מחקר: אלפים ברחבי העולם מתו מהנפצות בנושא הקורונה

מתו מחרושת שמועות: אלפים ברחבי העולם מתו כתוצאה מהתבססות על שמועות בלתי מבוססות, 'פייק ניוז' בעגה העדכנית, וזאת לאחר שהם אימצו 'שיטות' שפורסמו ברשתות כיעילות למלחמה בנגיף הקורונה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה טרופית ואשר מצביע על ה'פייק ניוז' כסכנה מוחשית, ולא רק בהקשר הפוליטי.

נשיא ארה"ב טראמפ, מי שנחשב לזה שטבע את המושג 'פייק ניוז', מתלונן רבות על השמועות הלא מבוססות שמצליחות לשנות את דעת הקהל, אך מסתבר שחרושת השמועות עשויה להיות מסוכנת בהרבה (אגב, טראמפ עצמו הפיץ גם הוא 'פייק ניוז' בנוגע לקורונה, לאחר שהמליץ לשתות אלכוג'ל). המחקר החדש ניתו ומצא אלפי כתבות שכללו חדשות מזויפות ב-25 שפות, שפורסמו במעל ל-87 מדינות ברחבי העולם, והן גרמו, כך לפי המחקר, למותם של אלפים ולפציעתם של אלפים נוספים.

המחקר בדק את התפשטות החדשות המזוייפות, סטיגמות ותאוריות קונספירציה בתקופה שבין ה-31 בדצמבר 2019 ועד ה-5 באפריל השנה. החוקרים הגדירו כ"שמועה" כל מידע שיכול היה להימצא כאמת, שגוי, או מפוברק בכוונה תחילה. כ"סטיגמה" הגדירו החוקרים כל ידיעה הקשורה לאפליה או שנועדה לגרום לפיחות במעמדה של קבוצה מסוימת, ו"תאוריית קונספירציה" הוגדרה כאמונות על אדם או קבוצה של אנשים העובדים בסתר בכדי להגיע למטרות זדוניות.

החוקרים זיהו בתקופת המחקר כ-2311 ידיעות בנוגע לנגיף הקורונה שהוגדרו כ"חדשות מזויפות". החדשות התפרסמו ב-25 שפות ברחבי 87 מדינות בעולם. מתוכם קבעו החוקרים כי 89 אחוזים סווגו כ"שמועות", 7.8 אחוזים היו "תאוריות קונספירציה" ועוד 3.5 אחוזים סווגו כ"סטיגמה".

המחקר כלל דוגמאות רבות לכל סוגי החדשות המזויפות. בקטגוריית "שמועות" נכללו ידיעות כגון "ביצים נושאות את נגיף הקורונה" וכן "שתיית אקונומיקה הורגת את הנגיף". תחת ההגדרה "סטיגמה" נכללו ידיעות כגון "כל מחלה אי פעם החלה בסין" ותחת הקטגוריה של "תאוריות קונספירציה" נכללו ידיעות כמו "זהו נשק ביולוגי שיוצר על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס על מנת לקדם מכירות חיסונים".

למרבה הפלא, ישראל אינה מובילה בראש המדינות יצרניות ה'פייק ניוז' כפי שניתן היה להניח, אלא מקורן בעיקר ממדינות אחרות. החוקרים מצאו כי מרבית השמועות, הסטיגמות ותיאוריות הקונספירציה הגיעו מהודו, ארצות הברית, סין, ספרד, אינדונזיה וברזיל.

כך או כך, החוקרים מזהירים שהשמועות יכולות להרוג. "שמועות יכולות להסוות את עצמן כאסטרטגיות מבוססות למניעה ובקרה של זיהום. יכולות להיות להן השלכות חמורות כאשר הן מועדפות על פני הנחיות מבוססות ומוכחות בראיות".

החוקרים מצביעים על התנהגויות של אנשים שנחשפו ל'פייק ניוז', הם אימצו את ה'שיטות' וכתוצאה מכך נפגעו. כך למשל פורסמה שמועה לפיה צריכה של אלכוהול מרוכז מאוד עלולה לחטא את הגוף ולהרוג את הנגיף. בעקבות זאת מתו 800 בני אדם, 5,876 אושפזו, ועוד 60 פיתחו עיוורון מוחלט לאחר שתיית מתנול.

המסקנה היא שיש להיזהר מהפצת שמועות, אך בעיקר נקראות הרשויות, ובתוכן רשויות הבריאות, לשים לב לשמועות שונות שרצות ברשתות ולהתייחס אליהן – אם בכדי להפריכן או לפחות לגלות עירנות ולהיערך מבעוד מועד לתוצאות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!