מה קרה שליצמן נדחף?

מה לליצמן ולאופנועים? - הייתה אחת מהשאלות שנשאלה באחד ממסדרונות הכנסת, כאשר ים התשובות כים העונים.

קצת סבוך, אבל יש משהו מעניין בפלונטר אותו ניסו המציירים לתאר.

נתחיל בפרטים: מי שעקב אחר טור זה, שמע על המאבק הבלתי מתפשר אותו ניהלו ביד רמה יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, כאשר יו"ר הסיעה, אליעזר מנחם מוזס, מעניק לו גיבוי סיעתי בקריאות עידוד.

מילא רכב למשפחה מרובת ילדים, אבל מה לח"כים חרדיים ולאופנועים? אלא שאין זה סוד שבין נפגעי הצעת הייקור לביטוח כלי על שנים, נמנים חברי ארגוני ההצלה השונים, החוששים שלא יצליחו לעמוד בדמי אחזקת כלי רכבם, שיהפוך לחסכוני רק לכאורה. למען האמת, גפני ניסה לעזור גם בפתרון הסכסוכים הכמעט קבועים בין ארגון מד"א הרשמי לבין ארגוני ההצלה, עד כדי שליחת איום כבד לאחד מהגורמים הכבדים במד"א.

וכשגפני מאיים, יודעים כולם, גם במד"א, שלא כדאי שלא להתקפל ומיד.

אז איך, למען ה', נכנס לתמונה גם סגן שר הבריאות?

ובכן, הוא אשר אמרנו, תלוי את מי שואלים. במשך חודשים ארוכים התנהלה כמעט אידיליה בין הסגן הנכבד לבין מנהלי ארגון מד"א, כאשר בין אלי בין, מנכ"ל הארגון, לבינו, שוררים יחסי רעות פוריים.

מאחורי הקלעים המשיכו להתנהל המריבות הקשות בין מד"א לבין ארגוני ההצלה, כשליצמן ממשיך לערוך ביקורים מתוזמנים, חלקם ביקורי פתע, בתחנות מד"א השונות.

לפני מספר ימים הפתיעו אותו הארגונים השונים כשביקשו להיפגש איתו, הפעם ככוח מאוחד, כשהם מבטיחים להשאיר את המחלוקות הפנימיות בבית ולהגיע בידיים נקיות. ביקשו וקיבלו. "מה שלא קרה כבר 5 שנים, קרה השבוע", אומר לי אחד ממקורבי ליצמן.

"רק בשל סכסוך בין ליצמן לבין אלי בין נכנס ליצמן לעובי הקורה בפרשת האופנועים", לחש לי אחד מבכירי הארגונים.

האמנם? שאלתי את האיש של ליצמן.

"לא ולא", הכחיש באופן גורף. "זה נכון שליצמן כועס מאוד על מד"א, שכן הם לא עמדו בהסכם אותו ערך עבורם, ואשר עורך הבנות בינם לבין ארגוני ההצלה, אבל פעולתו בנושא האופנועים הגיעה לא מהצד הזה, אלא מהצד של הבקשה המפורשת של כל ארגוני ההצלה. אם כבר הם מתאחדים בצורה כל-כך יפה, זה עושה חשק לבוא לקראתם ולעזור להם. בכל זאת הולכים להעלות להם את דמי הביטוח ב-40 אחוזים, וזה לא דבר קטן עבורם".

כך או כך, שנים אחזו בטלית, מעתה יאחזו בה שלושה, מה טוב. ולסיעת ג"ל, שהוקמה בעבר בקול רעש גדול, אולי תהיה עוד עדנה בכנסת הנוכחית ושב ליצמן לפעול עם גפני יחדיו, כשמוזס עוזר מן הצד לשניהם.

לא דואגים לבנות מגור

אפרופו מוזס, קשה שלא להצטער עבורו על עוול שנעשה לו בכותרת 'המודיע' מיום שני האחרון.
מי שעקב אחריו בשבועות האחרונים, לא יכול היה שלא להתרשם מעבודתו הרצינית בנושא החוק לשחרור בנות מצה"ל. "אנחנו לא דואגים הרי לבנות מגור ומויז'ניץ, אנחנו דואגים בעיקר לבנות בעלות תשובה ושומרות מסורת", הסביר לי מוזס כשדיברנו על החוק המוצע בידי ישראל חסון.

מוזס היה האיש שנפגש עם זאב אלקין, יו"ר הקואליציה, כשהם דנים על חלופות אפשריות. הצרה הצרורה הייתה שהחוק זכה לתמיכה בלתי צפויה גם מכיוונם של חברי קואליציה, כדוגמת שר החינוך, גדעון סער.

בשעתו, כשהתגלתה עובדה מביכה זו, הצליח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל ארכה של חודש ימים להסדרת הנושא, ובחלוף הימים הצליח יו"ר הסיעה מוזס להגיע להבנה עם אלקין לפיה תוצע הצעה כזו: אם הצהרת ונתפסת באופן המעיד עליך כי אינך דתית, אפשר לחייל אותך, אולם את זכאית לערער על ההחלטה בפני שופט בדימוס וראש אכ"א.

מוזס הסכים, אך בתנאי שיוכנס גם דיין אל ההרכב. "אם אכן כך תעשו, לא נתמוך ולא נתנגד". תמיכה, גם בהצעת פשרה, אינה אפשרית, כמובן, שכן בכל זאת מדובר בציפור נפשה של היהדות החרדית ובחוק שהוגדר כבר בידי גדולי הדור הקודם כ'ייהרג ואל יעבור'.

סוף טוב הכל טוב, בינתיים. מונה צוות בדיקה, ונראה כי הנושא הולך על פסים חיוביים.

אלא שאז פתחו אנשיו של מוזס את עיתון 'המודיע' ונדהמו לגלות שם כי ליצמן הוא זה שהגיע אל ההבנות המדוברות. מן הסתם לא תפסו כותבי הידיעות ב'המודיע' את סגן השר בטרם ניסחו את ההודעה. ברור שאם תפסו - לא הבינו את דבריו או הוציאו אותם מהקשרם.

אבל תודו, זה בהחלט לא נעים.

פעם היה שר

תגידו עליו מה שתגידו, אבל מאיר שטרית, כיום איש מפלגת קדימה, הוא אדם מוכשר בהחלט, ולא רק בגלל שיש לו תואר במיקרוביולוגיה ובכימיה. לא פעם הוא פוגש אותנו, העיתונאים החרדיים, ומספר לנו סיפורים מתפקידי העבר הרבים שלו, בהם פעל בשיתוף פעולה הדוק עם הנציגים החרדיים, תוך שהוא דואג לנו, כפי שהוא, הנחתום, מעיד על עיסתו.

"אני יודע שהציבור החרדי כועס עלי על כמה דברים, אבל שלא בצדק", אמר לי פעם.

רבים זוכרים לו את 'נאום אלעד' המפורסם, בו נאם על הבמה כשר הפנים של ממשלת קדימה, והציע אי אלו שינויים ותיקונים ליהדות החרדית. יש הזוכרים לו גם את קיצוצי נתניהו הכואבים, שכן שטרית היה באותה תקופה שר במשרד האוצר ותמך באופן גורף בתוכניות הממונה עליו. "אבל שוכחים לי את העובדה שאני זה שבתקופתי ניתן לאלעד מעמד של עיר, שוכחים שאני זה שייסדתי את העיר חריש, ועוד ועוד".

בעמדו השבוע על הדוכן במליאה שמעתי מפיו, לראשונה בפומבי, את הרעיון עליו הוא שב ומדבר בכל פגישה שלנו. "דירות להשכרה", הפכו זה מזמן למוטו החביב עליו, ובכל הזדמנות הוא שב ומספר עד כמה התחיל לעבוד על הנושא עוד בהיותו שר הבינוי והשיכון, וכמה כדאי לרעהו הצעיר, אריאל אטיאס, לאמצו אל חיקו.

"שמענו רבות על הרפורמה במנהל, הממשלה אפילו הצליחה להעביר את התיקונים בהם רצתה. ומה הלאה? כבר ראינו דירות בשפע? על הנייר הכול יפה וטוב, אבל מה בשטח? מחירי הדירות עדיין נמצאים בשמים, זוגות צעירים תפוסים בגרונם בדרך לקנות דירה כשהמרחק בינם לבין דירתם רק הולך ומתרחק".

וכאן הגיע אל הנושא החביב עליו. "חוק דירות להשכרה. הממשלה תוציא מגרשים לבניית דירות כאלו", תינה את משנתו השיכונית, כשהוא מבקש דבר נוסף, חכם לא פחות: "שהוועדות המקומיות תחייבנה את העיריות להסכים לבניית דירות בנות חדר ושני חדרים. כיום המצב הוא שעיריות לא מוכנות לבנות אפילו לא שלושה חדרים, כי הן מסננות את החלשים. זו אכזריות".

אז נכון, כשסגן שר האוצר עלה אל הדוכן כדי להשיב לו, לא שכח להזכיר לעומד כאן לפניו מאין בא. "אתה זה שתמכת בגזירות 2003, ומה לך כי תלין על הזנחת השכבות החלשות בידי הממשלה?" - ירה בו בחץ וחנית. "החלפנו מקומות, עכשיו אני קואליציה, אתה אופוזיציה, אז החלפנו נאומים", אמר לו.

ובכל זאת, על אף הכול ולמרות הכול, תמיד שווה להקשיב לעצה של בעל ניסיון.

לעיונך, השר אטיאס.

זאב בעור של כבש

הפולמוס סביב שחרורו (או אי שחרור) של גלעד שליט הגיע השבוע גם אל מסדרונות הכנסת. הוא נחת שם מעת לעת, במהלך השנים האחרונות, לביקור/דיון קצרצר, אך מלבד אי אלו כותרות של פוליטיקאים שמיהרו להצטלם עם נועם ואביבה, ההורים הדואגים, לא העסיקה את עצמה הכנסת יתר על המידה בעניינו של גלעד השבוי.

בימים האחרונים, כשקלטו כי ההכרעה מגיעה אל קו הגמר, מסתערים חברי הכנסת הנכבדים על הנושא במלוא עוצמתם. "צריך לעשות כל מאמץ להחזיר את גלעד בהקדם", אמר אלי ישי לאחר סיום עוד פגישה עם נועם שליט, האבא. "לעם היהודי יש ערבות הדדית כמו שאין לאף עם בעולם".

אז זהו, שדווקא בשם אותה ערבות הדדית מדברים כל שוללי העסקה. לדבריהם, רק משום שהם חסים על חיי יהודים, הם נגד שחרור מחבלים כבדים עם דם על הידיים.

דווקא מניסים זאב, הסמן היותר ימני של ש"ס, הייתי מצפה לדיבורים אחרים, אולי אפילו להתנגדות לעסקה. אלא שניסיון שלי לקבל את ה'סחורה' נידון לכישלון חרוץ. "יש ברי ויש שמא, וברי עדיף", הוא מסביר. "לחייו של גלעד בטוח נשקפת סכנה בכל יום שהוא נמצא בשבי. מה יהיה בעתיד, איננו יודעים", הוא אומר, ולפתע נשמע קולו שמאלי למדי. 15 שנה בעיריית ירושלים ועוד 11 שנה בכנסת לימדו אותו, מן הסתם, פרק בהלכות פוליטיקה, ומי כמוהו יודע מה עתיד לקרות באם ייצא חוצץ נגד החלטה שכבר התקבלה עקרונית בצמרת המפלגה.

לרגע אנחנו עוצרים את השיחה, כאשר ניגש אל זאב ח"כ דניאל בן סימון ממפלגת העבודה. טפיחת שכם, כמה דקות של התייעצות ומתן עצות מפי החבר הש"סי שעבר פרק או שנים פוליטיקה בחייו, בסגנון "לא כדאי לך" וכיוצא באלו. מתברר כי בן סימון הפך לאחרונה לאחד מחברי העבודה המחוזרים ביותר. לאחר שפרק מעל ראשו את עולה של היו"רות, מבקש כל צד לנכס אותו לעצמו, אלא שהוא מעדיף שלא לומר, בינתיים, את המילה האחרונה.

"תאמינו לי, מפלגת העבודה הצליחה להשפיע על נתניהו", שמעתי אותו אומר, דקות ספורות לאחר מכן, אל המיקרופון של ערוץ הכנסת. "ותאמינו או לא, זה לא רק השפיע עליו, זה ממש בא מבפנים אצלו".

אין ספק, ח"כ זאב, שאמר את מה שאמר, ולא ניכנס לפרטים, עשה מן הסתם עבודה טובה.

כבעל דעות ימניות הייתי מצפה לשמוע מפיך גינוי לעסקה המתגבשת והולכת, אני אומר לח"כ זאב.

אבל הוא אינו מסכים. "כל עוד לא מתפרסמת רשימה שמית, אין טעם לנהל פולמוס כלשהו. הכול עדיין בגדר סוד, איש אינו יודע מהם הסיכונים. אני מודה שאחרי שהרשימה תתפרסם כבר לא יהיה כל עניין ציבורי בדיון אודותיה. אנשים מנבאים לנו אינתיפדה שלישית אחרי השחרור, ואני לא חושב שאינתיפאדה צריכה סיבות כדי לפרוץ. יש למעלה מ-100 אלף מחבלים בעזה, ואין אינתיפדה".

יחד עם זאת, אולי כדי לרצות את המצפון הימני שלו, הוא בהחלט קורא לשנות את מדיניות הממשלה ביחס למחבלים ולארגוני הטרור. "אני לא מסכים עם המדיניות הרופסת כלפי מחבלים וארגוני טרור, ברור שצריך לשנותה, אבל זו אינה סיבה שלא לשחרר את השבוי שלנו. זה גם ייתן מוטיבציה לחיילים המתגייסים, שמצפים לכך שהממשלה תעשה הכול למען שבוי. היו לי שיחות עם הרבה מאוד חיילים מתגייסים, ושמעתי מהם שוב ושוב שהממשלה לא עושה מספיק למען גלעד. הם באים בטרוניה כי הם חושבים על כך שכל אחד מהם יוכל להיות במצב דומה, וזה מאוד כואב להם".

• עם יד על הלב. אילולי הייתה ש"ס חברה בקואליציה, היית אומר את אותם דברים?

"כן, בוודאי. זה לא קשור לקואליציה או אופוזיציה. לא זה הנושא".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!