רשמית: בקשה לדיון חוזר על הריסת בית המחבל שרצח את החייל עמית בן יגאל

פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) בקשה לבג"ץ  לקיים דיון נוסף בהקדם האפשרי בפסק דינו, בעניין הריסת בית המחבל שביצע בחודש מאי האחרון את הפיגוע בו נרצח לוחם צה"ל, סמל ראשון עמית בן-יגאל ז"ל. הבקשה הוגשה לבקשת ראש הממשלה ושר הביטחון, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. 

לאחר הסערה שעוררה החלטת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הנחה ביום חמישי שעבר את מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה להגיש בקשה לדיון נוסף בנוגע לפסק הדין שניתן בעניין הריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל. זאת, בהמשך לבקשת הדרג המדיני בנושא, ולאחר שהיועמ"ש הציג בפניהם את הערכתו המקצועית ביחס לסיכויים והסיכונים הכרוכים בבקשה.

במסגרת פסק הדין, שניתן בדעת רוב, בוטל צו ההריסה לבית, תוך הבהרה כי שמורה למפקד הצבאי סמכותו לפעול לאטימת החדר בו התגורר המפגע. היועץ המשפטי מבהיר כי הבקשה לדיון הנוסף תהא תחומה רק לעניין קביעת פסק הדין ביחס לצורך במודעות בני המשפחה המתגוררים בבית המחבל, ולא תעסוק בהלכה הכללית ביחס לשימוש בכלי הריסת בתי מחבלים לצרכי הרתעה, מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום. הבקשה תוגש לביהמ"ש בימים הקרובים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב אז להחלטת היועמ"ש ואמר: "אני רואה חשיבות רבה בקיום דיון נוסף בפסק הדין שנוגע להריסת ביתו של המחבל שרצח את עמית בן יגאל ז"ל. היועמ"ש נענה לבקשתי, שגם הייתה בקשתו של שר הביטחון, זה חשוב, כי צריך למצות את הדין עם כל מי שפוגע באזרחי ישראל".

בבקשה לבית המשפט העליון, מבקשת המדינה לאמץ את דעת המיעוט של השופטת יעל וילנר בפסק הדין, משום שפסק דינם של שופטי הרוב סוטה במובהק מההלכה הפסוקה המושרשת של ביהמ"ש העליון, אשר קבעה כי מודעות או מעורבות של בני המשפחה בפיגוע אינן תנאי להפעלת סמכות הריסת מבנה. כמו כן, גם במקרים אחרים שנידונו בשנים האחרונות לא התערב ביהמ"ש בנסיבות דומות בהוצאות צווי הריסה לבתי מחבלים שבהם מתגוררים בני משפחותיהם שלא היו מעורבים בפיגוע.

כזכור, בית המשפט העליון, ברוב של שני שופטים, קיבל את עתירת משפחת אבו בכר, רעייתו וילדיו של המחבל זמי מחמוד יונס אבו בכר שרצח לפני כשלושה חודשים את חייל צה"ל עמית בן יגאל הי"ד במהלך פעילות.

מי שסברה שיש לדחות העתירה ולאפשר את הריסת הבית היא השופטת יעל וילנר שכתבה בהחלטת, כי "גלי הטרור הפוקדים את מדינת ישראל בשנים האחרונות מחייבים הרתעה יעילה מפני ביצועם של פיגועים נוספים בעתיד. על רקע זה, הפעלת הסמכות הנתונה למפקד הצבאי בתקנה 119 לשם הרתעה, היא משום הכרח בל יגונה, וזאת חרף הקושי הטמון כמובן בפגיעה ברכושם של בני משפחה אשר לא היו מעורבים במעשיו הנפשעים של בן משפחתם-המפגע".

לאחר החלטת בג"ץ למנוע את הריסת בית המחבל, אביו של החייל, ברוך בן יגאל עלה לקברו ופרץ בבכי."הורדתי את הדגל לחצי התורן", אמר בן יגאל בבכי קורע לב. "דיברתי לפני זמן קצר עם שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט ואמרתי לו שאני מרגיש מושפל. הדגל לא צריך להיות למעלה ביום הזה. זה יום לא טוב למדינת ישראל וללוחמי צה"ל הטהורים שלנו".

נזכיר, כי לוחם צה"ל עמית בן יגאל נרצח בפעילות מבצעית כתוצאה מהשלכת אבן על ראשו בכפר יעבד הנמצא במרחב החטיבה המרחבית מנשה. בן יגאל הי"ד, לוחם בסיירת גולני, בן 21 מרמת גן, נרצח במהלך פעילות מבצעית למעצר חשודים בכפר יעבד. המקרה התרחש בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר, כאשר גדוד מחטיבת גולני הגיע לכפר יעבד כדי לעצור ארבעה מבוקשים שנחשדו בפעילות חבלנית וזריקות אבנים. במהלך הפעילות נזרקה אבן מגג של אחד הבתים שפגעה בראשו. הלוחם פונה באורח אנוש עם מסוק לבית החולים רמב"ם ושם נקבע מותו.

פחות מחודש לאחר הפיגוע הותר לפרסום כי בתום פעילות מודיעינית ומבצעית מאומצת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, נעצר ונחקר נזמי אבו בכר אודות ביצוע פיגוע השלכת האבן בכפר יעבד בליל ה-12.5.20 במהלכו נרצח לוחם צה"ל סמל ראשון עמית בן יגאל הי"ד. בחקירת השב"כ עלה כי החשוד הוא זה שהשליך את האבן מגג ביתו בליל האירוע בו נהרג עמית הי"ד.

לאחר שהוחלט להרוס את ביתם משפחת המחבל, עתרה המשפחה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההריסה בטענה הדבר יפגע בהם למרות שאינם קושרים לפיגוע. כעת, כאמור, קיבלו השופטים את העתירה ודחו אותה על הסף "לבסוף", כתבה השופטת וילנר, "הראיתי לדחות את טענות העותרים בדבר אופן ביצוע ההריסה. עיון בחוות הדעת של רס"ן י.פ. מלמד כי גורמי המשיבים בחנו כדבעי את האפשרויות הקיימות להריסת הדירה, וזאת בסיוע גורמי מקצוע אשר התרשמו כי הריסת הדירה באופן המתואר בחוות הדעת לא תסב נזק ניכר ליתר חלקי המבנה ולמבנים סמוכים, ואף התחייבו כי ההריסה תבוצע באופן מבוקר ומתוך מאמץ להסב נזק סביבתי מועט ככל הניתן"

השופט מני מזוז כתב בהחלטתו: "תחילה, אשוב ואציין את עמדתי, עליה עמדתי בכל פסקי הדין בסוגיה זו להם הייתי שותף, כי הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה מעלה שורה של שאלות משפטיות מורכבות וקשות, הן בהיבט של המשפט הבינלאומי הפומבי - המשפט הבינלאומי ההומניטרי (דיני עימות מזוין) ומשפט זכויות האדם הבינלאומי - והן בהיבטים של המשפט החוקתי והמשפט המינהלי הישראלי, אשר להשקפתי לא זכו עד כה לבירור מספק ועדכני בפסיקתו של בית משפט זה, ואשר מעלים סימני שאלה באשר לתוקפה ולהיקף פריסתה כיום של תקנה". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!