אבא, לאן הלכת?! • סיקור, תמונות ודמעות

ים בלתי נגמר של דמעות נשפך בהלוויתו קורעת הלב של מאיר אבשלום חי הי"ד, שנרצח אמש בסמוך ליישוב שבי שומרון. הרבה הספדים נישאו, הרבה אישים רמי דרג מחו דמעה ובית ההלוויות שמגר בירושלים התעטף אבל תהומי קולקטיבי למשך מספר שעות.


• "יצאתי החוצה, וצרחתי: אבא!" • מצמרר
• ההמונים זעקו: ארץ, אל תכסי דמו!
• ניסאן בצד הדרך, מוכתמת בדם קדוש • גלריה
• הלם בברסלב: מאיר חי נהרג בפיגוע • תמונות


אבל ההספד שסחט פרצי דמעות גם מאחרוני קרי המזג, היה הספדו של הבן, אליהו בן ה-16. היתום הטרי, שיותר משנשא הספד הוא זעק מנהמת ליבו וסחף אחריו את אלפי המשתתפים בהלווייה רווית היגון.

"אבא רצה לימוד תורה. אם אנחנו רוצים להנציח את אבא, אנחנו צריכים לעשות את הדברים האלו, לא ללכת עכשיו לעשות נקמה, לפוצץ ערבים מכות. זה לא הפתרון שלנו. ההבדל ביננו לבינם שאנחנו בני אדם. אנחנו לא נלך ונירה להם בראש סתם. אם יבואו אלינו - נהרוג, אנחנו אליהם לא נלך. אנחנו יהודים, אנחנו קדושים, אנחנו בני אדם", זעק אליהו היתום בגרון ניחר, כשקולו הולך ועולה, הולך וגובר, עד שהופך לזעקה מקפיאת דם של ילד שאביו הותיר אותו לאנחות בגלל שמחבל צמא-דם ירה בו למוות.

הבן, שהיה חבוש בכיפה לבנה וגדולה, סיפר בגילוי לב על תקופה בחייו אותה היה רוצה לשכוח, בה התרופף מצבו הרוחני. הוא הביע על כך חרטה מעומק ליבו, וביקש סליחה מאביו, על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

"אבא, אתה יודע שלפני שנתיים החלטתי לא להיות דתי, שהדרך לא מתאימה לי, שאני לא רוצה לשמור שבת, לא רוצה פאות.

"עזבתי הכל, ואמרתי: אני לא רוצה את זה. אני יודע שאז קרעתי אותך, לא דיברנו ורציתי לומר לך: אבא אני אוהב אותך. בשבועות האחרונים הרגשתי, היתה לי תחושה שמשהו יקרה. רציתי לחבק אותך. אני יודע שהכאבתי לך בחייך. אני רוצה לבקש סליחה", אמר הבן וגעו כל המלווים בבכיה גוברת.

"אבא, אבא. השם נתן, השם לקח, מה היינו עושים בלי אמונה אבא. מה היינו עושים בלי אמונה. הספקתי להיות איתך 16 שנה של נצח. כולם דיברו על המיוחדות שלך.

"אבא, אני אוהב אותך", סיים הבן בגרון ניחר וכיסה את פניו האדומות והרטובות.

בהלווייה השתתפו אלפים, מכל גווני הקשת. תושבי יהודה ושומרון, וחרדים רבים מירושלים ומחוצה לה, התאחדו לאבל קולקטיבי וגדול על הקדוש שנרצח בידי בן עוולה.

השרים אלי ישי ויעקב נאמן וחברי הכנסת ניסים זאב, יעקב כץ-כצל'ה, אורי אריאל ומיכאל בן ארי, בלטו אף הם בהלוויה.

הרב של שבי שומרון, יהושע שמידט, ספד: "היית כל כך מלא באהבה. כוחות בלתי רגילים היו בך. אהבת התורה שלך, לימדת את הילדים תורה שמבוגרים לא יודעים. כולך היית אהבת תורה. החיות שבך הקרינה לכל הסובבים אותך. ריבונו של דבר, איך זה יכול להיות דבר כזה. מי ימלא את החיסרון שלך, איך יכול להיות שיד רשעים תגדע את הדבר הזה. איך עדיף ערבים על פני יהודים, עד מתי תיתן רשעים למלוך? הרב מאיר, כולך טהור, אהבת תורה. אתה נהרגת על קידוש השם, כולך קידוש השם".

דברים קשים כגידים השמיע ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה: "מאיר שלנו אינו קורבן השלום. האיוולת של ממשלת ישראל היא תוצאה טבעית להפקרות של פתיחת המחסומים. למרות זעקותינו, העדיפה ממשלת ישראל את מרקם היחסים של הערבים על פני היהודים.

"אני קורא לכם בנימין נתניהו ואהוד ברק: התייצבו לפני היתומים ותבקשו מהם סליחה. אינכם יכולים להגיד 'ידינו לא שפכו את הדם הזה. רצונכם למצוא חן בעיני הפריץ מפקיר את חיינו. האויב הערבי שהשוויתם לחיות פרא הוא עלבון לחיות. בעקבות הרב מאיר יבואו מאות אלפי יהודים".

לאחר מסע הספדים כאוב וסוחט דמעות, יצאה ההלוויה, מלווה באנשי חברה קדישא, לעבר הר הזיתים בירושלים, שם נטמן הקדוש מאיר אבשלום חי לקול בכיותיהם של המוני המלווים.

צילומים: פיני רוזן צלם "בחדרי חרדים" - ודביר עדני - סוכנות הידיעות "חדשות 24"