מצמרר ועצוב: כך תיערך חתונתה של היתומה, ללא אב ועם מספר מצומצם של מוזמנים

יום שמחת ליבה של הכלה, אוטוטו מגיע, מגיע ובענק, ביום שני הקרוב היא תובל ותעמוד תחת חופתה, תחת הבד הלבן, ותקים את ביתה עם בעלה לעתיד, הרגש גואה, צף ועולה, אך היא כבר יודעת היטב, החתונה שלה לא יהיה כמו כל מה שהיא מכירה, ולא זה לא רק בגלל שהיא יתומה מאב, אבל כן זה עוד סיבה לעצב שמציף את ליבה ככל שמועד החתונה מתקרב.

בואו להיות שותפים בזכות הכנסת חתן וכלה יתומים. לתרומות כנסו>>>

היא התארסה לפני שלושה חודשים, נערה מוצלחת, בשיא פריחתה אבל כבר אז היא ידעה אביה לא יוביל אותה לחופה, אביה שהיא כל כך אהבה, כל כך חיבבה הלך לעולמו בטרם עת, מחלה קשה וסופנית פקדה אותו, שנה וקצת לאחר מכן הוא כבר נקבר בין רגבי העפר בבית החיים בפאתי העיר בני ברק.

והיא נערה צעירה, עמדה רכונה מעל קברו הטרי של אביה, מעל רגבי האדמה הרטובים משהו, עמדה שם ובכתה, בכתה בכי תמרורים, בכתה על חייה שלה, שישתנו לבלתי היכר, בכתה על אחיה ואחיותיה שיהיו יתומים לעולם, בכתה על אימה האלמנה, השבורה והרצוצה, ובכתה על אביה עטרת ראשה שהיה ואיננו.

ודימעותיה של היתומה הטרייה כמו נגעו ברגבי העפר, נגעו זה בזה, ותעל שוועתה אל האלוקים, דמעות של יתומה צעירה, לאו כלום היא, ובאותו הלילה היא שבה אל ביתה וידעה, זהו חיי לא יחזרו להיות מה שהם היו, מהיום אני יתומה, היא הרהרה בעצב.

בואו להיות שותפים בזכות הכנסת חתן וכלה יתומים. לתרומות כנסו>>>

והקושי, אוי הקושי, כמה שהוא קשה, הגעגועים לאבא, הגעגועים ללטיפה שלו, למילה שלו, לשולחן השבת שלו, אך כל זה איננו. ובסוף זה הגיע, דברו בה נכבדות והיא התארסה עם בחור בן גילה, השמחה פרצה ודמעות ההתרגשות ניגרו כמים. אבל אבא לא יוביל אותה לחופה.

כעת, עם התפשטותה המחודשת של נגיף הקורונה, לא רק שאבא לא יוביל אותה לחופה אלא גם חברותיה לא ישתתפו ביום שמחת ליבה, גם אולם ותזמורת שמחה לא תהיה, גם מנות בר עשירות לא יהיו, כי זה מה יש, חתונה בשטח פתוח, מוזמנים בודדים, 'קפסולות', ובעצם חתונה שתהיה יותר עצובה משמחה.

אבל כל זה כאין וכאפס לעומת העול הכלכלי שרובץ על כתפי אימה האלמנה, אפילו כסף לאורגן אין, שלא לדבר על זמר ועל צלם, שמלת כלה מפוארת נראה כמו משהו שרק אפשר לחלום עליו, והנה עוד פחות משבוע יום חתונתה, והיא במקום לרוץ לסידורים להתכונן בשמחה ובהתרגשות, היא שוכבת לה במיטה טומנת את ראשה בכרית, ובוכה, בוכה על מר גורלה, בוכה על כל מה שאין לה.

כמוה, ישנם עוד ארבעים ואחד יתומים שהולכים להתחתן החודש, חודש אב, כשמתוכם נותרו עוד 12 יתומים ויתומות שלא נישאו, לא רק שהוריהם לא יובילו אותם לחופה, גם החתונה תיערך באופן מצומצם תחת מגבלות נגיף הקורונה, והם צועקים, משוועים לעזרה, וזעקתם הגיעה אל משרדי 'קופת העיר', הם רוצים לעזור, אך הם צריכים את העזרה שלנו, שלי ושלך, בואו נהיה שותפים לדבר הענק הזה, אסור לנו לפספס את ההזדמנות הגדולה הזו, ההזדמנות הנדירה הזו, בואו נשמח את שלהם והקב''ה ישמח את שלנו.

בואו להיות שותפים בזכות הכנסת חתן וכלה יתומים. לתרומות כנסו>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!