כנגד ארבעה דיברה הקורונה: המבודד, המסוגר, החופשי, ושאינו יודע מי נגד מי

כנגד ארבעה בנים דיברה הקורונה, האחד המבודד, השני מסוגר, השלישי החופשי. הרביעי שאינו יודע מי נגד מי.

ובעוד מספר שנים כשארבעתם ישבו סביב שולחן עגול אחד, יערכו השוואה בין המסוגרים, לבין אלו "הכל יכול", ידונו, יקשו קושיא ויתעמקו בכל מה שארע.

אז יקום הילד שגדל, זה שבכה בכל הסתגלות חדשה, זה שהגננת לו סיפרה, שהתרנגול יסתובב סביב ראשנו, והוא אינו יודע למה בכלל, הסיפור נקטע, והתרנגול הלך עם הגננת לביתה.

סגרו את עירו האדומה בסוגרים, וכבר לא היה מי שישלים לו את כל המעשיות, הסיפורים.

או אז יקום השלישי ציפור הדרור ויצעק בקול גדול, בלפור היא לזיכרון לדור ודור.

אך הרביעי מיד יסתור ויאמר, מי נגד מי? הסגרים אינם סגרים, המבצרים אינם מבצרים,

והראשון "אחראי למעשים", קולו נעדר בשולחן המכריעים, רק מספרו ברשימת הבודדים.

וכך קולותיהם נשמעים למרחקים. זיכרון המגיפה נשמע בשבעים פנים, לכל אחד חוויה שונה, כאילו לא גדלו כולם באותה התקופה.

ואנו? במה נתעסק זה עתה? אמא, לכי ספרי לילד שנשאר בביתו, את סיפור הכפרות אולי בכך יתכפר חטא עמו.

ואתה, אתה עם הציציות והטלית, תעתיר בתפילה שנדע כולנו מהי התכלית?

ואתם שם שבראש יושבים, צאו וראו באיזו היא דרך אתם פועלים, מדובר בנפשות לא בכבשים תמימים.  אל תשאירו לאנחות את הדור הבא מצולק בצלקות, האחד קרבן, השני שעיר לעזעזאל, השלישי רץ לו בחווה והרביעי נותר בטווח.

מפלל סליחות כי "חטאנו לפניך" אדון סליחות , מוחל עוונות, חטאנו לפניך רחם עלינו.

מאת: שירה מלכה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!