כביש 443: מחבלים יוכלו לנוע על הכביש

תושבי העיר מודיעין עלית, נא להתכונן: העורק המרכזי המוביל אל העיר מירושלים הבירה - כביש 443 - עומד בעוד כחמישה חודשים להפוך לכביש מסוכן, עליו יוכלו לנוע בחופשיות אזרחים פלשתינים, ביניהם גם מחבלים. כך קבע היום (ג) בג"צ.

הפיגועים הרבים שהתרחשו בעבר בכביש, לא הרתיעו את שופטי בג"צ, דורית בייניש ועוזי פוגלמן, שהחליטו כי החלטת מפקד צה"ל האוסרת על פלשתינים לנוע בכביש אינה חוקית. בהחלטה שהתקבלה היום, קבעו השניים, כי על-אף שהמפקד הצבאי מוסמך להגביל תנועה, אין הוא מוסמך לסגור את הכביש לתנועת פלשתינים. השופטים קצבו חמישה חודשים להסדרת אמצעי ביטחון שיספקו הגנה לישראלים הנעים על הכביש.

די לקרוא את עמדת השופט שהיה בדעת מיעוט, אדמונד לוי, בכדי להבין את גודל הסכנה הטמונה בהכשרת הכביש לתנועה ערבית. לוי, שהתנגד להחלטה, כותב בנימוקיו, כי למפקד הצבאי הייתה סמכות לסגור את הכביש. זאת "בעקבות פיגועי הטרור הקשים שבהם נרצחו ישראלים בכביש ובסביבתו".

השופט סבר, כי לא היה מקום לתת צו מוחלט בעתירה ולאפשר למפקד הצבאי "להציע פתרון ראוי". בהחלטה כתב לוי כי חמישה חודשים "אינם פרק זמן מספיק ליישום הנדרש בפסק-הדין, והתוצאה עלולה להיות הרת סיכון".

השופט לא הסתפק בסיסמאות, ופסק הדין מונה רשימה ארוכה של ישראלים שנרצחו על כביש זה, בפיגוע טרור:

• אליהו כהן, תושב מודיעין, שנרצח ליד ישוב גבעת זאב בשנת 2000.

• הנער רונן לנדאו שנרצח בשנת 2001 בסמוך לגבעון הישנה.

• רצח שלושה מבני משפחות בן שלום-סווירי, שקליעי המפגעים פגעו בהם ובשני ילדי המשפחה הפעוטים בתחנת הדלק הסמוכה לבית חורון ביום 25.8.01.

• רצח הישראלית יואלה חן מירי בתחנת הדלק בגבעת זאב, ביום 15.1.02; ושל הפלשתיני מרואן שוויקי, תושב ירושלים, שנורה למוות ממארב לעבר מכוניתו, נושאת לוחיות זיהוי ישראליות, ביום 11.6.06.

כביש 443: פרופיל

על הכביש המכונה 443, נעה כמות גדולה של כלי רכב ישראלים, והוא הוגדר על-ידי הצבא "נקודת תורפה ביטחונית" - יעד "נוח" לביצוע פיגועים. ואכן, לאורך הכביש בוצעו במשך השנים פיגועים רבים, אשר גרמו לפגיעות ולאבידות בנפש, ובכללם ירי מנשק חם, יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה.

החל משנת 2002 נאסר על פלשתינים לנסוע על הכביש, וכל דרכי הגישה המקשרות את הכפרים לכביש 443 נחסמו. מנתוני מערכת הביטחון על הכביש עושים שימוש מידי יום כ-40 אלף כלי רכב ישראלים.

העותרים, בהם האגודה לזכויות האזרח, טענו כי סגירת הכביש אינה חוקית באשר היא מפקיעה מהאוכלוסיה הפלשתינית שימוש מכביש ראשי יחידי שקיים באזור ומקשה על חייהם. החלופה, ציר כפרים, "קשה צרה משובשת ומפותלת, איכותה ירודה, והשימוש בה מביא להארכה משמעותית בזמן הנסיעה ולייקור עלותה", טענו העותרים.

כתוצאה מכך "נגרמת פגיעה כוללת במרקם החיים של תושבי הכפרים ובכלכלת הכפרים, בעיקר משום ניתוקם של התושבים מהעיר רמאללה המשמשת להם מרכז עירוני". בנוסף: "סגירת הכביש פגעה בגישת תושבי הכפרים לשירותים רפואיים; בגישת שירותי הצלה וכיבוי אש לכפרים; בגישת תושבי הכפרים למוסדות החינוך שבכפרים וברמאללה; ובאפשרות לקיים ביקורים וקשרים חברתיים".

מדובר, לטענתם, באיסור בלתי חוקי ובכזה המהווה "חריגה של המפקד הצבאי מסמכויותיו המוקנות אך לצרכי האזור הכבוש עצמו; הפרת חובתו להבטחת אורחות החיים והסדר הציבורי של התושבים המוגנים בשטח הכבוש; והפעלת שיקלים שיקולים זרים". יתרה מכך מדובר בהפלייה פסולה על בסיס מוצא "לאומי-אתני".

עוד טענו כי ההחלטה לסגור את הכביש לפלשתינים מהווה הפרה של איסור על ענישה קולקטיבית, והיא נגועה ב"חוסר סבירות קיצוני" ופוגעת באופן "בלתי מידתי בזכויות האדם של התושבים הפלשתינים המוגנים - ובכלל זה הזכות לחופש תנועה; הזכות לפרנסה; הזכות לקיום בכבוד; הזכות לחינוך; הזכות לחיי משפחה ולקשר עם בני משפחה; והזכות לבריאות ולקבלת טיפול רפואי".

"ביטחונם של הישראלים שווה פחות מנוחות הפלשתינים"

ח"כ אורי אריאל אמר בתגובה להחלטה: "שוב הוכח שביטחונם של אזרחי ישראל שווה פחות מנוחות הנסיעה של הפלשתינים. עם זאת, לאור הפסיקה, מוטלת חובה על הצבא לאשר גם ליהודים לנסוע על כבישים שפתוחים לנסיעת ערבים בלבד, כגון כביש דולב-בית חורון.

"לא ייתכן שבעוד בג"צ בא לקראת הפלשתינים ומאפשר להם דה-פקטו גישה חופשית לכל כביש ביהודה ושומרון, היהודים נאלצים לנסוע בכבישים מוגדרים בלבד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!