צפו • האפריקנים נטלו ידיים וברכו המוציא על קרקרים

אי שם ב"קרחת היער" (אני אוהב את הביטוי הזה.) סמוך לקו המשוה, מצאתי את עצמי עומד, ליד שולחן עץ נמוך ופשוט, מסביב, היו סדורים כיסאות פלסטיק תכולים.

שעה שלימה המתנו ליעקב שמכיר את החבורה שיבוא. ובינתיים, על השולחן, הניחו חבריו לשבט, קערת אלומיניום ריקה. חושיי נתנו לי להבין, כי לקערה יש תפקיד חשוב, העובדה כי מדובר בשבט אפריקני הטוען, כי הינו מצאצאי השבטים האבודים, גרמה לכך שכל תזוזה וכל התנהגות, עוררה בי התעניינות.

כך גברה לה הסקרנות מרגע לרגע, עד שהגיח יעקב הנכסף, מתוך סבך העצים ובידו דלי מים.

חיש קל מילא יעקב את קערת האלומיניום במים. האות ניתן, חברי השבט טבלו את ידם במים, ורגע אח"כ כססו את הקרקרים שקנו מכספי, לא לפני שמלמלו ברכה. עתה הבנתי. הטקס היה למעשה נטילת ידיים, או יותר נכון טבילת ידיים, על אכילת קרקרים.

כרמלי עם השבטים האבודים. קרדיט: יצחק כרמלי

וכעת נדון: האם יעקב וחבריו לשבט נהגו כהלכה? האם על קרקרים נוטלים ידיים? האם טבילת הידיים בכלי נחשבת לנטילה?

פרשת השבוע - שופטים - נאמר "ועשית ככל אשר יורוך" ופירשו חכמים בתלמוד - לומר בברכת נטילת ידיים: אשר קדשנו במצוותיו וצוונו, אף שלא נצטווינו  בתורה, מפני שחכמים ציוו ובתורה נאמר אשר יורוך.

והנה רוב הפוסקים אוסרים טבילה בכלי כי צריך כוח גברא, אך יש מהראשונים שהקלו בטבילת ידיים בכלי.

ובשו"ע (סימן קנ"ט סעיף ח')הביא את שתי הדעות ופסק להקל בשעת הדחק, לטבול בכלי -ובדווקא בכלי- שאינו מחובר לקרקע.

ובעניין נטילה וברכה על קרקרים, בשו"ע (סימן קס"ח סעיף ח') כתב מפורש, שאם קבע סעודתו על מיני מזונות, מברך המוציא וברכת המזון.

רק שיש לדון, אם קרקרים יתכן ודינם כדין טריתא, המוזכר בהמשך הסימן בסעיף ט"ו, שם פסק השו"ע, שמברכים עליו מזונות, אפי' קבע עליו סעודה. ודעת המגן אברהם והב"ח, שגם על טריתא, אם קבע סעודה, נוטל ידיים ומברך עליו המוציא.

עתה מובן, למה נהגו יעקב וחבריו האפריקנים לכאורה, רק לכאורה, שלא כדין.

שבת שלום, יצחק כרמל עיתונאי וחוקר תפוצות ישראל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!