חסרי אחריות: תפסיקו לטעון שהקורונה אינה מסוכנת // דעה

ויכוחים לרוב נועדים על מנת להעביר את הזמן, ליצור עניין וכדי לספק את יצר התחרותיות המבעבע בתוכנו.

אולם בכל הנוגע לדיונים סביב סכנת הקורונה, אני חש כי ישנה כאן שליחות של ממש. שליחות לצעוק ולמחות כנגד המזלזלים בקורונה. קבוצה שאט אט הולכת וגדילה, המסבה נזק בריאותי ותודעתי לגבי הנגיף המשתולל, בדומה לנזק הרב שגורמים לנו מתנגדי החיסונים למיניהם.

אלא שבניגוד אליהם, כאן טיעוני הזלזול אינם נחלת קבוצה פאנטית הדוגלת באנרכיה שיטתית, אלא המזלזלים בקורונה נמצאים בינינו, בכל חברה ומשפחה. 

להלן נציג מספר טיעונים נפוצים בקרב אותה קבוצה.  נאחל שהשליחות הקדושה למסמס טענותיהם, תעלה יפה. בשם השם נעשה ונצליח.

הנה לא קרה כלום

בצמרת הטיעונים לחולשת הנגיף, עומד הטיעון שבעצם אומר "הנה, עברו מספר חודשים ובקושי מתו. גם מי שכן, היה זקן וחולה".

ראשית, חשוב תמיד לזכור שהיינו תקופת ארוכה תחת מגבלות חמורות שמנעו הדבקה מסוכנת ואנו עדיין תחת מגבלות מסוימות.

תדמיינו לעצמכם שעל בסיס יומיומי היו כאן עשרות אירועי תרבות וספורט, המפגישים לעתים עשרות אלפי אנשים באותו מתחם, לא רק פעם בשבוע בהפגנות המטורללות בבפלור. 

תארו לעצמכם מה היה לולא המסכות ולולא כללי ההרחקה וההיגיינה. הרי אנו רואים לנגד עינינו שככל שהשמירה על הכללים מתרופפת בקרב הציבור, כך גם אחוז הנדבקים מזנק.

אם כן, זו לא חכמה לטעון שכרגע אין הרבה מתים. משום שההגבלות, המודעות, וההקפדה המסוימת על הכללים, שמרו על רבים מאיתנו עד כה. (זו גם הסיבה בגללה באופן יחסי מתו פחות אנשים בחודשים אלו מאשר תקופות מקבילות אשתקד. מכיוון שישנה מודעות לשמירה מפני כל מחלה מידבקת).

צאו וראו מה קרה במדינות שלא השגיחו כלל בגל הראשון. תסתכלו איזו טראומה נוראית סוחבות איתן קהילות יהודיות רבות בארה"ב.

דבר נוסף, צריך לזכור שלא רק זקנים וחולים, מתים מהמחלה הזו, אלא גם צעירים שהיו בריאים ואיתנים.

ורבים שעוברים אותה בשלום, עדיין גוררים איתם מהמחלה תופעות כמו חולשה ותשישות ואף גרוע מכך, לעתים במשך חודשים ארוכים.

כמו כן, אותם סבים וסבתות שנפטרו, בלא מעט מקרים היו יכולים לחיות עוד זמן, עוד תקופה, עוד כמה שנים. האם עד כדי כך אפשר לזלזל בחיי בני אדם ובמשפחה הכואבת את לכתם?

דבר נוסף צריך להאמר בצער - המצב לא ימשך כך. על פי נתוני משרד הבריאות, מספר המתים מזנק משבוע לשבוע ובקצב הזה הוא יגיע לאלפים תוך חודשים בודדים, אם לא יעשה צעד משמעותי למנוע זאת. 

זה לא שהמצב כרגע טוב, אנו פשוט אדישים אליו.

הכל אינטרסים

עוד טענה רווחת גורסת כי מרבית מהנתונים אינם נכונים והכל תוצאה של 'משחק במספרים' ושינוי קריטריונים, על מנת שבתי החולים ירוויחו כספים על חולי קורונה.

לא ננסה להתמודד עם הטיעון, נניח שהוא נכון. נניח שזאת לא קונספירציה הדורשת חיזוק יותר משמעותי מכמה סיפורים המסתובבים ברשתות החברתיות. נניח.

בואו ננסה רגע לנכות את כל הפוליטיקות, האינטרסים והכספים מתוך הדיון שלנו. עם מה נותרנו, עם כלום ושום דבר? עם מזימה עולמית להשמדת היקום? או לחלופין, נשארנו עם מחלה קשה, קטלנית ומסוכנת שהורגת קרוב לאחד ממאה עשרים וחמישה חולים (בחישוב אלפי איש חולים ביום זה יוצא - אסון), אלא שכמו בכל סיטואציה, יש המנצלים אותה לטובת אינטרסים בעייתים ואכן קצת מנפחים ומגזימים, אך לא עד כדי לשנות את התמונה כולה.

גם אם לצורך העניין אלפי סיפורים מומצאים ומוגזמים לגבי חולי הקורונה, אין בכך כדי לצייר תמונת מצב פחות עגומה. 

אז מה, לכן לסגור מדינה שלמה?

חשוב לציין שאין בכל האמור להצדיק את החלטות הממשלה. ההנהגה פועלת באימפולסיביות, נכנעת ללחצים ומשדרת חוסר אמון זועק. 

וכן אין באמור להצדיק או לא, דרכי פעולה מסוימים, סגרים וכדו' אותם החליטה הממשלה בחטף.

המאמר עוסק באדישות הציבור. בזלזול שהפך למנת חלקם של רבים.

צריך לנהוג במשנה זהירות בלי כל קשר לאיך ההנהגה החליטה שאנו צריכים לנהוג. דהיינו - שמירה  מירבית, במיוחד בסביבת אנשים מתוך קבוצת סיכון, ביצוע בדיקות ושמירת ההנחיות, במידה וישנם תסמינים. 

מתוך כל חוסר הוודאות והבלבול, ישנה שורה תחתונה שאסור לשכוח - המחלה הורגת.