זעקת הקבלנים • סיקור מלא וגלריה

אווירה טעונה של שעת חירום קשה, העיבה הבוקר (א') על כותלי מליאת עיריית ביתר עילית - העיר החרדית בהרי יהודה שחרב הקפאת-הבנייה הממשלתית הונפה מעליה בשבוע שעבר.

הבדיחות המרירות שנאמרו בישיבת החירום, רק המחישו לכל מי שהיה זקוק לכך, לאיזו תסבוכת נקלעה העיר, בעקבות ההחלטה הממשלתית לעצור את תנופת הבינוי.

בכירי הקבלנים שהפרויקטים שלהם נעצרו בעקבות החלטת ההקפאה, ישבו שם מול פרנסי העיר ופטרונה הפוליטי מאיר פרוש, והלינו על מצבם העגום. "אם לא תעשו משהו, אנחנו נקרוס, נפשוט את הרגל", הם זעקו בגרון ניחר. "תהיה פה חפציבה אמיתית", הוסיף קבלן ותיק ומיוזע, שבימים האחרונים פועל מכשירו הסלולרי שעות נוספות, עקב ריבוי פניות של רוכשי דירות שרואים את עמל כפיהם טובע בים.

מי שעיני המתכנסים כולם היו נשואות אליו, היה חבר הכנסת מאיר פרוש, סגן שר החינוך. כגורם הקשור, בדרך זו או אחרת, לממשלה, ראו בו הקבלנים הבוכיים מלאך מושיע לעת מצוא.

הוא ישב בסמיכות לבן-טיפוחיו הפוליטי, ראש העירייה מאיר רובינשטיין, והקשיב לנאקת הקבלנים ורוכשי הדירות. הוא היה ענייני, אך גילה אותות של כאב. אלא שהקבלנים לא הניחו לו לטעום מהרוגלך שהגישו עובדי העירייה בפני המתכנסים. "בתור אדם שהעיר קרובה אליו, אתה חייב לעשות משהו, ומייד", תבעו הקבלנים.

פרוש הפתיע את המתכנסים, כאשר סיפר ששוחח בימים האחרונים עם שרי ממשלה, שאמרו לו ששר הביטחון אהוד ברק "לקח את החלטת ההקפאה רחוק מדי.

"לא כך הבנו את ההחלטה שבה תמכנו", ציטט סגן השר את שרי הממשלה עימם שוחח.

"ביתר עילית, מאז ומקדם, הייתה בקונצנזוס הישראלי, בהיותה עיר גדולה, מפותחת ודינאמית, היושבת בצמידות לקו הירוק", אמר ראש העיר מאיר רובינשטיין, כאשר ניתנה לו רשות הדיבור. "היא מטפחת יחסי שכנות נאותים עם הכפרים השכנים. ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל ממשלת רבין-פרס, ראו בה מעין 'חגורת בטחון' לירושלים, והצהירו על בנייתה כעיר בת 11,000 יחידות דיור. כיום היא מונה 7,100 יחידות דיור בלבד.

"איש לא טרח להיוועץ עם העירייה ועם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בטרם הוצא הצו הגורף ובטרם התקבלה ההחלטה האומללה", הלין ראש העיר. "כך קורה, שהצו החורג הוצא מכל פרופורציה בהגשמת מדיניות הממשלה בכל הנוגע למניעת הרחבת הישובים. התוצאה היא פגיעה קשה בזכויות אדם וזכויות אזרח של התושבים בביתר עילית ובשאר הישובים, פגיעה אשר שום מדינה דמוקרטית אינה יכולה לעולל לאזרחיה".

ראש העיר הביא כמה דוגמאות לאבסורד שבצו הגורף: כך למשל, ישנן שכונות שחלק מן הבתים בהן החל להיבנות, וחלק אחר לא. אם נעצור את החלק השני מתחילת בניה, לא נוכל לספק תשתיות לכלל הבתים. עלות התשתיות מתבססת על חלוקה בין כלל בתי השכונה. יש לאפשר המשך הבנייה בשכונות שנמצאות באמצע התהליך, גם אם בחלק מן הבתים אין יסודות.

"כידוע לכולנו, אמר רובינשטיין, "עד שהקבלן חותם חוזה מול משרד הבינוי והשיכון והמינהל האזרחי, ומקבל היתר מהוועדה המקומית - הוא עובר, כידוע, נתיב של ייסורים, וכמובן הוצאות אדירות בסדר גודל של כ 50% מהעלויות הכוללות. מדוע קבע מי שקבע, שהקריטריון להקפאה, יהיה בניין שכבר הונחו יסודותיו. מדוע הקריטריון לא יהיה בנין אשר הקבלן שלו, כבר עבר את מרבית אורכו של נתיב היסורים?".

ביקור בשטח הקפוא

כאשר הגיע תורם של הקבלנים לדבר, הפכה מליאת העירייה לכלי קיבול של זעקה קולקטיבית אחידה.

חיים זקן, אחד מגדולי הקבלנים, ומי שעומד מאחורי מאות רבות של דירות שנבנו בעיר ביתר, נשמע ממורמר במיוחד: "זה עלול להביא אותנו למצב של פשיטת רגל", הוא הזדעק. "יש פה אינספור אבסורדים. כך למשל, בפרויקט בנייה מדורג, קיבלתי אישור לבנות בקומות העליונות, ואילו על הקומות התחתונות קיבלתי צו עצירה. זה כמו שיחתכו לבנאדם את הרגליים, ויאמרו לו: תעמוד... האבסורד פה זועק לשמים", מיצה זקן את כאבו.

קבלן מחברת 'אלואל' ציין באירוניה את העובדה האבסורדית, כי היום (!), לאחר שנים של משא-ומתן מתיש, הוא קיבל את הסכמת משרד הבינוי והשיכון לבנות את 80 יחידות הדיור שנתקעו עקב קריסת 'חפציבה'. אלא שהסכמת משרד השיכון ניתנה שבוע לאחר שהוצא צו ההקפאה, כנגד אותם 80 יחידות דיור. ראיתם פעם אבסורד יותר גדול מזה? זאת לא מדינת חלם?", קבל הקבלן.

הס הושלך במליאה כאשר משה הס, מוותיקי ומייסדי העיר, הביא את מצוקת הרוכשים. "הם חסכו מפת לחמם", הוא זעק מנהמת ליבו. "למה זה מגיע להם? הם לקחו חובות ומשכנתאות ורכשו דירות בתמצית כספם ודמם. זו התאכזרות והתעללות חסרי תקדים", הזדעק הס, ונדמה היה ששוועת המשפחות האומללות עולה עשרת מונים על נאקת הקבלנים, הכאובה אף היא.

ח"כ מאיר פרוש, שישב והאזין לדברים, הציע לקבלנים להתאחד וללחום. "תשבשו את העניינים. תעשו הכל שהגזירה תיבלם. עם בשביל כמה אופנועים נעצרה המדינה, אין סיבה שזה לא יקרה בגלל עוול מחפיר שכזה. תניחו את הפוליטיקה בצד, תשכחו מהתחרות ביניכם ותלחמו בכל חזית אפשרית", הציע סגן שר החינוך, בתשובה לדרישות שהעלו הקבלנים בפניו.

בהמשך ירדה משלחת מצומצמת, בראשות פרוש ונציג הקבלנים, לשטח המוקפא. הם ראו את הפרויקטים העצורים, התרשמו מהאבסורד המשווע, והסכימו על דבר אחד: חייבים לעשות הכל, אבל הכל, בכדי להעביר את רוע הגזירה.

ויפה שעה אחת קודם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!