סטודנטית בטכניון פיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון מדויק של ליקויי שמיעה

פיתוחים של צעירים שיגיעו רחוק: הסטודנטית לידן פרידמן, שפיתחה מערכת לאבחון מדויק של ליקויי שמיעה, זכתה בתערוכת הפרויקטים השנתית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הפיתוח שהגיע למקום הראשון עשוי לסייע בעתיד לזיהוי בעיות שמיעה ולאבחון מדויק יותר של הסיבות שגרמו לליקוי.

בשבוע שעבר נערך בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון אירוע הצגת הפרויקטים השנתי, שבו מציגים הסטודנטים המסיימים (שנה ד') את עבודותיהם. לפי הדיווח באתר הטכניון, הציגו הסטודנטים את פירות עמלם: מערכות לחיזוי התקפי אפילפסיה, לניטור מצבי רוח בחולי סרטן ולמניעת מוות פתאומי בקרב ספורטאים. במקום הראשון זכתה הסטודנטית לידן פרידמן, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון פיזיולוגי מדויק של ליקויי שמיעה.

לדברי דיקנית הפקולטה פרופ' שולמית לבנברג, "הצגת הפרויקטים היא אירוע השיא השנתי של הפקולטה והיא מבטאת את חתירתנו לשיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם התעשייה. הפרויקטים שהוצגו מסכמים חודשים ארוכים של התמודדות עם אתגרים מעשיים, עם קשיים טכניים מורכבים ועם הדרישה שלנו מהסטודנטים להציג פתרונות משמעותיים לבעיות מהעולם האמתי."

את קורס הפרויקטים מוביל פרופ' נתי קורין. הפרוייקטים דורגו על ידי 30 שופטים שכללו חברי סגל וחוקרים בטכניון, יזמים ומנהלים בכירים בתעשייה הביו-רפואית. את הפרסים תרמו, כמדי שנה, היזמים דורון וליאת אדלר מחברת Sanolla

באירוע, שנערך באופן מקוון, חולקו חמישה פרסי הצטיינות, פרס יזמות ופרס חביב הקהל. במקום הראשון זכתה כאמור לידן פרידמן, שפיתחה בהנחיית פרופ' דביר ילין והדוקטורנט מתן חמרה מערכת לאבחון ליקויי שמיעה בשלב מוקדם. לדבריה, "כיום האבחון נעשה במידה רבה על סמך תשובות המטופל, עובדה שמכניסה לתהליך גורמים סובייקטיביים. כאן פיתחנו מערכת קומפקטית שמצלמת ברזולוציה גבוהה את תנודות עור התוף, והיא עשויה לסייע בעתיד לזיהוי בעיות שמיעה ולאבחון מדויק יותר של הסיבות להן".

שני המרכיבים העיקריים במערכת הם האריזה האופטו-מכנית של המכשיר והתוכנה הדרושה לניתוח התוצאות, ופרידמן מקווה כי הפיתוח יתקדם בשנים הקרובות לניסויים קליניים ולשימוש נרחב בהמשך.

במקום השני זכתה יעל זפרני, שפיתחה בהנחיית ד"ר מוטי פריימן טכנולוגיה לאבחון מוקדם של מחלת קרוהן. לדבריה, "הרופא מאבחן את מצב המחלה במעי על סמך תמונות רבות מתוך סריקת ה- MRI, אך מאחר והמעי הוא איבר מפותל קשה לעקוב אחרי האנטומיה שלו ולקבל החלטה מדויקת ומבוססת נתונים." המערכת שפיתחה זפרני מספקת לרופא, על סמך אותן סריקות, תמונה אחת המציגה את המעי כאילו הוא איבר ישר ומתוח, ללא פיתולים, מה שמאפשר לזהות בתוכו בקלות יחסית את התסמינים של דלקת חמורה.

במקום השלישי זכתה מאיה הרשקו, שפיתחה בהנחיית פרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון טכנולוגיה לעיכוב גידולים סרטניים באמצעות חלקיקים ננומטריים.

למקום הרביעי הגיעו ניב רבהון וסופיה רוזנברג, שפיתחו בהנחיית ד"ר יואב מדן יד תותבת לאנשים שידיהם נקטעו מעל המרפק. המוצר מותאם למטופל הספציפי והוא פשוט וקל יחסית ואינו דורש עקומת למידה ארוכה. הפרויקט נערך בסיוע עמותת "חיפה בתלת-ממד".

למקום החמישי הגיעו וורוד אבו אלסאל ואליה חאמיסי, שערכו את הפרויקט בהנחיית פרופ' ציפי קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. השניים חקרו את הסינכרון המוחי בין ילד והורה בזמן קריאת סיפורים. הם מדדו פעילויות מוחיות ב-10 זוגות של ילד והורה בחברה הערבית, והראו כי הקראת סיפורים יוצרת סינכרון חזק יותר מפעילויות אחרות.

בפרס חביב הקהל זכו איילת לוטן ואופל נמני, שפיתחו בהנחיית פרופ' יעל יניב טכנולוגיה דיגיטלית לבישה לאבחון מוקדם של בעיות לב.

בנוסף לכל אלה העניקה הפקולטה את פרס היזמות, שנועד לחשוף את הסטודנטים לעולם היזמות ולעודד אותם לחשוב על דרכים לפיתוח עסקי ולמימוש הפיתוחים שלהם באמצעות מסחור. בפרס זכו מרינה טולצ'ינסקי, רוני קשת ואורי שחר על Vocal Vibes – טכנולוגיה לטיפול-מרחוק בבעיות דיבור. את הקבוצה הנחו ד"ר אוסקר ליכטנשטיין ושקד רון, שזכה בפרס הראשון בכנס הפרויקטים בשנה שעברה.

Vocal Vibes היא מערכת המייעלת את עבודתן של קלינאיות תקשורת באמצעות אבחון וטיפול מרחוק – יעדים שנעשו חשובים במיוחד בתקופת המגפה הנוכחית. מקורו של המידע בחיישנים המוטמעים בצווארון מיוחד שהמשתמש לובש ובהקלטה וצילום באמצעות הטלפון הסלולרי. הטכנולוגיה החדשה הראתה הדגמה ליכולתה לאבחן דיספוניה, מחלה בה מיתרי הקול אינם פועלים כראוי ולכן ייצור הקול נפגע, בדיוק של 88%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!