הקסם של עין חמד

רמת קושי: טיול המתאים לכל המשפחה.
נגישות לבעלי מוגבלויות: המסלול מתאים גם ליושבים בכיסאות גלגלים, לבעלי קשיים בהליכה, ללקויי ראייה וללקויי שמיעה.
משך הטיול:שעתיים-שלוש שעות.
ציוד נדרש: חובה לקחת כובע ומים במידה מספקת.
העונה המתאימה לטיול: כל השנה.

הרי ירושלים, שהנם חלק מהרי יהודה, תחומים על ידי "הקו הירוק" בצפון ובדרום, על ידי העיר ירושלים במזרח ועל ידי עמקי התלם, למרגלות הכפיפה החזקה של הרי יהודה במערב. בנוף הרים אלה טבועות תרבויות קדומות של ארץ ישראל, בהן החקלאות המסורתית של אזור ההר, הכוללת שטחים גדולים של מדרגות חקלאיות ומערכות שלחין הסמוכות על המעיינות הפזורים. נוסף על ערכם ההיסטורי והתרבותי קיימות באזור מערכות טבעיות חשובות ושטחים פתוחים נרחבים יחסית, בקנה מידה של המרכז הצפוף בישראל. הגן לאומי עין חמד נמצא באזור הרי ירושלים, ומשתרע לאורך אפיקו של נחל כסלון.

אתר היסטורי על רקע פסטורלי


ברחבי הגן הלאומי מפכות כמה נביעות ששימשו כבסיס לחקלאות מסורתית עוד בימי קדם. כיום יוצרות הנביעות פינת חמד קסומה של נוף פסטורלי ושליו, ובעונת החורף סוללים המים את דרכם בסדרה של מפלונים לאורך ערוץ הנחל, בין מדשאות ועצי דולב, ועד לבריכות אבן טבעיות ומעשה ידי אדם. אם העונה גשומה במיוחד, המים ממשיכים לזרום גם בקיץ. בצמוד לנביעות, שבעבר היו נחל איתן עם "בריכת שחייה", נמצא מבצר צלבני דו קומתי מרשים שקירותיו החיצוניים יוצרים חומה חזקה. במבצר השתמרו היטב חצר פנימית ושני אולמות גדולים.

האתר נמצא על כביש מס' 1 (תל אביב ירושלים) מדרום למחלף חמד. כשבעה ק"מ ממערב לירושלים, בין שלוחת שורש לשלוחת צובה. בשטח קיימות מדרגות חקלאיות והרבה עצי חורש טבעי. חלק גדול מהמתחם מטופח באופן קבוע עם מדשאות ועצי צפצפה גדולים. עין חמד נזכרת במקורות מהמאה ה-12 בתקופת מלכותו של פולק מאנז'ו בשנים 1160-1140 והיה תחת אחריות מנהלית של המבצר בצובה (בלמונט). הערבים שימרו שם זה בשיבוש קל – "ח'רבת איקאבלה", ושמו העברי של האתר, עין חמד, ניתן לו כדי לשמר את משמעות השם הלועזי ולשקף את אופיו.

אף שהשרידים הבולטים ביותר להתיישבות באתר הם מהתקופה הצלבנית, נראה כי ההתיישבות כאן קדומה בהרבה. בתחומי הגן נמצא קבר מימי בית שני אך לא נמצאו שרידי יישוב מאותה תקופה. למרות זאת קשה להאמין כי מתיישבי האזור באותם הימים, שעיקר פרנסתם התבססה על חקלאות, דילגו על סדרת המעיינות המפכים בערוץ הנחל.

עין חמד שוכנת לצד דרך רומית עתיקה היוצאת מאמאוס (כיום פארק קנדה), מטפסת לאורך מדרונו של נחל אילן עד לאבו גוש - ומשם אל הקסטל, מוצא וגבעת שאול בירושלים. הדרך חיברה את אזור השפלה עם אזור ההר. עין חמד נמצאת במקום נמוך שאינו שולט על הדרך, אך בעבר היוותה נקודה חשובה בשל מקורות המים המפכים בה. דרך זו שימשה מאוחר יותר גם את הצלבנים. ב- 1869 סללו הטורקים את הדרך המשמשת מאז כציר התנועה הראשי לירושלים.

ניצול משאבי טבע

בכניסה לעין חמד, על גבעה, ניצב בית מוקף כרמים ומטעים. זוהי "נחלת יצחק", על שם בעליה, יצחק פלר. ב-1936 היא שימשה מקום אימון של יחידת "הנודדת של ההגנה, בפיקודו של יצחק שדה, ובשנים 1938-1937 שכנה במקום "פלוגת הכביש" של אצ"ל. בגן אפשר לראות דוגמה טובה של פיתוח בר-קיימא: ניצול משאבי טבע תוך שמירה על ערכי טבע. כפי שכבר צוין, יד האדם ניכרת באזור עוד מימי קדם. החקלאים שהתיישבו באזור בנו את הטרסות, אותן מדרגות האופייניות כל כך לנוף הרי ירושלים והמצויות גם בתחומי הגן. המדרגות מהוות פתרון מושלם לבעיות שמציב האזור בפני החקלאי: פינוי אבנים מהחלקה והשיפוע התלול של המדרון.

בניית המדרגות משפרת גם את קליטת המים בקרקע ומונעות סחף. יד האדם ניכרת גם במעיינות רבים שבסביבת ירושלים. למעשה כמעט בכל המעיינות באזור אפשר להבחין בפעילות שמטרתה "שיפור הנביעה הטבעית". פעולות חציבה ואיגום נעשו גם במעיינות המפכים בתחומי הגן הלאומי ונועדו לשפר ולהסדיר את נביעת המים לצורכי השקיה ושתייה. ראשית, הטרסות והנביעות מצריכות טיפול וטיפוח, אך מעבר לכך יש צורך בשמירה קפדנית של משק המים של הגן. רוב המטיילים אינם מודעים לכך, אך המפלים הקטנים ובריכות המים נוצרו על ידי האדם. כיום אמנם יש זרימה קטנה מאוד ולא מספיקה על מנת להשקות את הגן, אך בעבר נהגו להשקותו ממי הנחל הזורם. אם עונת החורף הקרבה תהיה גשומה מספיק, אפשר יהיה לשוב ולהשתמש במי הנחל לטובת השקיית הגן.

נגישות כללית באתר

חניית נכים מסומנת במקום. לכל אורך הגן קיים שביל נגיש למוגבלי הליכה ולעגלות העובר לאורך הגן וכולל בתוכו שולחנות פיקניק נגישים. בעלי מוגבלויות בהליכה יכולים לבקר במבצר ולבלות עם המשפחה בשולחנות פיקניק ובמגרשי משחקים מותאמים. נוסף על כך, באתר קיימים שני תאי שירותים נגישים לבעלי מוגבלות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!