מכתב גלוי ליצחק קרייס; למה לרוץ עד ביירות?

כמו ישראלים רבים, שמעתי אתמול את הודעתך, מנכ"ל בית החולים 'שיבא' הפרופ' יצחק קרייס, לפיה אתה מציע לשגר משלחת של רופאים לקפריסין, במטרה שיטפלו בפצועים המגיעים מזירת האסון בלבנון. אך רגע לפני שהמשלחת מחממת מנועים, אני מבקש לשאול אותך, מנכ"ל בית החולים הגדול במדינה, שאלה קטנה אך נוקבת:

ביירות? על מה ולמה? ביירות, לא פחות. אך מה עם בני ברק? עיר שמרוחקת ממך בסך הכל במרחק אווירי של שלושה ק"מ, ותושביה חשים בתקופה האחרונה שהם מופלים לרעה. התושבים שמגיעים לבית החולים במטרה לקבל טיפול רפואי, מוצאים את עצמם כשהם מקבלים יחס של מצורעים. כשהם מגיעים למיון לקבל טיפול דחוף הם נדרשים להסתגר במשך שעות בחדר כשאיש לא נכנס אליהם, רק משום שהם מגיעים מבני ברק – עיר שאולי 3% מתושביה חלו בקורונה, אך למרות זאת דנת יחס אחד לכולם, כאילו כולם חולים ומפיצי מחלות.

סבא מבוגר שמגיע לקבל טיפול במחלקת עיניים, נדרש להמתין שעות באהל שהוקם בדיוק עבורו ושכמותו. וגם מי שמגיע בבהילות ועם חשש להתקף לב, יוכל להמתין ולהמתין. ולמה? משום שהוא הגיע מבני ברק. עיר שמרוחקת מ'שיבא' מרחק של רבע שעה נסיעה, אך נראה שבית החולים התנתק מהם לחלוטין. אפילו היולדות החרדיות, שבית החולים מתחנן אליהן שיגיעו ללדת ל'שיבא' בזכות התקצוב הנדיב שהן מביאות עמן, מוצאות את עצמן מופלות לרעה. רק הבוקר שמענו על בעל שעוכב בכניסה למחלקה בלי שיוכל לגשת לאשתו, והמעשים הללו מתרחשים בכל יום.

ולא רק בני ברק. האם אלו שמגיעים מקריית אונו מקבלים יחס? ומחולון? גם הם ממתינים שעות עד שרופא יראה אותם, עד שאחות תיגש למיטה, עד שתורם לקבלת טיפול יגיע. לכולם מסבירים שאין כסף ואין תקציב ואין תקנים ואין מקום.

ואתה – רץ עד ביירות להציע עזרה. כנראה שמה שלא מגיע לתושבי גבעת שמואל, מגיע למי שמתגורר בדאחייה.

פתח את החלון. זה הכל

אבל למה ערי גוש דן. שאל את הרופאים בבית החולים 'שיבא'. גם הם חשים שאתה מנותק מהם לחלוטין. השקעת הון במסע יח"צ מפואר שנועד לשנות את מיתוג בית החולים, אך שירותים חיוניים מצטמצמים ונסגרים. 'אין כח אדם', אנו שומעים ממך בתקופה האחרונה כשאנו מגלים שהרופאים מותשים, הסטאז'רים לא ישנים והאחיות קורסות. 'אין תקציב', אומרים בהנהלת בית החולים, אך משום מה את המשאבים שנדרשו להליך המיתוג החדש כן מצאו שם.

אין כסף, אך לממן משלחת שתיסע ותגיש סיוע לפצועי ביירות, לכך יש כסף. אולי משום שהכסף הזה מגיע על חשבון משלם המיסים הישראלי, ביניהם אני וגם רבים מאד מחבריי, לכן יש לך זכות להחליט שהמשאבים הללו יופנו לטיפול בפצועי האסון בביירות, במקום לנתב אותם להשקעה בחולים שמחכים ברגע זה שרופא יגש אליהם, אך הם יאלצו להמתין עוד שעתיים רק משום שהרופא עובד על תקן חסר?

בביירות מצפים לעזרה ואתה מתגייס ורץ להציע. אבל הלו, מר קרייס, פתח את חלון לשכתך והבט פנימה, לבית החולים שלך, למחלקות שצמודות אליך. האם שם לא משוועים לעזרה? מדוע את קולם של החולים שנמצאים במרחק של כמה עשרות מטרים ממך אתה לא מצליח לשמוע?

מי שמך?

כואב לי לכתוב את המילים הללו, אבל כמי שמצא את עצמו בתקופה האחרונה שוהה ימים ארוכים ב'שיבא', 'עיר הבריאות של ישראל' וללא ספק המקום שנחשב לטופ שבפסגת הבריאות הישראלית, אני חש חובה לפנות אליך ולנסות לנער ולהעיר אותך מהניתוק שאתה מצוי בו. אין ספק, בית החולים שידע ימים טובים תחת ניהולו של קודמך שהצעיד אותו לפסגה, הולך ומידרדר ומתרסק תחת ניהולך. אותם ימים טובים הפכו לנחלת העבר, והיום אין זה סוד שהמרכז הרפואי גוסס, התרומות צוללות, ההכנסות יורדות, וזהו רק עניין של זמן עד שמשרד הבריאות יצמיד אליך חשב מלווה.

הלב כואב על המצוקה עמה מתמודדים הפצועים הלבנונים, והלב היהודי על אחת כמה וכמה. אך אנו יודעים גם שקודם כל יש לדאוג לקרובים אליך. לפצועי ביירות העולם נזכר לדאוג. דואגים להם הצרפתים, האיראנים והסורים, ואתה יודע מה? יטפלו בהם, אם כבר, גם בבתי החולים שעל קו הגבול: 'זיו' ונהריה. אבל מה גורם לך לנסות ולהירתם למענם, כשהחולים השוכבים בשעות אלו בבית החולים מוצאים את עצמם זנוחים ושכוחים?

מה לך ולפצועי לבנון? האם אתה ראש ממשלה שאמור להציע עזרה? אולי שר חוץ במקרה? אפילו לתפקיד שר הבריאות – תפקיד שחשקת למלא ואף זכית לגיבויה של מפלגת 'כחול לבן' לכך – לא מונית, על אף שביקשת מאד. 

ולמרות זאת, אתה קופץ ורץ להציע עזרה כאילו שיקולים לאומיים הם אלו שמנחים אותך. לפתע מתברר שיש כסף ויש משאבים. חולדאי מאיר את בניין העיריה בצבעי דגל מדינת האוייב, וגם אתה רץ להציע לאוייבינו עזרה. או שמדובר בעוד תרגיל יפה של יח"צ, כשאתה מבקש ליח"צן את עצמך על חשבון הפצועים הלבנונים.

אבל קרייס, עם יד על הלב, האם יש צורך להזכיר לך כמה פעמים נחתו במנחת המסוקים שב'שיבא' מסוקי יסעור מהם הוצאו בבהילות חיילים, פצועים או הרוגים רח"ל, שנפגעו על אדמת לבנון או אפילו בשטחנו, כשמי שפגע בהם הם קרוביהם של אלו שנפגעו כעת באסון הנוראי בביירות (איך בדיוק הוא קרה, זו כבר שאלה בפני עצמה), או בידי קרוביהם? אז בדיוק להם אתה רץ להציע עזרה? לפני שאתה דואג לפצועי לבנון, קח בחשבון את הצרכים של אחיך החולים.

קרייס, אתה פשוט מנותק! ביירות אמנם זקוקה לעזרה, אבל קודם לכן יש כאלו שזקוקים לאותה עזרה, והם במקרה פה לידך...

מהמרכז הרפואי שיבא בחרו שלא להגיב לכל הנאמר בכתבה, ומהנהלת בית החולים נמסרה התגובה הבאה: "המרכז הרפואי שיבא חרת על דגלו מתן רפואה מקצועית אנושית וחומלת לכל הבאים בשעריו, ללא הבדל דת, גזע, מין או מגזר. האוכלוסיה החרדית זוכה ליחס של כבוד בשיבא, וכחלק מכך מושקעים מאמצים רבים לאפשר התאמה לאורחות החיים של שומרי התורה והמצוות כולל פתרונות ייעודיים לשמירת שבת, מזון בכשרות מהודרת ועוד. הנהלים בשיבא אוסרים כל אפליה או הדרה מכל סוג שהוא, ובמקרים נקודתיים בהם חלה טעות, הדברים טופלו והנהלים חודדו לבל יישנו. אנו גאים בעובדה כי רבים מהציבור החרדי רואים בשיבא את המרכז הרפואי של המגזר, ולא בכדי, נהנים ממקצועיותו, ומשירותו ובוחרים בו בכל עת מחדש. חמלה ואנושיות הן מידות נאצלות, ויש מקום להשתמש בהן כלפי כל מי שמצוי בעיתות מצוקה וכאב."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!