מצוות התשובה – כי קרוב אליך

בסוף פרשת התשובה הכתובה בפרשתנו אנו קוראים על זמינות התשובה (דברים ל יא-יד) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ. התורה מאריכה לבאר עד כמה מצוות התשובה קרובה לאדם, לא מצאנו תיאור כזה ביחס לשום מצוה אחרת, כן הדברים מתבארים מבחינה מעשית בדברי חז"ל (קידושין מט:) "המקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור ונמצא רשע מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו", הרהור בעלמא דיו להחשיב אותו כבעל תשובה.

ברור שלאדם המצוי התשובה נתפסת כדבר כמעט בלתי אפשרי, ובפרט לאחר שניסה כמה פעמים ונדמה לו שאינו עולה בידו, ועל כן עלינו להתבונן מה משמעות פסוקים אלו איך זה אכן קרובה אלינו מאוד.

נתבונן קצת במהות ה'תשובה', בדרך כלל אנו מפרשים אותה כשינוי כיוון, זה עשוי להיות נכון בתנאי התשובה המעשיים חרטה על העבר וקבלה על העתיד שמבטאים שינוי, אך התשובה עצמה שהיא בסיס להם משמעה שיבה אל ה' ככתוב בפרשתנו וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וכן אומר הנביא (הושע יד) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, רבי נחמן מבאר יותר (תורה לה) דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, כלומר שבים אל מקום שורשינו. משמעות הדבר היא שזה מציאותינו האמיתית ואין בתשובה תוספת או השתנות אלא חזרה למקומנו הטבעי.

על דרך זה מבואר בדברי חז"ל (פסחים נד.) שתשובה קדמה לעולם, 'עולם' משמעו המקום שהאדם מונח בו כעת, ו'תשובה' שהיא טבענו האמיתי קדמה לו, היכולת לשוב קדמה למציאות הנראית לעין, היא לא רק קדמה מצד זמן בריאתה אלא היא קדומה בטבעו האמיתי של האדם, כל המעשים השגויים הן כעין לכלוך חיצוני וכאשר האדם חוזר ומתחבר אל טבעו האמיתי הם בטלים מעצמם.

מודעות זו היא הבסיס לתשובה, כך מבואר העניין בדברי אחד מראשוני גדולי ומאורי החסידות (פרי הארץ פרשת ראה) "לכן בכל מקום אשר ימצא האדם את נפשו אפילו בעומק הקליפות ר"ל, כשיזכור את עצמו איך התשובה קדמה לעולם והעולם נברא עמה וכמו כן האדם, נמצא על כל פנים שכח התשובה תקוע בו, ואם יעורר בעצמו את כח התשובה להתקשר אליו ולהמשך אל שורשה שהיא שורש בריאתו וטבעו ומדותיו והיא קודמת אליו ממילא יתהפך וישתנה מטבעו והרגלו".

החשיבה הגשמית לעומת זה תופסת רק את המציאות הנראית לעין, וממילא שינוי נתפס כדבר כמעט בלתי אפשרי, ועל כן מערכות הצדק בעולם הזה לעולם לא יזכו מישהו שמעד על סמך חזרתו בתשובה משום שהן פשוט לא מאמינות בזה.

מסופר על צדיק אחד שרצה ללמוד את משחק השחמט, אך כשהסבירו לו שאחד מכללי המשחק הוא שאי אפשר להתחרט אחרי מהלך אמר בצחות אם כן איני חפץ בזה שאין זה משחק יהודי, שבסיס קיומנו היא הכרה זו שתמיד אפשר לחזור אחורה ולתקן.

ה'קדושת לוי' (איכה) מעמיק עוד ומבאר עוד שעל האדם לראות עצמו בתמידות כבריה חדשה ללא קשר לעבר, שמכוח זה יוכל להתחדש בכל עת.

אין ועתה אלא תשובה, ופירוש כך הוא, משום דכל אדם ואדם מישראל מחויב להאמין באמונה שלימה שבכל רגע ורגע מקבל חיות מהבורא ברוך הוא כמו שדרשו (ב"ר יא) כל הנשמה תהלל כל נשימה ונשימה תהלל י"ה (תהלים קנ,ו) שבכל רגע החיות רוצה לצאת מן האדם והקדוש ברוך הוא שולח לו בכל רגע חיות חדש. נמצא לפי זה מהני תשובה לכל אדם, כי בעת שעושה תשובה מאמין שהוא כעת בריה חדשה ובזה השם יתברך ברוב רחמיו אינו מזכיר לו עונות הראשונים. אבל אם חס ושלום אינו מאמין בזה חס ושלום לא מהני התשובה.

אם נתרגם עיקרון רעיוני זה לעולם הנפש נראה שהאויב של התשובה היא התקיעות וחוסר האמונה בטבענו העליון, ובאמת הפסוקים מתארים את החטא כמצב של "קשיות עורף" ו"ערלות לב". משמען היא כאמור תקיעות וחוסר גמישות, קשיות זו חמורה עד כדי שכאשר ה' אומר למשה אחר חטא העגל  שברצונו להשמיד את ישראל הוא מנמק זאת כי עם קשה עורף הוא, כלומר לא מפני החטא אלא מפני היותו קשה עורף, כמו כן זה מופיע כנתינת טעם מדוע לא ילך ה' בקרבם.

לעומת זה החזרה אל ה' מתוארת כשינוי תכונות אלה (דברים י טז) וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד: וכן (יחזקאל לו כו) וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר:

כמו כן כאשר הקב"ה מתרצה לישראל הוא מגלה להם את י"ג מידות הרחמים שהם גילוי אריכות אפיו, בעומק הדבר זהו התשובה לקשיות עורפם של ישראל, הקב"ה מאפשר להם להיות מרכבה לאריכות אפיים שהיא היפך קשיות עורף.

כאשר אדם הוא בעל לב בשר ויש לו את רוח ההתחדשות, הנה גם אם הוא כושל הרי שבכוחו לתקן את מעשיו בכל עת, הקב"ה מציין את סיבת העונש מפני שאינם גמישים ורכים להקשיב להפנים ולהשתנות. ועל כן יחד עם התשובה מתואר תמיד המנגנון הנפשי הפנימי המאפשר את התשובה לב רך ורוח חדשה.

כדי לזכות לתשובה עלינו מחד לדעת את גדולת הנשמה וטבעה האמיתי העליון שכל החטאים הן העלמה בעלמא, ומאידך לתרגל יכולת זו של גמישות ורכות, להיות בעמדה תמידית של שינוי והתחדשות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!