כך הגיבו בסקר לשאלה: "האם ברצונך לבחור בן/בת זוג אחר?"

'חובבן או מקצוען': בסקר שנערך בארה"ב בקרב זוגות הנשואים למעלה משלוש שנים, הייתה אחת השאלות כך: "לו היה באפשרותכם לבחור מחדש את בן הזוג, האם הייתם בוחרים שוב בבן הזוג עימו אתם חיים היום?" התשובה הפתיעה את החוקרים, למעלה ממחצית! הנשאלים השיבו כי היו בוחרים כל בן זוג אחר- רק לא את בן הזוג הנוכחי שלהם!.

מדהים. ואולי מפחיד... ובעצם מה אנחנו היינו משיבים לשאלה זו? האם יתכן שתשובתנו תהיה דומה לזו שעלתה מהסקר - חלילה - ופירושו של דבר שאנו בעצם נשואים רק בלית ברירה. האם זה נכון? וכי כך אמורים להיות חיי הנישואין? או שמא להיפך - והקשר הזוגי צריך רק להתחזק עם הזמן. וכמאמר הפתגם: "אהבה היא כמו יין שרק משתבח עם השנים"?!.

התשובה לכך נמצאת בכמה נקודות עיקריות, אבל דומה שהשורש לכל נעוץ בדברי הגמרא בתחילת מסכת קידושין: "מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אישה ולא כי תלקח אישה לאיש? מפני שדרכו של איש 'לחזר' אחר אישה" פירוש המילה 'חיזור' מלשון חיפוש תמידי איך להשביח את חיי הנישואין, וכשם שהיין צריך שימור במקום טוב ותחזוקה תמידית - כך גם חיי הזוגיות.

ונסביר: לא פעם אנו נתקלים בזוגות הפותחים את חייהם המשותפים בהתלהבות גדולה ונראה שהנה מצאנו זוג למופת, ולאחר תקופה אנו שומעים 'חריקות' מכיוונם, חריקות צורמות המעידות על 'שחיקה' בחיי הנישואין שלהם. ולכאורה מה השתנה?.

אלא צריך לדעת - וזהו דבר יסודי - שהקשר הזוגי מתבטא בשתי מישורים עיקריים: הקשר הרגשי - נפשי והקשר האישי. הקשר הרגשי הוא זה שפותח כל מערכת יחסים איתו מתחילים ואם וכאשר נבנה קשר טוב יש מקום להמשיך לקשר הנוסף.

אם כן בני זוג הנפגשים ומוצאים חן אחד בעיני השני ושניהם באמת מעוניינים בהמשך הקשר, כל אחד מנסה להרשים ולהראות את כוחו דווקא ובעיקר בחלק הרגשי, שיחות נפש, מחמאות כנות, מכתבים יפים, פרחים אדומים, ועוד, עד שבסופה של תקופה, מחליטים בני הזוג שאכן מצאו את שאהבה נפשם והם מעוניינים למסד את הקשר ולהתחתן וכל זה על בסיס הקשר הרגשי - נפשי בלבד שנבנה בניהם, בדרך אל הקשר האישי יותר.

זהו רגע השיא, זמן בו 'מרגישים' הם בתוכם את השמחה הפנימית הנמצאת בפתחה של כל התחלה חדשה. וכאן בנקודה זו בדיוק עומדת בידם הבחירה, האם 'להגביה' את האש- לתת לקדירת אהבתם לרתוח, או לחלופין, להשאירה 'על אש נמוכה' - לתת לקשר הרגשי לדעוך אט אט ולפנות את מקומו לקשר האישי בלבד, וכך בעצם להימנות על תוצאות הסקר העגום שהובא לעיל.

בני זוג המעוניינים שהקשר שלהם ישתבח עם השנים צריכים לזכור שעליהם להמשיך לחזק את הקשר הריגשי בניהם כל הזמן ואף להפוך עצמם 'ממחזרים חובבנים למחזרים מקצוענים'. עליהם להבין שכמה שהשקיעו בתחילה בקשר הרגשי ע"מ למצוא חן אחד בעיני השני וככל שחשבו כל אותו זמן איך לעשות טוב לשני- בדקו מהו המאכל האהוב עליו ואיזה דבר חביב בעיניו- כך צריך להמשיך ואף להוסיף לאחר החתונה.

אין לתת מקום למחשבות כמו "השגתי את מבוקשי עכשיו אתן לו להתמודד עם החלק הפחות יפה שבי" או "אנחנו כבר אוהבים אין צורך להשקיע יותר" וכדו', זהו המתכון העגום המביא את חיי הזוגיות למשבר ולקדירת האהבה להיחרך.

להיפך, צריך לתת מקום למחשבות חיוביות כמו "עד עכשיו הייתי חובבן מעתה אלמד להיות מקצוען" וכן "מה באפשרותי לעשות 'היום' כדי להוסיף בקשר הרגשי שלנו". זוהי הדרך הנכונה שתוביל לניחוחות נעימים שיעלו מקדירת האהבה שלנו, וליין שישתבח עם השנים.

זהו בעצם הסוד שעומד אחר ציווי התורה בכל דיני 'טהרת המשפחה', כיוון שעיקר הקשר הזוגי מבוסס על הקשר הרגשי-נפשי, נתנה התורה זמן בכל חודש, בו על בני הזוג להשקיע ולטפח רק את הקשר הרגשי וכך בעצם לחזק ולתחזק באופן תמידי את חיי הנישואין וללבות את אש האהבה בניהם.

וכמאמר הגמרא: "מפני מה אסרה התורה אישה לבעלה, כדי לחבבה בעיניו כשעת כניסתה לחופה". זהו סוד קשר הזוגי ושימור האהבה האמיתית בחיי הנישואין ע"פ היהדות, ואכן מי שינהג בדרך זו ויהפוך ל'מחזר מקצוען', יוביל את חיי הנישואין שלו למקום שרק משתבח עם השנים. תנסו את זה בבית.

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!