התוכנית שהגיש פרופ' גמזו לקבינט הקורונה: הטלת סגר בימי החגים

בחגים נהיה ככל הנראה תחת סגר: אם לא יחול שינוי, נחווה את ימי החגים הקרובים בחודש תשרי כשאנו תחת סגר כללי, בדומה לסגר שחווינו בימי הפסח. כך, לפי התוכנית שהוגשה בידי הפרופ' רוני גמזו, ממונה הקורונה, לקבינט הקורונה ממנה עולה כי במשרד הבריאות שוקלים ברצינות להטיל סגר במהלך חודש תשרי וכך לעצור את התחלואה.

בדו"ח שהגיש הפרופ' גמזו לקבינט הקורונה הועלו שלוש אפשרויות, אחת מהן היא להיערך כבר עכשיו לקיומו של סגר בימי החגים. זאת, כשלפני שבועיים דובר על סגר שיוטל בשלהי אוגוסט, לקראת פתיחת שנת הלימודים. כעת, כך נראה, הוחלט להזיז את התוכנית כמה שבועות קדימה, לספטמבר.

במסמך שהכין לקבינט הקורונה כתב פרופ' גמזו הוא כותב: "המלצתי לקבינט להמשיך בשגרת המאמץ הנוכחי, חלופה א׳, המבוססת על פעולות תשתית נרחבות וממושכת להתמודדות עם התחלואה ועל התמקדות בניהול מוקדי הבעיה העיקריים: ערים אדומות, קטיעת שרשראות ההדבקה, בדיקה לעניין מוכנות בתי החולים לקראת קליטת יותר חולים ותמיכה בהם. כל זאת, תוך כדי האחדת מגבלות והגברת האמון הציבורי".

לשם כך, מציג הפרופ' גמזו שלוש אפשרויות:

• הראשונה – "שגרת מאמץ נוכחי": מטרת התכנית - המשך ניהול המשבר תוך מאמץ לחיזוק יכולתה של מערכת הבריאות לעמוד בנדרש, תוך הימנעות מרבית מצעדי קיצון; העלאה והורדה של מגבלות, בהתאם למדדי התחלואה.

• השנייה – "ריסון חלקי": מטרת התכנית - הורדה של קצב התחלואה באמצעות החרפת מגבלות ההתקהלות והגבלת חלק מהמשק לזמן קצוב עד לשחרור המשק באופן הדרגתי. הפעלת תכנית ממוקדת למשך מספר שבועות להפחתת רמת התחלואה, על ידי צמצום פעילות בתחומים ובסקטורים שבהם קיימת התקהלות, תוך שמירה מרבית על פעילות המשק.

יעד ההגעה הוא ל-400 חולים חדשים ביום, אחריה תהיה פתיחה הדרגתית של המשק. מתווה הריסון החלקי כולל, בין היתר, סגירת מסעדות, קניונים, שווקים, בתי מלון, אולמות אירועים, מפעלים לא חיוניים ומקומות עבודה ללא קבלת קהל. פתיחת שנת הלימודים עד כיתה ד' וצמצום מספר הנוסעים באמצעי התחבורה הציבורית ב-40%.

• השלישית – "ריסון מהודק": מתייחסת לכל הנאמר בתכנית "ריסון חלקי" לצד עצירת קצב התחלואה על ידי הטלת סגרים מקומיים במקומות שבהם יש התפשטות של המחלה וכן צמצום הפעילות במגזר הציבורי והפרטי. חלופה זו כוללת צעדים דומים לאלה שננקטו בישראל בין 19 ל-25 במארס (הסגר שהוטל בפסח).

הצעת הסגר בחגים מנומקת בכך שתכליתו מניעת התלקחות מחודשת בהדבקה, תוך ניצול התקופה שבה יש פחות ימי עבודה. עם זאת, משום מה פרופ' גמזו מתעלם מכך שבימים אלו ישנם אמנם פחות ימי עסקים אך הציבור הדתי נוהר בימים אלו לבתי הכנסת ומקיים סעודות חג. נקווה שבמשרד הבריאות נתנו את דעתם גם למרכיב זה במכלול השיקולים.

בתוכנית מציע הפרופ' גמזו שעל הסגר יוכרז מראש כדי שהציבור יוכל להתכונן אליו. יחד עם זאת, מודגש כי בשונה מפסח שאז הסגר היה הרמטי, הפעם הוא יהיה קל יותר מאחר שענפי משק חיוניים שהם בסיכון נמוך להדבקה המונית יוכלו להמשיך ולעבוד כרגיל.

בנוסף, קובע פרופ' גמזו כי תוכנית "הרמזור" תופעל החל מ-1 בספטמבר. במסגרת התוכנית, יסווגו הרשויות המקומיות לארבעה צבעים - אדום, כתום, צהוב, ירוק, בהתאם לשיעור החולים החדשים בכל רשות; אחוז הבדיקות החיוביות; קצב ההכפלה במספר החולים.

בכל רשות, בהתאם לצבע שתקבל, יהיה מדרג של מספר הגבלות והיתרים להתקהלויות במרחב סגור ופתוח. בצידו יהיה ארגז כלים וסיוע לרשות הכולל: הקמת חמ״ל מקומי; תכנית קטיעת שרשרת הדבקה מקומית; תכנית אכיפה מקומית; סיוע כלכלי וחברתי לתושבים; תכנית הסברה מקומית. התכנית תפעל בצד המגבלות והמתווים במישור הארצי שיחולו על התחבורה, החינוך והאירועים.

נציין, כי בעמדתו של הפרופ' גמזו לפיה יש לחתור לסגר כללי בימי החגים תומכים רבים מתחום הבריאות. היום אמר ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל בית החולים אסותא-אשדוד, לשעבר קצין רפואה ראשי של חיל האוויר, כי: "מי שלא רוצה התפרצות נוספת, שיורה על סגר בחגים וידחה את הפתיחה המלאה של שנת הלימודים עד לאחר החגים.

"בכל הקשור לנגיף הקורונה, המפתח הוא קצב ההדבקה. אנו יודעים שמקור ההדבקות הגדול ביותר הוא הבית כמו גם יתר ההתקהלויות והמקומות הסגורים ושהאוכלוסיה המבוגרת יותר, פחות עמידה לנגיף. ראינו", אמר ד"ר ברנבוים, "איך פתיחה מהירה מדי של מוסדות החינוך, לאחר שחלה ירידה בגל הראשון, הביאה לעלייה משמעותית במספר הנדבקים.

לדברי ברנבוים, "נתונים אלה מקדמים מסקנה אחת ברורה ואחראית: כבר כעת יש להורות על סגר שייכנס לתוקף בימי החגים וכן על דחיית הפתיחה המלאה של שנת הלימודים, עד אוקטובר. ללא החלטות אלו נראה כולנו זינוק במספר חולי הקורונה בעוד כחודש".

פרופ' גמזו עצמו עמד הבוקר תחת עין הביקורת לאחר שכשל בלשונו ובראיון לחדשות ערוץ 12 אמר גמזו כי "המגיפה פגעה בחברה הערבית "כמו פיגוע המוני. היו התקהלויות, חפלות, מסיבות, אדישות. חשבו שם שזה לא יפגע בהם". המילים נתפסו כפגיעה קשה בחברה הערבית ועל אמירתו זו נדרש הפרופ' גמזו להתנצל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!