איזו הפתעה מכין ליצמן למשמיציו
איזה קפה הכינה הפליפינית הלא חוקית לאהוד ברק? • מה גילה עיתונאי לליצמן? • ומי אחראי ל'קנוניה' לעברת דווקא עכשיו את ה'אינטרנט'? • ויש קצרים • יצחק נחשוני בסקירת עיתוני סופהשבוע
- יצחק נחשוני, בחדרי חרדים
- ג' טבת התש"ע
- 8 תגובות
ייצא למתקפה? ליצמן ב'מכבי'
שבוע חדש מבעד למשקפים תלת מימדיות
הבוקר אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך תמונת מצב תלת-מימדית, ללא שום מסגרת, עם תחושה שגם אנחנו תופסים חלק במציאות העגומה המשתקפת ממנה, כבר בראשיתו של שבוע חדש.
איך הגענו פתאום, בשעת בוקר מוקדמת כל-כך, למרכז זירת ההתרחשויות? איך זה שפקחנו עינינו אל תוך המרחב התקשורתי המאוד רוחש כבר בתחילת היום, כאילו נרדמנו הלילה על ספסל ברחוב הומה ולא בבית השקט והחם שלנו? רק פוקחים את עיניים וכבר ניצבים מול התנפצות בתלת-מימד?!
אחרי סידרת תהיות שמנו לב שאנחנו בעצם חמושים במשקפים שצורפו בערב שבת האחרון לעיתון 'ידיעות אחרונות', ושבאמצעותם ניתן היה לראות חלקים של עיתון סוף השבוע בראיה תלת-מימדית.
זה קורה לנו אחת ל... שאנחנו נרדמים עם המשקפים לעינינו. כשזה קורה עם ה'מולטיפוקל' שאנחנו רגילים אליו, שום דבר יוצא דופן אינו מתרחש כשאנחנו מתעוררים - או שממשיכים בקריאה מהנקודה המשעממת שבה נעצרנו לפני שנרדמנו, או שאנחנו מגלים שבינתיים העיתון נשמט מידינו, ואז מסירים את המשקפים וממשיכים בשינה.
ואל תספרו לנו שלכם זה לא קורה.
אבל להתעורר עם משקפי 'תלת מימד' שחולקו על-ידי 'ידיעות אחרונות', כדי להתמודד עם 'ישראל היום', תקועים להם בקצה אפנו, זה באמת לא נעים! ישראל היום, לא העיתון, נראית מבעדם כמטילת אימה ומרה שחורה.
אם כבר התרגיל הפרסומי הזה היה כל-כך חשוב, למה לא יכלו הוגיו ב'ידיעות אחרונות' לצרף לעיתון משקפיים עם עדשות ורודות, שמבעדן ניתן להבחין גם בקצת תקווה?!
שניים ממימדי ה'תלת' הלא מרשים שאנו נאלצים להביט בהם היום, הם מלחמות שבהן פתח שר הצבא שלנו, אהוד ברק, בו זמנית בשתי חזיתות שונות.
על הראשון מדווחות היום כל הכותרות הראשיות בתקשורת המודפסת והמשודרת. מדובר ב 'פקודת היום' שהוכנה בפיקוד המרכז לקראת הכניסה ל'שלב הקרקעי' של מבצע הריסת מבנים שנבנו ביו"ש, בניגוד לצווי ההקפאה, שדלפה למתנחלים. 9 עמודים של פקודת מבצע הכתובה כאילו מדובר במתקפה הגדולה ביותר של כוחות בטחון ישראלים למיגור ה'אויב'.
'עופרת יצוקה' היא משחק סביבון לידה.
"מסוקים, ימ"מ וחסימת טלפונים", ישתתפו ב'מפגן הראווה' האדיר הזה - כך על פי הכותרת הראשית ב'ידיעות אחרונות'. "במידה שנסיונות ההידברות לפינוי המבנים הלא חוקיים ייכשלו" - כותב העיתונאי צבי זינגר - היישוב שבו מבוצעת ההריסה יבודד על-ידי חסימות וצווי שטח צבאי סגור, שיוכנו מבעוד מועד.
"כדי למנוע הזעקת תגבורת יבוצע גם מיסוך סלולרי של האזור...תימנע כניסת צוותי תקשורת לסיקור האירוע. במסמך נאמר עוד כי הכוחות יגיעו בסדר כוחות גדול מתוך הבנה שהעוצמה משתקת. במעגל הפנימי יהיו כוחות משטרה, יס"מ, ימ"מ , פרשים ומג"ב. חיילי צה"ל לא יוצבו בחזית העימות הישיר עם המתנחלים, אלא רק במעגלים החיצוניים".
איך זה שבמדינת ישראל, שאזרחיה בחרו בממשלת ימין רחבה, מעז אהוד ברק העומד, בראש סיעת יחיד, לבצע 'הפיכת חצר' כשרק הכרזת ה'לא נמצמץ' שמלווה את המצמוץ התמידי של העיניים שלו, קורעת את השקט המתוח כל-כך?!
את התשובה מצאנו כנראה בידיעה המתפרסמת היום בעמוד אחר של אותו עיתון, ושבה מספר הכתב דוד רגב כי בחקירתה של העובדת הפיליפינית שהועסקה בביתו של ברק, בניגוד לחוק, היא סיפרה: "הייתי מכינה לאהוד קפה עם ויסקי"...
תנו לנו רק רגע להריח את הקפה שלנו וכבר נמשיך...
המימד השני מה'תלת' הוא זירת 'ישיבות ההסדר' שבה נערכים הכוחות לשלב הבא של העימות. ראשיהם מתכנסים היום כדי לכלכל את המשך צעדיהם וכמו בכל מתקפה צפויה, כבר נשמעים ה'פיצוצים' עד למרחקים. גם ירי כוחותינו על כוחותינו, בין ראשי הישיבות המתונים לבין נוקטי הקו הנוקשה יותר, הוא, לדאבוננו, בלתי נמנע. ה'אחדות' התגלתה כסדוקה ומחוררת.
עד כמה שהתמונה הרב מימדית שלנו ברורה וממוקדת, את ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו לא רואים בה. אם הידיעה של בן כספית המתפרסמת היום רק ב'מעריב' נכונה, הרי שהוא לפחות טרוד במשימה חיובית, ואפשר לסלוח לו על איבוד השליטה אם הוא זמני בלבד.
"גוברים מאמציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפלג את קדימה" - טוען כספית ומוסיף: "על פי אנשי נתניהו ישנם כרגע שישה ח"כים מקדימה שמוכנים להתפצל ולהצטרף לקואליציה כחטיבה נפרדת, שמאוחר יותר תצטרף לליכוד. כעת מופעל לחץ כבד על חבר כנסת שביעי, שבלעדיו המהלך כולו בלתי אפשרי. על פי החוק שכונה 'חוק מופז', נדרשים כעת שבעה ח"כים לפחות לפיצול חוקי של מפלגה בכנסת".
חבר ב'קדימה' מצוטט בידיעה כאומר: "הלחץ שמופעל הוא כבד מאוד. מציעים את כל התפקידים שבעולם, לפחות שלושה תיקים בממשלה, שלושה סגנים, ראשות ועדה וגם קומבינות לשלב מאוחר יותר".
האם יתכן שפקודת ה'הסתערות' בנוסח 'קדימה!' שאותה שמעו המתנחלים והדליפו היום לתקשורת, אינה עוסקת כלל בהם, או בישיבות ההסדר, אלא בתוכניות לפיצול קדימה והחלפת שבעה ח"כים שלה באהוד ברק שימצא עצמו בחוץ? - הלוואי.
אבל המתנחלים וראשי ישיבות ההסדר עומדים על כך שהם שומעים אותה בקולו המצפצף של אהוד ברק.
צילום: האם ניתוחים משונים מצילים חיים?
מערבבים מין בשאינו מינו
את ההיבט השלישי והאחרון בתמונה התלת מימדית המחליאה והמדכאת כבר בראשית השבוע הזה, הביאו אלינו בתוך מה שנחזה להיות...'סל בריאות'.
היום, עומדת להתכנס ועדת 'סל התרופות' כשעל המדוכה צורת חלוקת התקציב ויעודו.
זה שהמתקפה הבוטה והעוקצנית נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, על שקיבל החלטה מושכלת, בגיבוי ממשלתי מלא, להפנות חלק קטן מהתקציב למען טיפולי שיניים חינם לילדים, רק התחזקה היום בתקשורת, אינו מפתיע. אבל השתיקה הרועמת וחריקת השיניים מחוסר פרגון, של היומונים החרדיים, מלבד 'המודיע' כמובן, וההתעלמות מהצגתו של אחד מתוכנו בתקשורת הכללית כמי שגוזל את כספי התרופות מצילות החיים, היא עוול נורא שעושים לו.
ליצמן אינו דואג רק לילדיו, או לנכדיו, אלא לכל ילדי ישראל, גם אלה שהוריהם קוראים את 'יתד נאמן' ו'המבשר'. בנושא הזה, לעומת מקרה הבנות החרדיות שמבקשות ללמוד את מקצוע האחיות ב'לניאדו', ושדרכם נחסמה על-ידי עובדת משרדו הכפופה לו, ד"ר שושנה ריב"א, רק בשל היותן חרדיות ורצונן ללמוד במסגרת חרדית ולא אוניברסיטאית, הוא גילה נחישות, החלטיות ודבקות במטרה, והוא ראוי למלוא התמיכה והחיפוי, לפחות מכלי התקשורת החרדים.
יו"ר ועדת סל הבריאות, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, הפרופ' רפי ביאר, שאינו נמנה על הציבור שחלק גדול מהכנסותיו מופנים לטיפול בחורי השיניים של ילדיו, וגורמים לו לחורים גדולים יותר בכיס, שיגר בסוף השבוע מכתב לסגן שר הבריאות ליצמן שבו הוא כותב: "אני מחזק את ידך על העלאת נושא רפואת השיניים לסדר היום הציבורי ופעילותך בנחישות ובאומץ... רפואת השיניים היא חלק משירותי הבריאות שהמדינה צריכה לספק לאזרחיה... השיניים הם חלק בלתי נפרד מבריאות האדם, ולמעשה אין כמעט תחום ברפואה שאין לו ממשק עם רפואת השיניים".
מי שאינו מבין עד כמה פרסומו של מכתב שכזה חיוני ונחוץ לציבור, גם אם הוא ממוען לבעל דבבם הפוליטי, ח"כ יעקב ליצמן, זקוק בעצמו ל'סל תרופות', ולרפואת הנפש.
במקרה של 'סל הבריאות' יש בידי סגן השר ליצמן, תשובה ניצחת לכל המכפישים את שמו. הוא רק 'מחושק' ומנוע מלהציגה לציבור בשל מגבלות ה'צניעות' שהוא מחויב להן.
בסוף השבוע הציג עתונאי לליצמן סעיף מסמר שיער מתוך היעדים שאליהם מופנים כספי 'סל הבריאות', שהוסתר ממנו ולא היה ידוע לו. הכספים האלה שנועדו להחלות את החברה ולא להבריא חולים, אמורים להקהות את שיני המשטימים ולסתום את פי הטוענים כי כל כל כספי ה'סל' נועדו ל'הצלת חיים'. כשיוודע הדבר, הוא יזעזע לא רק את הציבור החרדי בישראל.
אבל כל זה אינו פוטר את התקשורת החרדית מלערב...מין בשאינו מינו, ומהחובה לתת לו את מלוא ההגנה מול ההתקפה הנואלת המתנהלת נגדו בתקשורת הכללית, רק משום שהוא מייצג בדעותיו ומראהו את מה שכולנו מייצגים.
צילום: הקמב
1. האימרה השנונה ביותר
הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת 'הר ברכה', מגיע היום לכינוס ראשי ישיבות ההסדר העומד להתקיים ב'מרכז שפירא' גם כבעל האימרה השנונה ביותר של סוף השבוע.
כדי להעצים ולהמחיש לציבור את חוסר ההיגיון שבתביעותיו של שר הביטחון אהוד ברק, ואת נחישותו שלא להיכנע להם ולא להרים דגל לבן, הוא כותב בטורו הנרחב 'רביבים', שמופיע בעיתון 'בשבע', ושהוקדש השבוע כולו לנושא הזה: "אפילו על שמע ישראל לא הייתי חותם במסגרת תכתיב של שר הביטחון".
"ואהבת"...
2. התואר המקורי ביותר
מעתה, לא רק ל'עדה החרדית' יש קמב"ץ ואפילו יותר מאחד, גם לשבועון 'בקהילה'. 'כלכליסט' יצא בסוף השבוע בהודעה 'דרמטית' לקוראיו על פרישתו של איתן דובקין מניהול המחלקה החרדית במשרד הפרסום 'מקאן'. "עזיבתו של דובקין מגיעה בעיתוי משמעותי ל'מקאן' שכן רק לפני כמה חודשים עזב את המחלקה אחד מעמודי התווך שלה, התקציבאי הבכיר עויזר דרוק" - מדווחת הכתבת מיכל תוסייה- כהן.
על פי הידיעה מתכוון דובקין לפתוח שלוחה חרדית של בית הספר הידוע לפרסום 'בצפר' הנמצא בנמל תל אביב.
ומה עושה "התקציבאי הבכיר" דרוק? 'כלכליסט': הוא משמש כ... קמב"ץ לענייני פרסומת בעיתון 'בקהילה'.
בפעם הבאה, אולי כבר השבוע, בעת מבצע האכיפה הכוחני שצפוי לצווי ההקפאה, אם תתקלו בתקשורת בציטוט או התייחסות לנושא התפקיד הצבאי ע. קמב"ץ קחו בחשבון שאולי מדובר בכלל ב...עויזר הקמב"ץ.
3. הראיון החלקלק ביותר
זוכרים את הימים שבהם "הפעימה הראשונה" היה תרגום 'מכובס' לנסיגה מתוכננת?
בבטאון שס 'יום ליום' מצאו, משום מה, לנכון לאמץ דווקא את הביטוי הזה כמתאים ביותר למכרזים שמוציא משרד השיכון בראשותו של אריאל אטיאס לבניה לציבור החרדי. מה להם ול'פעימה' - 'נסיגה'? תחשבו לבד.
אם טעיתם בספירה, הרי שעל פי המניין של העיתון אנחנו מצויים כבר לקראת ...ה"פעימה השלישית".
בראיון שעורך הרב יוסף סופר עם השר אטיאס, הוא מונה 6500 דירות שיצאו ב'מכרזים'. "תשעה חודשים בלבד לאחר הקמת הממשלה, לאחר עשר שנות ייבוש מכוון, בנינו (מבחינה מספרית) עיר חדשה לציבור החרדי" - הוא מתפאר.
אם היה ניתן לפתור את מצוקת הדיור של הציבור החרדי על הנייר, במקום על קרקעות, יתכן והוא היה צודק...
לצד ההתרברבות המדברת על לא פחות מ-16 אלף יחידות דיור שיתווספו לציבור החרדי שנתיים בלבד אחרי כניסתו של אטיאס לתפקיד, "אלה היקפים שלא היו מוכרים בעבר. לשם המחשה מהמושגים המוכרים לכל אחד מאיתנו, בקרית ספר, באלעד ובביתר יש בכל אחת בסביבות 6000 יחידות דיור. כעת אנחנו עושים בשנתיים מה שנעשה ב-20 שנה", מגלה שר השיכון גם אחריות בראיון.
לשאלה המנוסחת בשפה ה'רצינית': "האם הגיע הזמן להוציא את הכסף מתחת לבלטות ולהשקיע ברכישת דירה לילדים" "נזעק השר" - על פי עדות המראיין - ומשיב בהחלטיות "לא"! מדוע לא? - לא משום שאין עדיין שום דירה להשקיע בה אלא משום ש..."מטרתנו הראשונית היא להוריד את רמת הלחץ בשוק. למי שלא זקוק מיד לדירה, לא כדאי לקנות כעת להשקעה. בעתיד המחירים רק ירדו בהתאם להיצע ולביקוש"...
מגדלי מלים באוויר.
4. הרעיון החלקלק ביותר
תוך התעלמות מוחלטת מהפריסה של היישובים המתוכננים להיבנות עבור הציבור החרדי, שפורטו בראיון הזה עם השר אטיאס, מפרסם אותו עיתון, 'יום ליום', רעיון של שר הפנים אלי ישי, לבחון את הקמתו של יישוב חדש בין אופקים לנתיבות. "בלשכתו של ישי מדגישים כי אם הוא יגיע למסקנה שבלתי אפשרי להקים יישוב חרדי באזורים אלו, הוא יחזור לתוכנית המקורית של בנית עיר חרדית בכסיף" - נכתב על ידי חיים ישראלי.
אחרי הרעיון הזה בחשבון כללי כבר לא מדובר ב-16 אלף דירות בתוך שנתיים אלא ב... למעלה מ- 20 אלף דירות!
ממש חזון אחרית הימים.
5. ה'פלגיאט' השקוף ביותר
בעלי אתר 'אתרוג' אמנם נאלצו לסגור אותו, לא מעט בגלל הסרת המסווה מעל זהותם על ידינו במדור זה, אבל לא ניתן שינהגו בחומרים שהותירו אחרי הנטישה כאילו היו הפקר, ויעתיקו אותם תוך הפרה בוטה של חוק 'זכויות היוצרים'.
על פניו זה יכול להראות כאילו זה מה שעשה ה'מחנה החרדי' השבוע. בעמוד 14 של הקובץ החדשותי בביטאון מופיעה הכתבה שפורסמה ב'אתרוג' יום לפני שנסגר, על המשפט הצפוי להיערך מחר, יום שני, לגר"י שיינין, רבה של אשדוד. השווינו ומצאנו התאמה של 100%, מילה במילה, ללא שום שינוי, אפילו לא בפסיק או בנקודה בין הכתבה שהודפסה ב'מחנה' לבין זו שהופיעה ב'אתרוג'.
רק שבמקום שבו נכתב "הגר"י שיינין מסר בשיחה עם אתרוג" לא שכחו ב'מחנה החרדי' לתקן ולכתוב: "בשיחה עם המחנה החרדי".
פלאגיאט מושלם.
אופס, רגע. במחשבה שניה אולי דוד שמואלי, שהיה חתום על הידיעה ב'אתרוג' הוא דוד ברגמן של ה'מחנה החרדי'? האם יכול להיות שלכותב היה חבל שהידיעה לא תקבל חשיפה מספקת אחרי סגירת אתר 'אתרוג', והוא החליט לתת לה הזדמנות נוספת גם ב'מחנה החרדי'?
בהחלט יכול להיות.
אבל אז אנחנו חייבים לתקן את הרושם שיצרנו כאילו אתר 'אתרוג' היה קשור רק ל'יתד נאמן'. מסתבר שגם ל'מחנה החרדי' היה בו יותר מדריסת רגל...
6. הגילוי המעניין ביותר
על רקע פרשת ישיבות ההסדר, פירסם העתונאי רועי שרון, ב'מוספשבת' של 'מעריב' ראיון ראשון עם הרבנית שולמית מלמד, אמו של הרב אליעזר מלמד, ורעיית ראש ישיבת בית אל הרב זלמן מלמד, שבו נחשף לראשונה כי היא בתו של פרופ' יוסף ולק, ממקימי תנועת 'עוז ושלום' ומהאידיאולוגים הידועים של השמאל האקטיבי בשנות השבעים. הרב אליעזר מלמד, הוא נכדו.
"השאלה היא לא איך אני בימין" - אומרת הרבנית מלמד - אלא איך אבי בשמאל. אולי בגלל מורי הדרך שלו מגרמניה, שהיתה להם השקפה הומנית שלא מתאים ליישם אותה כאן. גם ראינו לאן היא הובילה את אירופה"...
כל מילה נוספת מיותרת.
7. העיברות הבעייתי ביותר
בעיתוי הכי לא מתאים לעיתונות היומית החרדית, מדווח 'הארץ' בערב שבת על ישיבה שערכה בסך הכל 3 שעות בלבד, שבה התקבלו החלטות העלולות להתגלות כמי שהורידו לטמיון השקעה של עבודה אינטנסיבית וצפופה של שבוע במערכותיהם.
בישיבה שהתקיימה במשרדי 'הוועדה למינוחי טכנולוגיית המידע" של מכון התקנים, הוחלט לשנות 30 מונחים הקשורים ב'אינטרנט' ולעברת אותם. כך, למשל, מה שהיה עד השבוע 'טוקבק' הפך ל'תגובית', והאינטרנט עצמו ל- 'מרשתת'.
למה דווקא עכשיו כשכבר כולם שיננו ולמדו את המונח "תחנות האינטרנט" הם עושים את זה? - בטח מדובר באיזושהי קנוניה מתוכננת...
8. השבועון החדש ביותר
בשבוע שעבר סקרנו כאן את 'הגחלת' - המגדיר עצמו כ'שבועון החרדי לבית האיכותי' והבטחנו לתת לו הזדמנות נוספת. ביום ששי השקענו עוד 9.90 שקל כדי שנוכל לקיים את הבטחתנו.
לא לגמרי בזבוז.
על פי גליון מספר 2 נראה כי השבועונים המגזינים שקדמו לו יכולים לצאת מה'בונקר'. גם אם לפחות על פי מראהו החיצוני עצם הופעת 'הגחלת' נתפסה אצלם כמאיימת, הוא בכלל לא מתכוון להיות כזה. אט-אט הוא מכוון עצמו לנישה של 'עולם החסידות' – לייט, פחות תורני, פחות מעמיק ויותר קליל.
'השבועון החרדי לבית האיכותי'? אולי הוא היה נקלט יותר אם היה שואף להיות 'השבועון האיכותי לבית החרדי'.
כך או כך זכות קיום יש לו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות