משנים את המשוואה: בואו נהפוך את כלי הניגוח התקשורתי לטובתנו

לפני מספר חודשים התקיימה מחאה נגד בזיון קודשי ישראל בסדרת הטלוויזיה 'היהודים באים' שהגיעה לכדי הפגנת אלפים אתמול בירושלים. זו הזדמנות טובה לעצור רגע ולשאול כמה שאלות שנוגעות גם לתופעה רחבה יותר בכל הנוגע לכלי הניגוח התקשורתי.

האם משהו מפתיע בתוכן הסדרה? לא. מציאותו של קומץ הבז לתורת ישראל מוכרת, העובדה שהמיעוט הזה הינו בעל השפעה חסרת פרופורציה לגודלו באוכלוסייה ידועה אף היא. האם ניתן להבין את המחאה כנגד הסדרה? בהחלט. נפש יהודית בריאה מרגישה שאט נפש כנגד הצגה גסה של היקר לה, כאשר המימון לקרקס הזה מגיע מכספו של משלם המסים, כלומר שלי ושלך, הדבר מקומם אף יותר. אך האם יש גם מחיר למחאה הזו? נראה שכן.

מי שמוחה על ביזוי קודשיו, ועל חוסר צדק בחלוקת משאבי ציבור ממקם את עצמו בעמדת נחיתות, ודומה לילד כאפות כיתתי שמתלונן על הצקותיו של מלך הכיתה, זה שמכתיב את הכללים בפועל. זאת ועוד, אנשים מטבעם נהנים לצחוק ואילו מחאה נושאת בחובה אופי רציני וחמור סבר, כאשר הדבר שמוחים כנגדו הוא תכנית סאטירה קלילה, היכולת הציבורית לקבל את המחאה נחלשת. אך עיקר המחיר הוא בפרסומת העקיפה ליוצרי הסדרה. כל אומן יודע שהאויב הגדול של יצירתו הוא אפאטיות וחוסר עניין ציבורי. נכון הוא שאף יוצר אינו מתנגד למחמאות, אך גם התנגדות, כל שכן אם היא חריפה, מראה על נגיעה במקומות מעוררי רגש, מוסיפה מוטיבציה לצפות בתכנים ומהווה הישג.

צריך להודות על האמת ולהבין שעיקר הנזק כבר נעשה. במוחותיהם של מאות אלפי יהודים צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, הקרובים לדת פחות יותר, נצרבו לנצח דמויותיהם של אבותינו באופן מעוות המוני וטמא, ירצו או לא ירצו בפעם הבאה שיזדמנו צופי הסדרה לבית הכנסת בעת קריאת התורה, עם קריאת המגילה, או בעת שיזמינו את האושפיזין לסוכתם ואת אליהו הנביא לברית המילה של בנם, יתלווה אליהם פס קול ציני ומקרר כלפי אותן דמויות בפרט, וכנגד עם ישראל ותורתו בכלל. כנגד פס הקול הנסתר הזה לא יועיל זעזוע, את הקרירות שהזדחלה ללבם לא תוכל אף הפגנה לכבות.

הדרך להתמודד עם עוצמתו של המדיום הקולנועי העוצמתי היא לשנות את המשוואה, די לחטוף כאפות, די להלין לאחר מעשה, די לבכות ולמחות, הגיע זמן לעשות. כלי הקולנוע והטלוויזיה מונחים בקרן זווית, חובה עלינו לבוא וליטול אותם. כל עוד נמשיך להתייחס במודע או בתת מודע לקולנוע כדבר טמא ופסול מעיקרו, ימשיכו לזנב בנו ולהפיל את טובי בנינו ובנותינו. ביום בו נבין שהקולנוע מספק מענה לצורך נפשי קיים ושיש כאן מלחמה על התודעה והלב של כולנו, ביום בו נצא מעמדת מגננה למתקפה שתכאיב לשונאי התורה ותוציא אותם לרחובות, יתחילו להיצרב חוויות נורמליות של אמונה וקדושה בליבנו וגלגלי הגאולה יזוזו תזוזה של ממש.

פעם לא הייתה אפשרות לאדם ירא שמים להיכנס וללמוד את התחום, היום טפטוף הולך וגובר של יוצרים, שיראתם קודמת ליצירתם סוללים את דרכם בעולם הקולנוע היהודי. יהודים, בואו לשנות.

--

הכותב הוא יוצר קולנוע ורב בית הספר לקולנוע יהודי.

רוצים לשמוע עוד על סמלולי בית הספר? השאירו פרטים ואנו ניצור עמכם קשר>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!