדם ולהאיץ אף יותר את התהליכים שמאפשרים שילוב אנשים מכל קשת החברה הישראלית בלימודים ובמחקר בפקולטה ולצדה במאמץ הזה התגייס גם מדור אקדמיה וקהילה של האוניברסיטה. "לכל קושי שסטודנטים חרדים נתקלים בו יצרנו מענה: הארכת זמן במבחנים בשנה הראשונה, שיעורי עזר שמלמדים סטודנטים משנים מתקדמות ואף מתארים מתקדמים בכל קורס שסטודנט מרגיש שהוא צריך בו חיזוק. יצרנו מעטפת של סיוע אקדמי, כלכלי ואישי בשיתוף הגורמים המתאימים בקמפוס, מדור מלגות, מרכז חדד לאבחון לקויות למידה, המרכז לייעוץ לסטודנט, שנותן תמיכה רגשית אם דרושה. כל השירותים ניתנים בסבסוד ניכר, והדלת שלנו פתוחה לכל בקשה או אתגר שנתקלים בו עוד לפני הלימודים, בתוך כדי, כמובן, וגם בדרך להשתלבות בתעסוקה," אומרת ד"ר דקלה שר, העומדת בראש המדור, ופרופ' פופובצר מוסיפה "חוויית הלימוד היום בפקולטה להנדסה מכילה מאוד, לא רק שאנו קוראים לנשים ולגברים חרדים וחרדיות לבוא וללמוד אצלנו, אלא גם יוצרים תכניות עם המדרשה ועם המכון הגבוה לתורה, מציעים מלגות לסטודנטים המוכשרים שבוחרים לשלב מדע ותורה. זוהי אפשרות שהיא ייחודית לאוניברסיטת בר-אילן. נוסף על כך, יש בית כנסת ושלוש תפילות ביום, בקומפלקס הפקולטה עצמו. אלו הם ארבעה בניינים חדישים, שבהם עומדות התשתיות והטכנולוגיות המתקדמות ביותר לשימוש הסטודנטים והסגל שלנו, נשים ואנשים שמתייחדים במחויבות להצלחת התלמידים שלהם," אומרת פרופ' פופובצר.
"המקצועות המדעיים מתאימים מאוד לאופני החינוך החרדי, לחשיבה האנליטית וליכולת לקשר בין רחוקים, ליכולות הלמידה והריכוז, לעבודה בחברותא, בקבוצות קטנות וגדולות," היא מצהירה. "חוקר נדרש להתמודד באופן אישי עם שאלה מדעית, להראות יכולות חשיבה וחקר עצמאיות ויכול לתרום תרומה אדירה ולהשפיע על המדע ועל החברה האנושית כולה. זה בולט במעבדה שלי שעוסקת באופן ישיר בקידום הרפואה ובהצלת חיים, וכך גם ברוב המעבדות שהסטודנטים והסטודנטיות שלנו לומדים וחוקרים בהן וכך זוכים להיות שותפים בפיתוחים מגוונים מאוד. מפתרונות הגנה והתקפה בתחומי הסייבר, דרך שיטות להשתלת עור לאנשים שנכוו במלחמות, בפיגועים ובתאונות דרכים ועד מכשור מתוחכם לניטור מדדים ביולוגיים מרחוק, שהיום עובדים על התאמתו לאבחון מהיר של חולי קורונה במקומות הומי אדם כמו נמלי תעופה ותחנות רכבת. כחוקרת דתייה, אני מאמינה שהשם נתן לנו את היכולות, את השכל ואת כל מה שיש בעולם הזה, בבחינת 'לא בשמים היא' – כדי שנעשה את המיטב ונשפיע, וזו המחויבות שלי."
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות