כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

האדמו"ר מספינקא, רגע אחרי: "יצאתי שלם"

"יוסף הצדיק ישב בכלא, המהר"ם מרוטנברג ישב, הרוז'ינר ישב בתפיסה. זה חילול ה'? חילול ה' זה ששוכחים מהקב"ה" • האדמו"ר, אחרי המשפט, בשיחה מצמררת • וידאו, אודיו ותמליל מלא

האדמו"ר מספינקא, רגע אחרי: "יצאתי שלם"







רגע לאחר שהתבשר שהבריח עומד להיסגר עליו למשך שנתיים, מתייצב האדמו"ר מספינקא ארה"ב בפני אלפי חסידים, תלמידים ומעריצים, ומרעיף עליהם דברי חיזוק ועידוד.

עצב עמוק ניבט מעיניו. השנתיים הארוכות בהן נאבק על זיכויו, ניכרים היטב בפניו הלאות של האדמו"ר הנערץ, שהשופט הפדראלי החליט למצות עימו את כל חומר הדין ולהטילו אל בית המעצר.

אבל מבין ריסי עיניו של האדמו"ר, זיהו החסידים אמונה עזה, אשר אלף גזרי-דין קשים משאול לא יכבו אותה. הוא היה עצוב, אך מעודד. שבור מעט, אך אופטימי. במקום לקבל תנחומים ודברי עידוד, ניצב האדמו"ר בעצמו לאחר שנידון ל-24 חודשי ישיבה בכלא - ועודד את מעריציו. בטון בטוח, במנגינה נוגה אך איתנה.

הוא הסביר שאין רע יורד מלמעלה, אם כי מר לו מאוד. עשרים דקות הוא דיבר בפני חסידיו, שניגבו דמעות שניגרו מעיניהם כמים, תוך שקולות בכי חרישיים מכל פינות בית המדרש.

השיחה העצובה נאמרה בהיכל כולל 'זכרון יעקב' שבבית מדרשו של האדמו"ר בשכונת בורו-פארק, ניו-יורק. הכולל הזה, אותו הקים האדמו"ר, הוא הגדול ביותר בעיר ניו יורק כולה, ולומדים בה לא פחות מ-250 אברכים, הסמוכים על שולחנו של האדמו"ר ומקבלים ממנו מלגה חודשית מכובדת. רוב מורי ההוראה שניו יורק התורנית הצמיחה בשנים האחרונות, הם בוגרי הכולל הנודע, שבהיכלו נאמרה השיחה המצמררת.

בשיחה, שעוררה פרצי בכי רבים, הפתיע האדמו"ר מספינקא את תלמידיו, ואמר שהוא מודה להקב"ה על החסד שנגמל עימו, ועל כך שהוא הצליח לעמוד בניסיון הקשה, ללא שום היתרים והקלות.

הוא הסביר שיכול היה לבצע פעולות ולשחרר רמזים, שבעקיפין היו יכולים להקל עליו. אלא שהוא נמנע מכך, בכדי שאף יהודי לא יינזק בגללו.

האדמו"ר ציין בסיפוק, שאף יהודי לא ניזוק בגינו, ואדרבה: לאחרים הוקל בגללו. הוא ביקש מתלמידיו, שימשיכו להחזיק בכל הקבלות הטובות שקיבלו על עצמם עד היום למען הצלחתו במשפט. "מהיום יבואו ימים טובים יותר", הוא הבטיח באופטימיות מוחלטת.



יש הרבה על מה להודות

לידי 'בחדרי חרדים' הגיע תוכן השיחה הנרגשת, שהפכה לשיחת היום בניו יורק היהודית כולה, שעמדה נפעמת לנוכח עוז-רוחו של האדמו"ר מספינקא.

וזו לשון השיחה:

"דוד המלך אומר בתהלים: 'חסד ומשפט אשירה'. כלומר, שבין אם זה חסד ובין אם זה משפט - אשירה.

"אינני יודע אם אני יכול לומר את זה על המשפט שלנו, אבל עליי אישית אני יכול לומר: כל מה שעשה הקב"ה היה חסדים.

"נשאלתי על ידי יהודי: איך הרבי ממשיך ככה?. לא הבנתי את שאלתו, אבל עניתי לו, ששתי תשובות בדבר: א, בשביל זה יש את 'חובת הלבבות'; ב, שואלים גדול בישראל. בשער הבטחון פרק ו' כתוב, שאם כל טובות העולם של כל האנשים בעולם מאז אדם הראשון היו נכנסים בתוך אדם אחד - אי אפשר היה להודות אפילו על טובה אחת.

"יש כל כך הרבה על מה להודות להקב"ה, על כל פרט ופרט. אפשר בכלל לומר חסד ומשפט אשירה? יש כל הרבה על מה לומר שירה, ויהודי צריך לדעת שתמיד צריך לומר שירה ולהיות בשמחה, וזה מעלה את האדם לדרגה גבוהה מאוד.

השופט לא יכול לעשות כלום

"זקני, ר' אלעזר מקאזניץ בן ר' משה מקאזניץ, מפרש בפרשת מקץ: כשאדם נכשל כמו יוסף הצדיק, לפי מדרגתו, בחוסר בטחון, בזה שביקש להזכירו לפני פרעה ונענש שישב עוד שנתיים בכלא, הקב"ה נותן אז הזדמנות נוספת לעמוד בנסיון דומה - אבל יותר קשה.

"אם האדם עומד בזה, הוא מתקן את החטא הקודם ועוד מתעלה יותר. ולכן, כאשר נקרא יוסף לפתור את חלום פרעה, היתה לו הזדמנות לבקש על נפשו אחרי שהכניס שמחה בלב פרעה באמרו 'אלקים יעשה את שלום פרעה'. ובכל זאת, הוא לא ביקש על עצמו כלום, וזה נסיון בביטחון, יותר מהניסיון הקודם. ולכן זכה שיצא אז מהכלא והוא זה שנבחר להיות 'איש אשר רוח אלקים בו'. וזה פירוש הפסוק המובא במדרש: 'אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו' - זה יוסף.

"על הפסוק 'ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו', אומר המדרש: 'ונשגב ה' לבדו'. ומביא ה'קאמארנער' משל מהבעש"ט, שכשאדם מתחפש לדוב ונעמד כך לפני בנו הוא נרעש ונפחד. אבל אחרי שהאבא עושה כך פעם ופעמים ושלש, הבן מתרגל ונרגע.

"כך כל נסיון שהקב"ה מביא על האדם, כשיודעים שמאחורי הנסיון עומד הקב"ה, אבינו אב הרחמן, אז הוא לא מפחד מכלום. וכך, כאשר יעקב אבינו נשאר לבדו וראה עצמו מול שרו של עשו, הוא ידע ש'ונשגב ה' לבדו' - שהקב"ה מסתתר מאחורי זה. שצריך לעשות תשובה או תיקון המעשים, וצריך להתבונן, אבל שם נמצא הקב"ה.

ובזה פירש הקאמרנער את מה שאמר יעקב 'כי ראיתי אלקים פנים אל פנים' - ראיתי שמאחורי שרו של עשו עומד הקב"ה ובזה 'ותנצל נפשי'. ובזה מסיים הקאמארנר את המשל מהבעש"ט.

"השופט לא יכול לעשות מעצמו כלום. 'לב מלכים ושרים ביד ה'', אומר הבעש"ט שהכל מהקב"ה ואין בידם לעשות כלום מעצמם. הכל מחושב מלמעלה.

גם יוסף הצדיק ישב בכלא

"יש את הסיפור על ה'דברי חיים', שמסרו את בנו, ה'קרייזער רב', למלכות, ואמרו לו שיישב בבית האסורים ויצא מזה חילול השם. ענה הדברי חיים: חילול ה'? יוסף הצדיק ישב בכלא, המהר"ם מרוטנברג ישב בכלא, הרוז'ינר הק' ישב בתפיסה, זה חילול ה'? חילול השם הוא שיהודי שוכח מהקב"ה זהו חילול ה'.

"אני רוצה להודות לכל אלו שהתפללו עלינו, וקבלו לזכותינו קבלות טובות. כל התפילות שאנשים מתפללים אינם הולכים לאיבוד. אחרי שנתיים ימים הגענו ל'חסד ומשפט אשירה'.

"משה רבינו התפלל תקט"ו תפילות. לאן הלכו התפילות שלא התקבלו? אלא, בכל זמן שיהודי צריך לאיזה דבר ישועה ורחמים מתעוררת זכות אותן תפילות. ולכן, גם התפילות האלו פעלו את פעולתם וימשיכו לפעול.

"אני רוצה לתת שבח והודי'ה להקב"ה. השנתיים האחרונות לא היו זמנים קלים. לחצו ולחצו אותי. לא אכנס לאריכות, אבל ב"ה אפשר לומר שבסיבתי לא ניזוק שום איש... ולא רק זאת אלא אדרבה, זכיתי להיות כלי לקבל שבסיבתי קיבלו יהודים אחרים ענושים קלים יותר. אני אומר שירה, וכל הזמן ממשיך לומר שירה, על זה שב"ה יכולתי לעמוד בנסיון, ולא יצא ממני שום היזק ושום מכשול לאף אדם.

"רק דבר אחד אני חושב לנחוץ מאוד, שכל הקבלות שהתקבלו, אינני רוצה שיחשבו אלה שקיבלו על עצמם לומר תהלים: קיבלתי על עצמי דבר זה או אחר, אבל זה לא עזר ויפסיקו. אדרבה: צריך לראות שכל הקבלות ימשיכו. צריך סייעתא דשמיא. אני את הקבלות שלי בכל מקרה אמשיך, וכל אחד שקיבל על עצמו קבלות צריך לראות שימשיכו הלאה".

"זקני, המגיד מקוזניץ, אומר שיש שתי דרכים בעבודת ה': ישנם העובדים מאהבה ויש את העובדים מיראה. העובד מיראה דואג רק לעצמו. הוא ירא ולכן עובד את ה', אבל העובד מאהבה רוצה שכולם יעבדו את ה' כמוהו. אם זה שמירת עינים, שמירת הדיבור, בין אדם לחבירו, שכולם יהיו כך. נח איש צדיק, נח זה נייחא. תמים היה בדורותיו, הוא רצה שכולם יהיו באותו מדרגה. שלום רב לאוהבי תורתיך: איפה רואים את האהבה? - ואין למו מכשול, שאף אחד לא יכשל.

נתתם לי כוחות

"לכן אני מבקש מכל אחד, ואני רוצה לומר יישר כח לכולם. הרגשתי את כל התפילות והרגשתי כל הכוחות וכל הקבלות שקיבלו, וב"ה שהגענו עד הלום וזו זכות גדולה. בשמים יש חשבונות. הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, האדם לא מבין, צריך לקבל באהבה ושמחה. מה שהקב"ה רוצה ועושה צריכים לרצות. אולי צריכים לקרב יהודים.

"אני רק רוצה שהציבור יבין. שלא יהיו שבורים. שכולם יהיו בשמחה. העולם מסתובב, וצריך להמשיך לעבוד את השם וללמוד.

"עיקר מה שרציתי להבהיר: הגמרא אומרת: הנותן סלע לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור. הרי רואים, שכשהיהודי עושה קבלה הרי הוא צדיק גמור, למה? משום שגם כאשר לא קורה כפי שהוא התנה, הוא לא עוזב את הקבלה, אלא אדרבה, הוא מקבל על עצמו עוד ועוד קבלות וממשיך לעבוד.

"אומות העולם מקבלים קבלות ואם לא יוצא כפי קבלתו, הוא תוהה על הראשונות. אנחנו לא תוהים על הראשונות. הקבלות שלנו הן קבלות חזקות. ממשיכים הלאה, ואני מבקש שכולם ימשיכו הלאה ויהיו בשמחה.

"ואני רוצה לסיים, שב"ה שכבר עומדים כאן בדרגה הזאת, ובעזרת השם, המוסדות, הכולל, הת"ת ומהתיבתא, שכולם עברו זמנים קשים וכל אלו שעברו זמנים קשים. אבל הזמנים הקשים כבר עברו. אמנם צריך עוד להתפלל וחייבים עוד להתפלל. אבל הזמנים הקשים כבר עברו, ועל זה צריך לתת שבח והודאה להקב"ה. מעכשיו הכל ימשיך הלאה. ולא רק ימשיך הלאה, אלא יהיה ביתר שאת וביתר עז.

"אפשר לומר 'ויבא יעקב שלם', שיצאנו שלמים מהמשפט, בלי שום היזק, והיתה לנו סייעתא דשמיא. צריך עוד להתפלל ולפעול, ולהמשיך קבלות ולקבל עוד קבלות.

"יעזור השי"ת שבזכות לימוד התורה, בזכות כל התפילות שתהיה לנו סייעתא דשמיא שנוכל להודות להקב"ה.

"יש אמרה מהבעלזר רב, שעל התקופה שלפני ביאת המשיח נאמר במדרש: 'תשורי מראש אמנה', שיאמרו שירה בראש אמנה. ואומר המדרש, שלפני שיכנסו ישראל לארץ ישראל, אז 'תשורי מראש אמנה' - יאמרו שירה בראש אמנה. ואומר הבעלזר רב, שכלל ישראל, כאשר יגיע עולם התיקון ולא יהיו עוד נסיונות, ויראו שכבר מגיעים לארץ ישראל, אז יאמרו בני ישראל שירה עדיין מתוך נסיונות. כי זה חשוב מאוד לפני הקב"ה.

"יעזור הקב"ה שיהיה 'תשורי מראש אמנה', שנאמר שירה, ובזכות זה נזכה להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת והרחבת הדעת ומתוך עושר וכבוד, ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 46 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}