מופע הטלפתיה של היומון החרדי

להם הכל מותר

אחד מכללי הברזל הבסיסיים לזיהוי ודאי של 'גניבה עתונאית' מתקיים היום באחד מכלי התקשורת החרדית. כיצד ניתן לזהות העתקת חלק מכתבה, גם אם ערבבו את המלים בה ושינו קצת בנוסח, גניבה מוחלטת של רעיון לידיעה או מידע בלעדי?!

אם הופיעה ידיעה כלשהי בכלי תקשורת אחד במנותק מהעיתוי שהיא קשורה בו, או הרבה לפני שהמדווח בה אמור להתרחש, כדי להקדים את כל המתחרים, ובמקרה, רק במקרה, היא מופיעה מיד אחר כך גם בכלי תקשורת אחר, דעו לכם שאין שום אפשרות אחרת מלבד זו שהשני עשה מה שנקרא בלשונם של מומחי התקשורת דוברי האידיש "אשער יצר"... או ב'סלנג' האינטרנטי "גזור שמור"...

ביום שני הבא עומד להתקיים בישראל אחד מהמשפטים החמורים שהתנהלו בה אי פעם. רב ראשי בעיר גדולה, ובמקרה זה הגר"י שיינין רבה של אשדוד, יובא לדין בשל עמידתו האיתנה על עקרונות ההלכה, וסירובו להשמע להוראת הבג"צ להעניק תעודת כשרות, שתמשוך יהודים לבית קפה הנמצא בבעלות של אשה המשתייכת לכת ה'משיחית'.

לקראת המשפט, החליט אתמול בשעה 4 אחר הצהרים, אתר 'אתרוג' שבבעלות יעקב לבין מנכ"ל 'יתד נאמן', להקדים את כל כלי התקשורת החרדיים האחרים, ולעסוק בענין החשוב הזה ששה ימים לפני שהוא קורה.

אין ספק, שדוד שמואלי, החתום על הידיעה, הצליח להפתיע את עמיתיו בזריזותו, ואותנו גם בעובדה שהשיג שיתוף פעולה עם הגר"י שיינין שהתראיין לכתבה, למרות שה'האבא' של אתר האינטרנט הזה, 'יתד נאמן', הזכיר לנו רק אתמול שאסור בתכלית האיסור להתראיין ל'תחנות החדשות' גם אלה שטוענות שאין בהן 'לשון הרע' והן בבחינת 'אתרוג' ירוק ולא 'צהוב'.

ההישג של האתר היה גדול עוד יותר, אחרי שקראנו בו שהגר"י שיינין מספר בידיעה לכתב: "ביום חמישי הקרוב אני מתכוון לפקוד את בתיהם של גדולי ישראל ולשאול בעצתם".

האם יקבל את עצתם רק בנושא החמור של המשפט, או שגם בשאלה האם מותר לשתף פעולה עם 'תחנת חדשות' שבעליה מוביל מערכה 'צדקנית' לסילוק מתחריו הכלכליים מהשטח והוא עצמו ממשיך כאילו לא אירע דבר?!

לכך לא מצאנו שום התייחסות בידיעה.

מה שמוזר בכל הפרשה הזו הוא שבדיוק הבוקר, פחות מ-12 שעות אחרי הזמן המקרי שבחר 'אתרוג' לעסוק בנושא משפטו של הגר"י שיינין, ובמנותק מהמשפט עצמו שיתקיים רק בעוד חמישה ימים, החליט גם יומון חרדי אחד לעסוק באותו נושא ממש, ואפילו להעלותו, כבר בשלב המוקדם הזה, לראש עמודו הראשון, לצד הידיעה הממוחזרת על ה"היערכות לפעילות הסברתית מקיפה על גודל הסכנה של 'תחנות האינטרנט'...

צירוף מקרים נדיר: הידיעה של ה'מבשר' שמקורה ב'אינטרנט', ושהוצאה משם בניגוד לאיסור האוסר לחפור ב'תחנות' ולחיזוק שקיבל איסור זה בהנחיות של ה'בוס' משה פרוש שאסר על העובדים להעתיק מעתה מ'האינטרנט' ולקחת משם תמונות, מצאה את מקומה בעריכה בדיוק לצד הידיעה על המאבק ל..."בעור הנגע".

איזה מופע 'טלפתיה' מדהים בעיצומם של ימי החנוכה, בין מפעיל המקלדת ב'המבשר' לבין מסך 'תחנת האינטרנט' האסורה של 'אתרוג'.

לגר"י שיינין, רבה הראשי של אשדוד, רק היינו מציעים בעקבות הדיווח המתפרסם עליו דוקא בשני כלי התקשורת "החרדיים" האלה, לפקוח עין היטב בחמשת הימים הבאים, עד למועד המשפט. על פי ההתנהלות ה'דואטיות' של שני כלי התקשורת ה"חרדים" האלה, ורק שלהם. הוא עלול עוד לגלות שבעוד שהם מחזקים את ידו שלא להעניק תעודת כשרות למי שיש ודאות שיכשיל את הרבים, ובמיוחד כשה'משיחית' אינה מוכנה לקבל משגיח צמוד לבית הקפה שלה, הם עצמם יתנו 'הכשר' משלהם, כמו ל'תחנות האינטרנט'...

להם הרי מותר הכל.

מי כאן מבזה את הבג"צ?

ולעצם הנושא.

אין בין צעדי הכפיה שמפעיל בית המשפט העליון על רב בישראל, בזמן הזה, כדי לאלצו להעניק תעודת 'כשרות' בניגוד להלכה, לבית קפה בבעלות 'משיחית', ובין הכרזת המלחמה של היוונים בימים ההם, במטרה להרחיק את היהודים מחוקי תורתם, שום הבדל.

באוירת ימי החנוכה ניתן לקבוע כי אסור שהגר"י שיינין, רבה של

אשדוד, יעמוד לבדו, רק עם 'מעטים' לצדו, במערכה הקשה הזו שעוד נכונה לו. אסור גם שהיא תסתיים, כמו מערכות דומות בעבר , ב'פשרה' שיימצא לו מחליף, שיתן את 'תעודת ההכשר' במקומו. כל סטיה מהעקרונות בנושא הזה אינה נתונה לסמכותו של איש, ומשמעותה, שוב במונחים של ימי החנוכה – "התייוונות" ממש.
מדובר במאבק שאין דומה לו במידת הצדק שבו, ואין דומה לעוולתו ולאיוולתו של הצד שכנגד. אם גם גרונו של הגר"י שיינין כבר ניחר מקריאת "מי לה' אלי", שכמעט ולא נענתה עד כה, גם לא על ידי התקשורת החרדית, ולא רק על ידי השרים, הח"כים ועסקני הציבור שלנו, המקרה כשלעצמו זועק עד שמים. על דרך השלילה, מי שאינו מצטרף לסכל אותו מוציא עצמו ממחנה ה'מכבים' והטהורים.

המקרה עצמו נמשך כבר מספר שנים, אבל התגלגל לפתחו של בג"ץ רק לפני מספר חודשים. אשה המשתייכת לכת המשיחיים, היא בעלת שתי קונדיטוריות, האחת בגן יבנה הפועל כבר מזה שמונה שנים והשניה באשדוד שנפתחה לפני שלוש שנים.

בגן יבנה נודע לרב המקומי כי מדובר בחברה בכת משיחית, ועלה החשש שהמקום נועד למשוך אליו יהודים כדי להעבירם, בעזרת הדובדבן והקצפת, על דתם ודעתם. מאחר וכך נדרשה בעלת העסק לעמוד בסטנדרטים הלכתיים גבוהים כדי לקבל הכשר, ומשסירבה, לא קיבלה תעודת הכשרות.

העובדה שברבנות הראשית לא פועל מרכז מידע בענייני כשרות, שבאמצעותו יכולים רבנים לעקוב אחרי בעלי עסקים המכשילים את הרבים בעיר אחת, וכשנתפסים בקלקלתם נודדים לעיר אחרת ומבקשים שם תעודה, הביאה את רבנות אשדוד להעניק לה, מחוסר ידיעה, תעודת כשרות. משנודע לרב העיר הגר"י שיינין במי מדובר , זימן אליו מיד את בעלת העסק לבירור וכמו רבה של גן יבנה, גם הוא ביקש להחמיר בהשגחה. כשלא הסכימה שלל ממנה את התעודה.

האשה פנתה לבג"ץ וטענה כי התעודה הוסרה ממנה רק בשל היותה מאמינה ב'אותו האיש'. הרבנות הבהירה, כי כאשר מדובר במומר, או במקרה זה במומרת, ההלכה מחייבת כללי הקפדה מיוחדים ונוקשים.

הבג"ץ קיבל כמובן את עמדת האשה. מי יכול היה לחשוב אחרת. אבל הגר"י שיינין לא נכנע והוא ממשיך לסרב להעניק תעודת כשרות לבית הקפה. נסיון שלו לערער על פסק הדין נדחה גם הוא ובית המשפט קבע כי אין מקום לדיון נוסף.

בעקבות סירובו העקרוני למעול בתפקידו ולהעניק תעודת הכשר של הבג"צ למומרת ל...הבאיס, נתבע הגר"י שיינין על בזיון בית המשפט וגם זה בצעד יווני-לוחמני המוכר כשמדובר ביהודים יראים, ואינו קיים כשמדובר באלפי מפירי דין אחרים. הדיון בכתב האישום הזה נקבע תחילה לעוד שלושה חודשים, אבל בסופו של דבר למישהו שם בפרקליטות בער מאד לשתות קפה משיחי כשר מיד, ובצעד בלתי מובן הוקדם הדיון והוא עומד להתקיים ביום שני הקרוב.

רב בישראל יועמד ביום זה לדין על שאינו מוכן למעול בתפקידו ובמצפונו ולהעניק תעודת כשרות למי שאינו עומד בכללי ההלכה. זה בדיוק כמו ששופט עליון היה מועמד לדין על שאינו מוכן לפסוק לטובתו של עבריין בניגוד לחוק.

בעניינים של החלטות רפואיות, בטחוניות, ושר האוצר שטייניץ טען השבוע שאפילו בכלכליות, נזהר אפילו בית המשפט העליון מלהתערב ובודאי שאינו כופה את דעתו. אבל כשמדובר בהלכה הכל פרוץ.

אז מי כאן המבזה באמת את בית המשפט והחוק בישראל, הגר"י שיינין, רבה של אשדוד, או שופטי בית המשפט העליון הסבורים שכבודם במקומם מונח?!

ניר ברקת לוקח כאילו אחריות

'המודיע' צירף היום למנוייו, מוסף מהודר, שניתן לקטלג אותו על הגבול הדק שבים מערכת ופרסומת, ושעל פי הגדרתו הוא "דיוקנן היהודי של ערי הארץ".

"עיר ואור בישראל", שם 'חדשני' מעט, ובודאי מול נושאו -'המודיע', הוא על פי דבר העורך "פרוייקט מיוחד לסיקור החיים היהודיים בערי הארץ, לדיווח על ריכוזי היהדות הגדולים יותר, ואלו שפחות, ולהפניית אלומת אור אודות מצב הדיור ומצוקת הדיור גם יחד, כפי שהם באים לידי ביטוי בערי הארץ השונות".

'חריש' עדין אינו מופיע בחוברת, הגם ש'מדד' מספר הדירות הצפוי להיבנות בישוב, ירד על פי הראיון האחרון עם שר השיכון אריאל אטיאס המופיע בחוברת ירד לשפל של...9000 בלבד שיבנו בתוך פחות משנה. כדי לעזור לכם לבלוע את הגלולה המרה של הקטנת הציפיות אומר אטיאס בראיון: "שימו לב שאלעד כולה, או ביתר כולה זה בסך הכל 6000 דירות".

עכשיו כשנרגענו, הוא כבר יכול להכריז גם את מה שלא העז לומר עד עכשיו ושאנחנו כתבנו כבר לפני למעלה משבוע ש"כסיף זה לא ריאלי. זה לא יתממש מסיבות שונות".

בחוברת נכללים ישובים שבעבר לא נכללו במפת העדיפות הלאומית של 'המודיע' כמו "ביתר" המזוהה עם פרוש, "יסודות" של פועלי אגודת ישראל, כפר חב"ד, אופקים וירוחם המזוהים יותר עם 'דגל התורה' ואלעד המזוהה עם שס. אפילו 'מגדל העמק' - המגדלור של הגרי"ד גרוסמן הם מנכסים לעצמם.

אבל הפתיחות האמיתית מתבטאת לא רק ברשימת הישובים המגוונת, ואפילו לא בראיון ב'המודיע' לו זוכה הרב משה גפני יו"ר ועדת הכספים, אלא בעובדה שמי שהשמרנות הכתיבה להם שלא לפרסם עד עתה אפילו את תמונותיהם של מי שאינם נמנים על מחנה שומרי התורה, ובזה התבטאה כל האוטנטיות היפה שלהם, היו מוכנים לראשונה לוותר על המוסכמה הזו בראיון המופיע בחוברת עם...ראש עירית ירושלים ניר ברקת.

לראשונה מתפרסמת גם תמונת ענק שלו בעיתון, והוא מקבל במה להודיע בכותרת ענק צבעונית ומושכת עין "אני לוקח אחריות על ניהול העיר". 'אחריות' שכנראה אינה מחייבת...

בארבעה העמודים של הראיון עמו יש הכל חוץ מהתייחסות ל'קרתא', ל'אינטל' ולבעיות האחרות שבאמת מציקות ומעסיקות את הציבור החרדי בירושלים הרבה יותר מהרכבת הקלה.

אם אמרנו שהחוברת הזו היא משהו על הגבול הדק שבין מערכת ופרסומת, אלה הם כנראה עמודי הפרסום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!