"אבא אמר: חב"ד איבדו לי את ר' יואל"

אווירה היסטורית עמדה באוויר הבית ברחוב בן זכאי בבני-ברק, שעה שהגאון רבי יואל כהן, ה'חוזר' המיתולוגי של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל נכנס אל הבית. שני חברים ותיקים נפגשו כאן לאחר כ-65 שנים בהן לא התראו זה עם זה. המארח, ראש הישיבה, יצא בכדי לקבל את האורח הדגול בפתח הבית. הם לחצו ידיים בחום רב.

המארח, ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי ברוך-דב פוברסקי, קיבל את אורחו במאור-פנים יוצא-דופן, כיאה לחבר נעורים קרוב. אל השולחן הוגשה תקרובת צנועה, ואט-אט החלו שני הנאספים להעלות זיכרונות בנות 65 שנה ויותר, ולהתפלפל בדברי תורה.

ההיכרות בין הגר"י כהן לגרב"ד פוברסקי, החלה לפני כ-70 שנה. ה'חוזר' לעתיד, למד בישיבת 'אחי תמימים' חב"ד בתל-אביב, שהגר"ד פוברסקי, אביו של הגרב"ד, כיהן בה כראש ישיבה.

כאשר נפגשו השניים השבוע מחדש, אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בבסיס השיחה המרתקת, היו אותם שנים בהן נסע הגרב"ד לישיבת חב"ד בכדי לשמוע את שיעוריו של אביו, ואגב כך התיידד עם תלמידי הישיבה, ובראשם רבי יואל כהן.

בשיחה השבוע, נזכר הגרב"ד פוברסקי בתלמידים שם בשנת תש"א: רבי יחיאל צוקרוב ורבי יוסף דיסקין. "אני זוכר איך הייתי בא לאבא". ר' יואל היה לומד בחברותא עם רבי שלמה ברמן, לימים מראשי ישיבת פוניבז'. "אבי אמר לי לא אחת, שאתם למדנים יותר מר' שלוימל'ה", אמר הגרב"ד פוברסקי השבוע ל'חוזר' החב"די.

בהמשך התעניין ראש הישיבה בשלום גיסיו של ה'חוזר. האורח השיב כי שני הגיסים, רבי איצקע ורבי לייבל, כבר אינם בין החיים.

'יחידות' אצל האדמו"ר מליובאוויטש

בהמשך גלשה השיחה, לנושאים תורניים, כיאה לגאוני-עולם הנפגשים זה עם זה. 'החוזר' חזר על שיחה אותה שמע לפני שנים רבות מרבו, האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, על אודות נס פך השמן, לקראת ימי החנוכה הקרבים. הגרב"ד הקשיב ברוב קשב, ואף התפלפל עם אורחו סביב הדברים העמוקים.

בהמשך, השמיע ראש ישיבת פוניבז' 'ווארט' על פרשת השבוע.

"יעקב אבינו קשור לעניין של שמירת שבת", פתח ראש הישיבה. "בגמרא כתוב, שיעקב הוא בחינה של 'נחלה בלי מצרים', כי עניינו של יעקב הוא שמירת שבת.

"מדוע זכה יעקב למה שלא זכו שאר האבות?", שאל הגרב"ד את אורחו, והשיב: "יעקב אבינו היה בחינת תורה, שנאמר 'תתן אמת ליעקב'. בלי תורה, לא שייכת שלמות, ובלי שלמות אין שבת. לכן, זכה יעקב אבינו שהשבת תיקרא על שמו".

"האסט געהאט א גרויסער טאטע (- היה לכם אבא גדול)", אמר ה'חוזר' לידיד נעוריו, והפליג לספר על מי שהיה מורו ורבו לאורך שנות לימודיו בישיבת חב"ד בתל-אביב.

"אספר לכם מעשה", אמר הגרב"ד. "כשאבי הגיע לעמוד בראש ישיבת חב"ד קיבל אותו המשגיח רבי שאול ברוק, שהיה עובד ה' נפלא. הוא היה סגפן וצנוע. הוא שאל את אבי: מה תהיה המשכורת שלך, ר' דוד.

"שאל אותו אבי זצ"ל: כמה אתה מקבל? אמר לו ר' שאול: אני לא מקבל כלום. רק פרוטות בודדות. אמר לו אבי: אני לא רוצה לקבל יותר ממך. אמר לו ר' שאול: אתה לא תוכל לחיות כך. אבל אבא התעקש, וקיבל את אותה המשכורת הזעומה שקיבל ר' שאול".

בהמשך השיחה נזכר הגרב"ד ב'יחידות' שהיתה לו בחדרו של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, לפני יותר מ-50 שנה, בשנת תשי"ח. "הרבי אמר לי אז שלגויים אין בחירה חופשית. אמרתי לו, שברמב"ם כתוב אחרת, שלכל באי עולם יש בחירה חופשית".

"אכן, אני יודע. זו הייתה דעתו של הרבי, שלגויים אין בחירה חופשית", ציין הגר"י כהן. "שמעתי זאת ממנו כמה פעמים".

"לקחו לנו את ר' יואל"

בהמשך נזכר הגרב"ד באביו של ה'חוזר', החסיד רבי רפאל כהן, ובבקתה ברמת גן בה התגורר.

"או אה, גם את זה אתה זוכר?", התפעל רבי יואל כהן, שהפעם האחרונה בה ראה את רבי ברוך בער היתה בשנת תש"ד.

"אני זוכר עוד משהו", הגיב ראש הישיבה. "פעם בא אבי הביתה, ואמר לי: אתה יודע מה עשו מר' יואל בחב"ד? עשו ממנו 'עובד'. עשו מיואל 'עובד'. הוא מאריך בתפילתו עד אחת-עשרה, כמו ה'עובדים' בחב"ד. אין לי אותו כבר"...

במהלך השיחה נזכר ה'חוזר' של האדמו"ר מליובאוויטש באנקדוטה מאותם ימים רחוקים:

"כאשר הישיבה שכנה ברחוב הרב קוק בתל-אביב, נפטר יום אחד שכן שהתגורר בסמוך לישיבה. בין ראש הישיבה למשגיח התגלעו חילוקי דעות סביב השאלה האם לאפשר לתלמידים להשתתף בהלוויה: המשגיח, הגרח"ש ברוק, התנגד לכך, ואמר שאין לשלוח את התלמידים להלוויה, בשל ביטול תורה.

"אביכם, ר' דוד, אמר שחייבים לשלוח את הבחורים להלוויה, כי אחרת עלול להיווצר חילול השם", סיפר הגר"י כהן.

ראש הישיבה התפלא למשמע הדברים. "לא ידעתי מזה. זה חידוש גדול עבורי", אמר.

והשיחה הלכה והתארכה, הלכה והעמיקה, הלכה והפליגה למחוזות רחוקים, שלעולם לא ישובו. זו הייתה שיחת חולין מרתקת של תלמידי חכמים, שאחד מהם דלה והשקה את תורתו של רבו, האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל במשך 40 שנה, ורעהו מכהן בראש הישיבה הנחשבת לספינת הדגל של עולם התורה הליטאי.

לאחר שעה ארוכה נפרדו ה'חוזר' וראש הישיבה זה מזה, תוך איחולים הדדיים. ניכר היה על הידידים שנפגשו כעבור זמן כה רב, כי קשה עליהם הפרידה זה מזה. ראש הישיבה ליווה את ה'חוזר' אל מחוץ לבית, באומרו, כי כאשר אורח נוסע לחו"ל, יש ללוותו ד' אמות.

"איר זאלט דערלעבן משיח'ן" (שתזכו לראות בביאת המשיח) איחל הגרב"ד לגר"י, והשניים נפרדו לשלום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!