חשיפה: בחורי ישיבות התגייסו לפיקוד העורף

זה החל בטפטוף של חומרי הסברה אל תיבות הדואר של כל משפחה חרדית בכל ריכוז חרדי בארץ. זה המשיך בתוכנית הסברה מגוונת, שכללה מודעות רחוב, עמודי פרסום בעיתונים, ודיסק ביידיש ובעברית, שנשלח בדיוור ישיר ממפקדת פיקוד העורף אל כל בית אב חרדי בישראל.

בחודשים האחרונים מתקבל הרושם החיובי, כי פיקוד העורף 'גילה' את המגזר החרדי, וכי אנשיו עושים הכול על מנת שהציבור החרדי, שצרכיו מרובים גם כך ובשעת חירום על אחת כמה וכמה - ייערך ככל הניתן לכל שעת צרה שלא תבוא.

כאשר סרטון ההדרכה לשעת מלחמה וחירום הוכנס אל כונני המחשבים בבתים חרדיים רבים - היו לא מעטים רבים שגיחכו על שפיקוד העורף טרח להגיש הדרכה מיוחדת ביידיש, משל היה הציבור החרדי מגזר נבער שאינו דובר עברית. היו שנעלבו, היו שצחקו. אלו ואלו חשבו שזה מיותר ואפילו קצת מעליב, שבפיקוד העורף יש מי שחושב שאנחנו לא שולטים בשפה העברית.

אלא שמצד פיקוד העורף, מדובר בפרץ של רצון טוב. בצמרת הפיקוד ביקשו לעשות את המקסימום האפשרי על מנת שהציבור החרדי יהיה מוכן ומזומן לשעת חירום. פיקוד העורף עשה הכול בכדי להשיג את היעד הזה.

בעזרת חרדים החולקים קשר רצוף עם פיקוד העורף, ביניהם הרב דב פוברסקי, לשעבר מנכ"ל 'בחדרי חרדים', שכר פיקוד העורף את שירותיו של מכריז ההלוויות הירושלמי ישראל אהרון קלצקין, שתרגם את ההוראות ביידיש. בצורה משעשעת למדי, 'הולבש' המלל היידישאי, בקולו של קלצקין, על שוקי לביא, לשעבר רב פיקוד העורף, שבמקור קריין את הדברים בעברית.

תלמידי ישיבות בשירות צה"ל

מתוך תקווה שההיערכות הראויה לציון לא תבוא לידי שימוש, קיים 'בחדרי חרדים' ראיון עם אלוף-משנה חיליק סופר, מפקד מחלקת אוכלוסיות בפיקוד העורף.

• מה הביא אתכם למקד את פעילותכם במגזר החרדי בצורה כל כך בולטת?

"אני מודה שבשנה האחרונה עשינו הרבה פרויקטים עם המגזר החרדי, כהיערכות לשעת חירום", אומר סופר ל'בחדרי חרדים'. "עשינו זאת מתוך הבנה שזה ציבור חשוב מאוד, ומתוך הבנה שאי אפשר להגיע אליו באמצעים הרגילים של המדיה, כמו רדיו וטלוויזיה, שבאמצעותה אנו מגיעים אל יתר השכבות בציבור הישראלי.

"יצאנו בקמפיין נרחב, וחילקנו סרטון הסברה לכל בית אב. את הכול עשינו בברכת הרבנים שתמכו בנו לאורך כל הדרך וגיבו את הפעילות: הרב שלמה עמאר, הרב יונה מצגר, הרב שמחה קוק והרב יצחק דוד גרוסמן, שהסבירו לציבור עד כמה חשוב להיערך לשעת חירום, כשהכותרת הייתה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'".

• הציבור שיתף פעולה?

"מאוד. קיבלנו פידבקים חיוביים מצד אנשי ציבור חרדיים רבים, וגם מהציבור החרדי עצמו, שהעריך מאוד את הפעילות שלנו במגזר".

• מה עוד עשיתם מאחורי הקלעים?

"הכשרנו חיילי אנו"ח, לפעולות הסברה והדרכה. אנו"ח זה קיצור של 'איסוף נפגעים וחללים'. החיילים הללו הינם רבנים צבאיים במילואים וכן חיילים דתיים. הכשרנו אותם לבצע הדרכות בנושאי הכנה לשעת חירום, כמו שהחיילות עושות בבתי הספר החילוניים, שאינן יכולות לעשות זאת בבתי הספר החרדיים.

"פרויקט נוסף הוא הכשרת רבני המחוזות של פיקוד העורף להכשרה. הם מכשירים תלמידי ישיבות רבים, המיועדים להיות מדריכים להיערכות לחירום".

• תלמידי ישיבות? אתה בטוח?

"בהחלט. התפקיד של אותם תלמידי ישיבות הוא לסייע לאוכלוסייה בשעת חירום. הם הוכשרו ועברו קורסי הדרכה, מתוך הבנה שהצרכים של האוכלוסייה החרדית עולים על שאר האוכלוסיות".

• איך הגעתם לבחורי הישיבות?

"הגענו אליהם דרך הרבנים, ועברנו מוסד מוסד".

• באלו רבנים מדובר?

"רבנים שעבדו בצמוד לרב עמיר זוזט, רב פיקוד העורף".

יידיש? זה לא גימיק!

• מה עוד עשיתם במגזר החרדי?

"עשינו תרגיל של יחידת שירותי הדם עם שירותי הרפואה, והתרמנו דם בחסידות גור בירושלים. עשרות חסידי גור תרמו דם, והמבצע הזה הוכתר בהצלחה מפתיעה".

• בימים האחרונים הודעתם על חלוקת 'ממתקים' לילדים. על איזה 'ממתק' מדובר?

"זה השם של מערכת המיגון המיוחדת שפותחה עבור ילדים עד גיל 8. זוהי מערכת מיגון נשימתית אקטיבית, שיש לה מפוח, כך שלא צריך לנשום דרך הפילטר. היתרון הוא, שמגיל אפס עד שמונה לא צריך להחליף אותה. בעוג שבעבר היה צורך להתאים ערכה לכל גיל וגיל, היום מביאים ערכה אוניברסאלית שמתאימה לכל הילדים ולכל הגילאים".

• הקשר שלכם עם החרדים התחזק בעקבות הקמפיין?

"הקשר עם החרדים התחזק מאוד. גם לפני מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, יצרנו קשר עמוק עם הקהילה החרדית, והופתענו ממידת שיתוף הפעולה.

"היה גם קמפיין ביידיש", מציין תא"ל סופר".

• בשביל מה? אנחנו לא מבינים עברית? זה נתפס כגימיק ותו לא.

"אנחנו לא עוסקים בזה כגימיק. זו לא המטרה שלנו. המטרה היא להעביר את הידע וההדרכה לכל האוכלוסיות בצורה המקסימאלית. אנחנו לא חברה מסחרית שרוצה לשווק את עצמה ועוסקת לשם כך בגימיקים. כמו הרוסים, שמבינים עברית אבל יותר קל להם לקרוא רוסית, כך גם יש חלק מסוים בציבור החרדי, שלמרות שהוא דובר עברית, ביידיש הדברים נקלטים אצלו יותר טוב. אז שכרנו שירותי קריינות ביידיש, בעלות מאוד קטנה".

מלחמת לבנון? לא סיפור הצלחה

• במלחמת לבנון השנייה היה לכם כשל מערכתי מהדהד.

"אקדים ואומר שמאז מלחמת לבנון השנייה, עשינו צעד משמעותי מאוד בהיערכות של מדינת ישראל לחירום. עשינו תהליך של הפקת לקחים מרשים מאוד.

"אני מודה, שבמלחמת לבנון השנייה לא בדיוק הצלחנו. אבל בעופרת יצוקה הבאנו לשיפור את כל הלקחים. הצלחנו בזה מאוד, בכל המובנים: משרדי המשלה והרשויות המקומיות תפקדו טוב, והאוכלוסייה הוכיחה את עצמה כגיבורים הגדולים שלנו. רמת החסון של האוכלוסייה היתה מאוד גדולה.

"אני מקווה שלא נידרש לכך, אבל אם כן חלילה, אני בטוח שהאוכלוסייה בישראל ערוכה ומתודרכת בצורה משביעת רצון".

• בפיקוד העורף עוסקים מסביב ללוח השנה בהיערכות לחירום?

"אנחנו קמים בבוקר ונערכים לחירום. זו למעשה המשימה שלנו, להיערך".

• מניסיונך, הציבור בישראל דרוך לשעת מלחמה?

"זה תלוי באיומים. ברוך השם, היום לא נראה שיש איום קרוב. לפני חודש וחצי החמאס עשה ניסוי של ירי. בסמוך לכך היינו עדים לתכונה מסוימת בציבור, שהגביר את המוכנות".

בסיום הראיון, מפקד מחלקת אוכלוסיות נזכר שוב במלחמת לבנון השנייה, במחדליה המצערים, ובחוסר היערכותו של פיקוד העורף, שבא לידי ביטוי בביקורת חריפה שהטיח דו"ח וינוגרד בפיקוד העורף.

"אפשר לומר על לבנון השנייה שמעז יצא מתוק", אומר חיליק סופר לאחר רגע של מחשבה. "בנושא הזה אם לא היה לנו את אותה מלחמה והייתה מתרגשת עלינו מלחמה גדולה יותר - היינו נתפסים לא מוכנים".

ואם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד פיקוד העורף.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!