הפרופ' רן בליצר ל'בחדרי': "'המודל השוודי' לא יעבוד בישראל בשום צורה"

מה שטוב לשוודיה, לא יצליח בישראל: בעקבות עצומת הרופאים עליה חתמו מספר רופאים שקוראים לרה"מ להסיר את המגבלות המתוכננות ולאפשר בישראל 'חסינות עדר', מבהיר הפרופ' רן בליצר, שאלו שמעזים להעלות את הרעיון – פשוט לא למדו את החומר ולא נחשפו למכלול הנתונים. בראיון ל'בחדרי' הוא מפריך את הטענה כאילו 'המודל השוודי' הצליח, ובנוסף הוא מגלה שגם בשוודיה עצמה לא היתה כל כוונה להגיע ל'חסינות עדר'.

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומנהל מכון כללית למחקר, ומי שמכהן בימים אלו כחבר צוות קבינט קורונה ודעתו זוכה להערכה בפורומים השונים שבהם מתקבלות ההחלטות, מפתיע כשהוא אומר כי "בניגוד לכל מה שמנסים לצייר תמונה כאילו המודל השוודי הצליח, הרי שגם בשוודיה עצמה מודים בפה מלא ואומרים שהמודל השוודי לא הצליח בכמעט שום פרמטר. בשוודיה ישנה אוכלוסיה בסדר גודל דומה למדינת ישראל, ושם שילמו מחיר יקר של אלפי מתים. הם גם ספגו מכה חזקה בכלכלה, למרות שלא הטילו סגר וכמעט ולא הגבילו. הכלכלה השוודית ספגה מכה דומה למדינות הסמוכות אליה, וזאת למרות שבהן הטילו סגרים ומגבלות ובשוודיה לא הוטלו מגבלות דרסטיות".

עוד בנושא:

"סגר הינו טעות אסטרטגית" > מומחים ישראלים בעצומה לרה"מ: אפשר חיסון עדר

מעבר לכך, מגלה הפרופ' בליצר, כי משיחות שקיים עם בכירי מערך הבריאות בשוודיה, מתברר כי בשוודיה לא היתה כל תוכנית, בשום שלב שהוא, להגיע ל'חסינות עדר'. "אמנם, הגישה שלהם היתה להימנע מצעדים דרסטיים אך זאת משום שהם סברו שגם בלי המגבלות הללו ניתן יהיה למנוע הדבקה נרחבת. אך הם (בניגוד לאנגליה, שם חשוב בתחילה לקדם חסינות עדר אך נסוגו מיד לאחר שהתברר שהמחיר גבוה מידי. י"ק), לא נערכו ל'חסינות עדר' והם לא הציבו מעולם יעד כזה".

בנוסף, קובע הפרופ' בליצר שכל מי שמדבר על הסרת מגבלות ואימוץ 'המודל השוודי', כאילו אפשר ליישם אותו בישראל, טועה ומטעה. "מי שמכיר את הנתונים, את הבדלי התרבות והמנטליות, את הפערים בין הסגנון השוודי לישראלי, מבין מיד שבישראל אין כל אפשרות לאמץ את המודל השוודי ולו חלקית, משום שהסרת המגבלות תגרום מיד לאסון".

"אין מה להשוות בינינו לשוודיה", הוא אומר נחרצות, ומצביע על ההבדלים המהותיים: "ראשית, 40% ממשקי הבית בשוודיה הם של אדם בודד, כך שמלכתחילה המחלה לא אמורה להתפשט שם כפי שהיא מתפשטת בישראל, שבה מרבית משקי הבית מורכבים ממשפחות, שבהן ההדבקה תהיה המונית, שאם היא תהיה בלתי מבוקרת היא תביא לקריסה מיידית".

ובנוסף, ישנם את הבדלי המנטליות. "שלא לדבר על כך ששם הציבור ציית להנחיות, ששם בכלל הן 'המלצות', ובכל זאת היחס אליהן הוא כאל קודש קודשים. בשוודיה די במבט חודר שנתפס כפגיעה במרחב האישי, כך ששמירה על ריחוק חברתי מובנת מאליה גם בשגרה, לא כמו בישראל שבה היא מנוגדת בתכלית לדי אן איי הישראלי שתמיד יתקרב ויתחבק. כך שהניסיון להשוות בין האוכלוסיות השונות במהותן כל כך, ולחשוב שמה שמתאים בסטוקהולם מתאים לתל אביב, הוא פשוט מנותק מהמציאות ונידון מראש לכישלון".

יחד עם זאת, הפרופ' בליצר מסתייג גם מרעיון הסגר הכללי, והוא סבור ש"סגר כללי הוא אמנם כללי יעיל מאד, אך הוא כלי אלים שיש לו מחירים יקרים מאד, גם בפן הבריאותי שלא לדבר על הכלכלי והחברתי. בנוסף, הוא אמנם יביא לירידה דרסטית, אך חודשיים לאחר מכן ההתפרצות תקרה שוב כך שלא מדובר ב'זבנג וגמרנו'.

האמצעי היעיל ביותר, לדבריו, הוא 'מתווה הרמזור' שאותו גיבש הפרופ' גמזו, כשהוא סבור שמדובר במתווה יעיל שמאפשר התנהלות של חיי שגרה בצל הקורונה, תוך התמקדות בישובים אדומים במטרה להפחית בהם את התחלואה ככל האפשר. "המודל השוודי", הוא מדגיש לעומת זאת, "יגרום לתמותה המונית ויגבה מחירים יקרים שאיש אינו רוצה להגיע אליהם".
וכשפרופ' בליצר מדבר, חשוב להקשיב לו.  

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!