מהשקית השחורה עד שחרור הגופה • מצמרר

לבית החולים 'ביקור חולים' הגענו מיד כששמענו על הטרגדיה הנוראה. רצינו ללוות במבט אחרון את התינוקת, שנקטפה עוד טרם הספיקה להגיד: 'אבא'. במחשבה שניה הרהרנו לעצמנו, אולי מוטב שטרם הספיקה לומר אבא.

• האבא עמד בחלון וצעק: "היא כמו תרנגולת בידיים שלי" • עדות מחרידה
• טרגדיה בי-ם: אב הרג בתו התינוקת


האורות האדומים של האמבולנס הבהבו על בתיו הישנים של רחוב שטראוס, כשהם מטילים כמו כתמי דם על חנויות השכונה. נדמה היה כי פתחי החנויות הרכינו את השלטים המהבהבים, לאות הזדהות עם הטרגדיה הקשה שפקדה את ירושלים.

הניגודים היו נוראיים. האבל הנוראי שתפס את כל מי ששמע על האסון, התערבב עם ה'חוגגים' את הלילה של השנה האזרחית החדשה. לציבור החרדי שהחל להתאסף בקרבת בית החולים, לא היה ברור על מה יש להתאבל יותר. שני המראות: הילדה ו'החגיגות', פצעו פצע בנפשם של ציבור שומרי התורה.

האמבולנס פרק את מטענו הדומם ברחבת בית החולים, ואל המקום החלו לזרום כוחות גדולים של משטרה. כל בכירי המחוז נעמדו זה לצד זה, תוך שהם מסתודדים עם עסקני 'העדה החרדית'. העיניים של המפקדים אמרו הכל: החשש מפני התלקחות הלהבות, שנרגעו לאחרונה, היה מוחשי. רק חסר גפרור קטן המכונה 'ניתוחי מתים', בשביל לגרום לירושלים לבעור - ובעוצמה.

מחזה מעניין היה לראות את העסקנים הירושלמים מסתודדים עם ראשי המשטרה כחברים ותיקים. נראה שהצדדים השלימו עם מציאות קיומם של אלה מעבר למתרס. הקשר הגורדי המחבר בין עסקני העדה למשטרה, הוביל אפילו לחברות אישית. היה צריך לשפשף את העיניים כשניצב פרנקו צעק בקול: "שישא, (עסקן ירושלמי ידוע. נ.ג.), פזר את החבר'ה שלך".

אבל החבר'ה, מסתבר, לא מקשיבים לפרנקו. גם לא לשישא. הם החלו להתאסף בהמוניהם. מאות נהרו מכל קרנות הרחוב, כשעד מהרה החלו הצעקות הקוראות: לא לניתוחי מתים.

הסימן הרשמי לתחילת ההפגנה הגיע כשהאברך קאפיל שווארץ (שנפצע בהפגנות מול חניון קרתא) ירד ממונית - ונשכב על הכביש. "כשקאפיל על הכביש, אות כי מערכה חדשה נפתחה", שמעתי את אחד מילדי ירושלים אומר לחברו.

וההפגנה, כדרכן של הפגנות, מתחילה עם כוונות טובות, אך עד מהרה גולשת לפסים אלימים. נערי שוליים שחיפשו פורקן, מצאו אותו בחבירה לאנשי ירושלים, והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים. השוטרים, שהגיעו למקום בכוחות מתוגברים, לא היססו לרגע, ועצרו שניים מן המפגינים.

ההידברות בין המשטרה לעסקנים נמשכה כל העת. בשעה 02:00 החליטו: משחררים את הגופה. רכב של זק"א נכנס אל תוך בית החולים, על מנת להוציא את גופת הילדה, שגם מותה לא עבר בשקט.

האם השבורה המתינה ברכב סמוך לבית החולים, מחכה ליציאת בתה שהלכה לעולמה מול עיניה. המשטרה דרשה לחקור את האם, אך העסקנים התחננו: תנו לה להתייחד עם אבלה.

המשטרה כיבדה את הבקשה.

בשעה 2:10 לפנות בוקר המפגינים התפזרו בשקט, וניצבי המשטרה עשו את דרכם לביתם, בדרך לחטוף כמה שעות שינה, ומתוך תקווה, אליה שותפים כולנו, כי השוד והשבר שפקד את מחננו, לא יחזור בשנית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!