עקב העוני: הנער סוחב עגלת עץ במשקל עצום • צפו

פרשת כי תצא: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים"

כבר שנים שאני נושא צלקת וכאב במרפק הכתף, זאת אחרי שלושה חודשים בהם סבלתי מכאבים עזים, עקב פציעה וקריעת רצועות או גידים המרכיבים את המפרק. היה זה באחד ממסעותי, עוד מסע במדינה המוגדרת כ ״מדינת העולם השלישי".  נהגתי כאחד המקומיים, השתדלתי לא להתנשא על המקומיים.

המראות שפגשתי היו קשים, העוני זעק, ברחובות התגוללו ילדים רעבים, מחפשים שאריות אוכל. נערים וילדים קטנים הסתובבו בשמש הקופחת, מחפשים היו מי שיעסיק אותם, מנסים להרויח כמה פרוטות, רק כדי לשרוד. חיפשתי מונית לנסיעה עירונית, היה זה לשווא. בעצם מצאתי כן מונית, אבל מסגנון אחר...  הסתבר כי רוב התעבורה בעיר מתנהלת ע"י נערים הסוחבים בעגלות עץ משקלים עצומים.

כרמלי על עגלת המסע. קרדיט: יצחק כרמלי

כך מצאתי את עצמי יושב על עגלה טעונה בסחורה שהובלה ע"י נער כחוש מזיע ועייף.  "הלא הם אנשים גם הם" הדהדו באוזניי שוב ושוב דברי ה"חפץ חיים "...  כן כן, מחבר המשנה ברורה, הוא זה שהתבטא כך על העבדים הכושים האפריקנים.

מעטים יודעים כי החפץ חיים התעניין מעת לעת אודות סבלם של העבדים הכושים.

כשחזר הרב מפונוביז' מדרום אפריקה וביקר בראדין, התעניין החפץ חיים על תנאי עבודתם הקשים של עובדי המכרות באפריקה, אז התבטא ואמר: הלא הם אנשים גם הם.

נזכרתי בדברי החפץ חיים, רציתי להרגיש את סבלם של הסבלים מובילי העגלות, להרגיש את הכובד שהם סוחבים, התוצאות לא היו נעימות... החלפתי את אחד הנערים שסחב עגלה טעונה בילדים.... רק כשחזרתי ארצה, הרגשתי את הכאבים, הסתבר כי הלכתי רחוק מידי...

שבת שלום

יצחק כרמלי עיתונאי וחוקר תפוצות ישראל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!