אתה חרדי? אני פשוט שונא אותך!

מי שחשב שהנה הגיעו ימים רגועים לבירה הסוערת, מוטב יעשה אם יאמץ את מוחו שוב. מתברר, כי קומץ חילוני שחרט על דגלו ועל מכוניתו את שנאת החרדים, לא מתכוון להרפות, ובימים האחרונים, החליט להסלים את המאבק, ולשפוך חבית בוערת ליורה הרותחת של יחסי חרדים-חילונים בירושלים.

בימים האחרונים, הגיעו למערכת 'בחדרי חרדים' ידיעות על קבוצה חילונית סהרורית, שחלקה נמנה על תושבי קריית יובל, שהחליטו להצית מחדש את היחסים שהגיעו לידי רגיעה מבורכת בחודשים האחרונים. לדברי האברכים שהעבירו את המידע, הקבוצה אינה בוחלת באמצעים, ומפיצה כרזות שיטנה נגד החרדים, ונגד ראש העיר, שלטענתם, תפס את הצד החרדי, במאבק שאינו קיים כלל ועיקר בשכונה השוכנת למרגלות בית וגן.

הסקרנות לא נתנה לנו מנוח, והחלטנו לשלוח כתב, בכדי לראות האם יש ממש במידע שהגיע לידנו.

רשות הכתיבה לכתב ההמום:

השעה 01:25, צומת המפלצת. אני עומד לבדי ברחוב. קור אימים. אך חזקה עלי מצוות העורך, לא לחזור בלי חומר. 40 דק' אני עומד כאן ברציפות, ואף רכב לא עובר באופק. בעוד אני מחשב את התירוץ אותו אספר, ומדמיין את שמיכת הפוך שתעטוף אותי בעוד מספר דקות, מגיח מולי רכב סובארו לבן, כשבתוכו שלושה גברים.

היטבתי את ראייתי, והתברר כי המאמץ השתלם. מאות מטרים ממני, עצרו הגברים, יצאו מרכבם, והחלו בתליית מודעות על תחנת האוטובוס. נכנסתי לרכבי, ודלקתי אחריהם עד לתחנה הבאה. המרכז המסחרי של קריית יובל.

להפתעתי, השלושה לבשו חולצות של המינהל הקהילתי המקומי 'יובלים', הידוע בשנאתו לחרדים. ביני לבין עצמי תהיתי, האם מקבלי משכורות מהמנהל הקהילתי, יכולים להשתמש ברכב ובציוד של המינהל על מנת להשמיץ חרדים?, האם מינהל האמור לשרת בנאמנות את כל תושבי השכונה, אמור לספק חומר תבערה ליחסי השכנות הנהדרים שנרקמו בשכונה?

בעודי מתקרב, על מנת לתעד את מעשיהם של מחרחרי הריב, החל אחד מהם, שהציג את עצמו בשם נועם, לצעוק צעקות רמות. הביטויים אותם העלה על שפתיו לא ראויים להיכתב על גבי מקלדת, וכל שכן לא על גבי מקלדת המפיצה חומר חדשותי לציבור החרדי.

לאחר שהצגתי את עצמי כעיתונאי, ענה האיש: "אני לא רוצה לראות כאן חרדים בשכונה. חד וחלק!. החרדים יהרסו לי את השכונה. אני אעשה כל מה שאני יכול בכדי שאתם לא תהיו כאן. אני רוצה לחיות בשכונה בלי חרדים".

נועם חזר על המשפטים המחוכמים מספר פעמים, כביכול מדובר בתגלית מדעית, שתזכה אותו בפרס נובל במקומו של נשיא ארצות הברית.

כשניסיתי לפתח שיחה תרבותית עם הצעיר בעל אש השנאה היוקדת בעיניו הרושפות, המשיך נועם בצעקות ובביטויים נוראיים, נגד הציבור החרדי ש'משתלט' על השכונה'.

לאחר מספר נסיונות נוספים, הבנתי כי עם כמוהו ושכמותו, אי אפשר לנהל דיון. אלו אנשים המונעים משנאה טהורה ומזוקקת לכל מה שמייצג הציבור החרדי. המשפטים אותם צעק בקול רם, החזירו אותי 80 שנה אחורה, לתיאורים הנוראיים של סבינו מהימים של טרום מלחמת העולם השנייה. כן. כך, לא פחות. שנאה לשם שנאה. שנאת הזר, שנאת היהודי האמיתי, שנראה כיהודי ומתנהג כיהודי.

אין לי מילים אחרות.


קשה היה לראות את זיק השנאה הצרופה, קשה היה עוד יותר לראות את השלטים המאיימים על הציבור החרדי, כי במהרה יבוא יום הדין. ראו הוזהרתם!. שאלתי את עצמי: מאיפה מגיעה השנאה? מי מניע אותה? ולא הצלחתי לענות לעצמי תשובות.

חבל שאלו פניהם של 'לוחמי החופש', של אלו הפועלים בשם הנאורות. חבל שהמנהל הקהילתי נותן גיבוי לפשע המאורגן, וחבל עוד יותר, שמיעוט שולי וקיצוני יהרוס חיים של שכונה שלימה שרק רוצה קצת שקט.

עד כאן תיאורו הנסער של כתב 'בחדרי חרדים' שחזר המום לאחר מה שראו עיניו. לא נגענו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!