אחריות עצמית - כמתכון לאושר בחיים

פנה אלי אדם, כבן 30, בעל משפחה, הטוען שהוא מרגיש דיכאון מהחיים, בגלל שיש לו בעיות רבות ומגוונות. לשאלתי, מה גורם לו לחשוב כך, התחיל למנות סידרה שלמה של בעיות וצרות, והאשמים הם כולם: רעייתו, הוריו, חבריו, ילדיו, מקום עבודתו - כולם מתנכלים לו ומציקים לו, ולכן הוא מתהלך בצער ובמתח, ומנהל מאבק יום-יומי עם עצמו.

הבחנתי אצלו תפיסה שגויה של חייו, הגורמת לו לחשוב כפי שהוא חושב. התחלתי לאמן אותו להבין, שבמידה והוא לא מסתדר עם רעייתו, חבריו ומקום עבודתו, זה רק כיוון שהוא לא מסתדר עם עצמו, ולא שלם עם עצמו, ולכן יותר נוח לו להטיל את האשמה על סביבתו הקרובה. זאת כיוון שאדם ששלם עם עצמו ויכולותיו, נהיה מאושר - וכשאדם מאושר, הוא מקרין על סביבתו את פנימיותו. וכפי שנאמר: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז,יט) - כמו שאדם מסתכל במים ורואה את בבואתו, כך במידה שלב האדם מאושר ושליו ואוהב את סביבתו, הסביבה מחזירה לו אהבה וכבוד.

הבה נתבונן בתורתנו הקדושה: בפרשת "יוסף ואחיו", כשיוסף חולם את חלומותיו על אחד עשר הכוכבים שמשתחווים אליו, מובא "ויקנאו בו אחיו " -קנאה מסוג זה אין פרושה שהם ביטלו את החלום, כי "חלום אחד בשישים בנבואה" (ברכות נז:), אלא בגלל שהם האמינו לחלום ולהגשמתו, לכך הם שנאו אותו - "על חלומותיו ועל דבריו", מכיוון שהם לא יכלו לקבל את העובדה שאחיהם הצעיר יעלה עליהם, והם יצטרכו להשתחוות אליו.

יש כאן בעיה של חוסר שלמות וביטחון עצמי ואמונה בה', שהוא הקובע מה יהיה לאדם, בצרוף השתדלותו עלי אדמות. כי אם אנו מכירים בערכנו וביד ההשגחה העליונה, שקובעת את מצב וכבוד האדם, אם כן אין מקום לקנאה.

המדהים הוא שמתי שמכרוהו לישמעאלים, אמרו: "ונראה מה יהיו חלומותיו". המעשים הללו לא רק שלא גרמו לאי הגשמת החלום, אלא זרזו את הגשמת החלום שעל-ידי כך הגיע יוסף למצרים, ומעבד התמנה למשנה למלך, ובעקבותי הרעב שהיה בארץ, נתגלגל הדבר שהאחים באו אליו לשבור מזון, והשתחוו לו (ישנן דוגמאות נוספות בתנ"ך על כך).

בשנאה וקנאה אנו מוצאים חוסר השלמה עם המציאות, וחוסר בטחון בקב"ה, תוך ניסיון לתלות את האשמה בחברה ובמשפחה, והעיקר לא לשנות את עצמנו.

היהודי הנ"ל עבר אימון, על מנת להגיע לביטחון עצמי ולאמונה בבורא עולם, ולהבנה כי במידה והוא נפגע ולא מסתדר כאן או שם - הבעיה היא בו.

אדם צריך לומר לעצמו "אני נפגעתי" ,"אני נכשלתי" - ולא "הוא פגע בי" ,"הוא הכשיל אותי". והוא צריך לשפר את עצמו ואת מעשיו, בכדי להצליח, ולא לתלות את האשמה באחרים.

ובמידה וחסר לו משהו שהוא רוצה בחייו, לאחר שעשה את ההשתדלות מבחינתו, עליו לדעת שהכול מכוון מהקב"ה, כפי שמובא: "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים", ולכך אין מקום לתסכול ולחוסר סיפוק.

לאחר שתרגל זאת רבות הגיע לאושר בחייו ותקשורת טובה עם סביבתו.

אוריאל בלוי, מטפל ומגשר. טל: [email protected] 054-5333386

קישורים:
לכניסה לאתר של אוריאל בלוי - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!