אילו לגמזו היו 5 ילדים בבית, לא היה ממהר להטיל סגר

אילו למר רוני גמזו היו חמישה ילדים קטנים בבית, הוא לא היה ממהר לדרוש הטלת סגר על ריכוזים חרדיים.

אילו שרי קבינט הקורונה היו מתייחסים אלינו – הציבור החרדי – ביחס הוגן ושוויוני כפי שהם מתנהגים למצביעיהם, הם היו מצביעים פה אחד נגד הטלת סגר ומצטרפים לעמדתם של הרב יעקב ליצמן והרב אריה דרעי שהתנגדו.

אילו, כתושב בני ברק, הייתי משוכנע כי יש בהטלת סגר משום סיוע – ולו עקיף בהצלת חיים – הייתי כותב כאן, כי עם כל ההבנה לקושי ולתחושה הנוראית, עלינו לקבל את ההוראה במלואה מבלי להביע מורת רוח. אדרבא, כמי שאמונים על קדושת החיים, זו זכות גדולה לנו להיות שותפים שותפים בהצלת חיים. שבעתיים - טרם הימים הנוראים.

אלא, שנתניהו וכל שרשרת הפיקוד, שריו, יועציו וממוניו רואים אותנו כמספרים בטבלאות. לא כאנשים. זו הסיבה שאינם טורחים לבדוק, טרם הם מציבים אותנו ברשימת הערים האדומות. כך למשל, אמש התברר ש- 141 בחורים מאומתים הנמצאים בישיבה בכרמיאל אך כתובתם בבני ברק, נתווספו לרשימה של תושבי בני ברק. ישיבות סגורות, בדיוק כמו מלוניות החלמה של משרד הבריאות, בהם שוהים מאומתים רבים, מתווספים לטבלאות ואיש אינו טורח לבדוק.

אני מכיר את מר גמזו מזה שנים רבות, עבדתי יחד איתו במשך תקופה ממושכת, והאמת שאינני מצליח לרדת לסוף דעתו וגם לא לתחילתה. מה יועיל סגר על עיר ספציפית? אם הסגר מוטל על ריכוזים חרדיים כאקט של עונש או קנס, היינו מתווכחים או מערערים. בדיוק כמו על כל קנס שאנו סבורים שלא מגיע לנו.

אך כשמטרת הסגר הוא להוריד את רמת התחלואה, שיקום מי שיצליח להסביר לנו כי הסגר יעיל. הרי מדינת ישראל הטילה בעבר סגר על בני ברק. בדיעבד התברר שלו היו ממפים את העיר כנדרש היו מגלים שבפחות מעשירית אחוז מהבניינים בעיר שהו חולים מאומתים. לא היה קל ונכון יותר להעמיד שלשה חיילים ליד כל בנין כזה, מאשר להטיל סגר על העיר כולה?

ונניח שסגר יש בו כדי להאט את קצב ההדבקה, האם הסגר הקודם על בני ברק הוכיח את עצמו? הוא קטע את שרשרת ההדבקה? האם כל חודשיים יטילו סגר על ריכוזים חרדיים, רק כי אנחנו מיעוט במדינה? האם המדינה הוכיחה לתושבי בני ברק, כמו לריכוזים חרדיים אחרים, כי הסיקה את המסקנות הנדרשות מהסגר הקודם והקדישה את מלוא תשומת הלב והמשאבים כדי שלא להגיע למצב דומה?

ועוד שאלה: מאז שמר גמזו מונה לפרויקטור נשמעים התראות על סגר כללי. האם כפרס ניחומים מטילים סגר רק על ריכוזי מיעוטים? ואם המדינה מתכוונת בעוד שבועיים להטיל סגר כללי, האם זה הגיוני שהריכוזים החרדיים יישבו בסגר משך זמן כפול מכלל תושבי המדינה?

מר רוני גמזו מכהן שנים כמנהל מוערך של בית חולים מוצלח. הוא ראה יום יום את קצב האנשים המגיעים לאשפוז בבתי החולים, מדוע תוכנית הרמזור שלו מתייחסת למספר המאומתים ולא למספר החולים הקשים והנפטרים? לו תוכנית הרמזור היתה מתייחסת למספר החולים קשים, ההחלטות היו שונות לחלוטין. לו תוכנית הרמזורים היתה כוללת את הלובן שבעיני הציבור החרדי, סביר להניח שהמסקנות היו שונות לחלוטין.

טרם הסגר הראשון על בני ברק, בערב חג הפסח, היו כמה ממנהלי בתי החולים הגדולים בארץ שהבהירו לנו: דעו לכם, אתה הולכים לספור מספר עצום של .... ברחובות רח"ל. אנשים יפלו כמו זבובים ועד שאר תחזיות שחורות. והנה כבר כלה קיץ, בחסדי השם התחזיות השחרות התבדו, אך בהיעדר יכולות אמיתיות להתמודד עם קבוצות לחץ אחרות, מטילים עלינו סגר. ואתם יודעים מה הסיבה? בדיוק, כמו הסיבה שבגינה קושרים חיית מחמד – רק כי היא מאפשרת.

מר גמזו היקר, רגע לפני שאתה מחליט סופית להטיל עלינו סגר, יש לי בקשה קטנה ממך, למרות שאתה עסוק עד למעלה מהראש: כשתגיע היום הביתה, הבט בבקשה בעיני בתך הקטנה, תחשוב לרגע כי היא תושבת בני ברק, והטלת סגר עליה לא רק שמשבשת את חייה לחלוטין, אלא היא עלולה להכניס אותה לחרדות קשות. תחשוב על כך שמיום למחרת, בגן, בבית הספר בכל מקום יפנו אליה מבטים מאשימים שהיא האשמה בהפצת הנגיף. שיחששו לשוחח איתה, שיסרבו להיפגש איתה. שהיא תזדקק להתנצל על קיומה, שהיא תיאלץ להסביר לאוזנים אטומות שהיא כן שומרת על הכללים, שהבודדים שכן ירצו להביע אמפתיה יתקשרו לשאול אותה: הלו, אתם שם, הכל בסדר? שומרים על עצמכם? שלא יקרה לכם משהו. שהיא תלך לישון ותשמע זעקות של שוטרים וחיילים ברמקולים ברחובות וכן על זה הדרך.

תחשוב על כך, תשכפל זאת (במידת האפשר) במאות אלפי ילדים, ותקבל החלטה. אם תחליט גם אז שאין מנוס מסגר, אני מבטחך נאמנה שנחוש זאת בדבריך. המוני אנשים חבים לך הכרת הטוב עצומה למרות שלוות אותם לניתוחים וטיפולים קשים וממושכים. איש מהם אינו כועס עליך בגין הטיפול שהכאיב לו. העובדה שהזעם כלפיך בציבור החרדי כה גדול, אמורה להדליק אצלך את כל הרמזורים הבוהקים ביותר.

הטור פורסם הבוקר בעיתון 'המודיע'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!