זהירות: יתושים נגועים בקדחת מערב הנילוס
מתחילת עונת הפעילות של היתושים השנה: התגלו בפעם הראשונה יתושים הנגועים בקדחת מערב הנילוס בדרום ובצפון הארץ, המשרד להגנת הסביבה התריע על כך מפני הרשויות המקומיות שבהן נמצאו היתושים הנגועים, והם נערכו להגברת הניטורים באזורים הנגועים • כל האמצעים למניעת היתושים
- חני לוין
- כ"ט אב התש"פ
בפעם הראשונה מאז תחילת 2020: התגלו יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס באזור הערבה ובאזור הגלבוע; המשרד להגנת הסביבה דרש מהמועצה האזורית אילות ומהמועצה האזורית גלבוע לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "מפגעי יתושים מתפתחים בימי הקיץ כשהטמפרטורות גבוהות ויש מים עומדים. אירועים כאלו יעלו בשכיחותם בשנים הקרובות, עם החרפת שינוי האקלים. חשוב להימנע מפריצות ביוב ומהצטברות מים עומדים ואנחנו קוראים לרשויות לטפל בדחיפות במקומות שבהם מתגלים מפגעים, וכן קוראים לציבור לגלות עירנות ולנקוט בכל האמצעים למניעת עקיצות ומפגעי יתושים"
מאז תחילת עונת הפעילות של היתושים השנה, התגלו בפעם הראשונה באמצעות דגימות שערך המשרד להגנת הסביבה, יתושים נגועים בקדחת מערב הנילוס בדרום ובצפון הארץ.
כבכל עונה, המשרד להגנת הסביבה מנטר ולוכד יתושים. הבוגרים שבהם מזוהים ונבדקים במעבדות של משרד הבריאות. בלכידות שבוצעו בסוף חודש יולי ונותחו באזור הערבה (יוטבתה, קטורה, אליפז וגרופית) ובאזור הגלבוע (נחל קישון) נמצאו יתושים נגועים בנגיף.
המשרד להגנת הסביבה התריע על כך בפני הרשויות המקומיות שבהן נמצאו היתושים הנגועים, והורה על הגברת הניטורים באזור הנגוע ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה זואונוטית, שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועבר לאדם באמצעות עקיצת יתושים. תקופת הדגירה של מחלת קדחת מערב הנילוס (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) נמשכת כ-7 עד 14 ימים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה, דמויית שפעת אשר חולפת מאליה. סימני המחלה: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
בתקופה זו של התפרצות נגיף הקורונה, חולים המתגוררים באזורים שבהם נמצאו יתושים נגועים, צריכים להיות ערניים במיוחד לאפשרות של תחלואה בנגיף קדחת מערב הנילוס. מכיוון שלא קיים חיסון לבני אדם, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את מעגל העברת המחלה לאדם.
במשרד להגנת הסביבה מדגישים, כי על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לטיפול במפגעי היתושים. בנוסף, כדאי לדעת כי ניתן באמצעים פשוטים יחסית לפעול להפחתת כמות היתושים כגון ייבוש מקורות מים בחצרות, בגגות ובמקלטים. כמו-כן מומלץ להתגונן מעקיצות יתושים על-ידי התקנת רשתות בחלונות הבית ומריחת תכשירים דוחי יתושים במידת הצורך.
זכרו! מניעת מפגעי היתושים והתגוננות בפני עקיצות הן אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה.
המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקוט בכל האמצעים למניעת עקיצות ומפגעי יתושים:
להפחית מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
- לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים, וחביות.
- למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות.
- לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים, וכלי שתייה לחיות מחמד.
- לכסות בריכות שחייה.
- לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
- לנקות ולרוקן מרזבים.
- להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
יש לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:
- להשתמש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף וכן בחדרי המגורים.
- להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
- להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
- להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
חשוב ליידע את הרשות המקומית על קיום מפגעי מים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים, על מנת שהיא תוכל לפעול לסילוקם.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות