המלמד פעל בחכמה: כאשר הילד גנב את השעון היקר

סיפור לשבת: קבלת האחר גם אם מעד

מסופר על אדם בן 40 שפגש באיש זקן. ניגש בן ה- 40 לזקן ואמר לו: "אתה זוכר שהיית המורה שלי בכיתה לפני בערך 30 שנה?" השיב הזקן: "לא, אני לא זוכר." הביט בו הזקן ושאל: "מה אתה עושה בחיים?"

ענה הצעיר: "אני מלמד בכיתה. כמו שאתה היית מלמד לפני 30 שנה. "איזה יופי", אמר הזקן.

שאל הצעיר: "אתה יודע למה כיום אני מלמד בכיתה?" "למה?" שאל אותו הזקן.

ענה לו הצעיר: "בעצם, זה בזכותך. בעקבות סיפור שקרה לי אתך לפני 30 שנה כשהיית המלמד שלי בכיתה".

"באמת?" השיב הזקן בהתפעלות. "ספר לי על כך".

וכך סיפר הצעיר לזקן: "הייתי ילד בכיתה ואתה היית המלמד שלי. בזמן הזה נהוג היה שכל ילד שהגיע לגיל בר מצווה, היה מקבל מתנות וספרים וגם שעון יפה לכבוד בר המצווה.

יום אחד הגיע ילד עם שעון יפה. אותו ילד עדיין לא הגיע לגיל בר מצווה. כולם התפעלו מהשעון כמה הוא יפה ומבריק. כולם באו להסתכל. כולם קנאו בו כי זה היה שעון ממש יפה.

כשהגיע זמן ההפסקה, השאיר הילד את השעון על השולחן והלך. כשהוא חזר - הוא ראה שהשעון נעלם והצטער מאוד.

אחרי ההפסקה הילד ניגש אליך - המלמד, מצומרר כולו ואמר לך שהשעון היקר שלו נעלם מהשולחן. הדבר הפריע לך מאוד.

ביקשת מהילדים לשבת ואמרת: "מי שלקח את השעון שיחזיר". ואף אחד כמובן לא החזיר את השעון.

אז אמרת: 'טוב ילדים, כולם לעמוד ליד הקיר בעיניים עצומות'. עברת מאחד לאחד ובדקת לנו את הכיסים. עד שהגעת אליי ומצאת את השעון אצלי בכיס. אני הייתי בטוח שתעשה לי דברים נוראיים. אבל לא. אתה לקחת את השעון והתיישבת חזרה על הכסא שלך, ביקשת מכולם לחזור למקומותיהם ואמרת:

"ילדים, דעו לכם, שזה שלקח את השעון הוא לא גנב, הוא נכשל ומעד באופן חד פעמי וצריך לתת לו את האפשרות לתקן. הוא לא ילד גנב! והוא לא ילד רע! הוא פשוט ילד שנכשל".

באמת התחרטתי על זה שלקחתי את השעון ומה שאמרת לילדים היה בשבילי ממש כמים קרים על נפש עייפה. אבל הייתי בטוח שאומנם אמרת לכולם לעצום את העיניים, אבל שאני אחטוף ממך באופן אישי בארבע עיניים. וחיכיתי וחיכיתי. אבל סוף היום הגיע ולא עשית לי כלום ולא אמרת לי כלום. גם למחרת לא אמרת לי כלום. עבר שבוע ולא שמעתי על זה שלקחתי את השעון מילה אחת. כך, לאט לאט העניין נשכח וזהו.

כל כך התפעלתי מזה שהחלטתי שאם זה הכוח של מלמד, גם אני רוצה להיות מלמד. ולכן זה מה שאני עושה היום. ותגיד לי עכשיו המורה, זוכר שאני הילד שלקח את השעון?" הזקן השיב לו: "לא!" "אני לא מבין", אמר הצעיר, "אבל הרי ראית אותי."

והזקן השיב: "מה פתאום, דע לך שגם אני עצמתי עיניים כדי "לא" לדעת מיהו התלמיד שלקח את השעון ולו כדי – 'לא לקבל רושם רע על אותו ילד ...' (מקור לא ידוע)

נקודה למחשבה: כולנו אנושיים ולעיתים עושים טעויות. אל תשפטו אדם על מעשה. סילחו ותנו הזדמנות לאחרים ללמוד ולהבין את טעותם ועשו זאת במילים ובמעשים שמהם יוכלו ללמוד ולהתפתח.

שימו לב, לכוח של הפה והלשון כשאתם מדברים וכותבים. לא תמיד ניתן להפוך "קללה לברכה". מילים יכולות ברגע אחד להעצים וברגע אחר להוריד ולרסק. גם אם יש לכם משהו פחות נעים לומר לאחר, אימרו זאת בנעם,חיוך, נימוס , בטון ובמילים מכוונות ולא שיפוטיות . זה גם ישפיע עליכם.

גלו חמלה, כי אף פעם אינכם יודעים מדוע האדם האחר התנהג כפי שהתנהג. נכון, לעיתים ישנה התנהגות שחוזרת על עצמה והאחר אינו למוד מטעותו וממשיך לפגוע ולפעמים הוא עדיין לא הבין את המחיר , או את הדרך לתקן.

אנשים אינם רעים מטיבעם גם כשהם פוגעים. הם מתנהגים כך, כי זו הדרך שלהם להתמודד עם הסיטואציה. אל תתדבקו בכעסם והיזהרו לא להיכנס למלכודת של 'כדור שלג', שכולו מריבות והתחשבנויות.

לסלוח לאחר, אין זה אומר שאני מצדיק את התנהגותו, או נותן לגיטמצייה למעשיו. לסלוח הכוונה לשחרר את עצמי מסבל ומכאב וגם... לתת לאחר הזדמנות לתקן. כמה חשוב שנהיה רגישים לזולת ולאחרים ואם אתם פגעתם...גם ללא כוונה הביעו חרטה, קחו אחריות ובקשו סליחה.

שבת שלום

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!