הלכות חנוכה • פרויקט מיוחד

א. שמונת ימי חנוכה הם ימי שמחה והלל ולכן אסורים בהספד ותענית. אבל ערב חנוכה ויום שאחרי חנוכה מותרים בהספד. ותענית.

ב. נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות והוא תוך חצי שעה להדלקתן. והטעם א' כדי לעשות להן היכר שלא ישתמשו לאור הנרות. ב' כדי שלא יסיחו דעתן מלזכור הנס. ג' שמא יכבה הנר שמשתמשים בבית ויבואו להשתמש באור הנרות. אולם אפיה ובישול ושאר צרכי אוכל נפש מותרות הנשים במלאכות אלו, וכן שטיפת וכיבוד הבית גם בזמן שהנרות דולקות.

ג. עשיית מלאכה לאנשים מותרת בכל שמונת ימי חנוכה. וי"א שימנעו ממלאכה בחנוכה בזמן שהנרות דולקות. והמחמיר תבא עליו ברכה.

ד. סגולה לאשה הנמצאת בסכנה וכגון בזמן הלידה שתידור שלא תעשה מלאכה בחנוכה יום או יומיים ותינצל.

ה. ריבוי הסעודות בחנוכה הן רשות, שלא קבעו חז"ל את ימי החנוכה למשתה ושמחה. ואם אומרים בהם דברי תורה וזמירות נחשבת הסעודה לסעודת מצוה.

ו. אבֵל תוך יב' חודש על אביו או אימו רשאי להשתתף במסיבת חנוכה (ללא תזמורת) כיון שאין זה נחשב לבית משתה.

ז. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שהאכילה יהודית ביתו של יוחנן כהן גדול את מלך יון גבינה עד שנרדם וחתכה את ראשו ועל ידה באה הישועה.

ח. נוהגים לאכול סופגניות זכר לנס השמן של המנורה. ואם אוכלם באמצע הסעודה לא יברך עליהם אף שבאים לקינוח. וטוב לאוכלם לאחר ברכת המזון.

ט. סופגניות עם ריבה מותר לחממם בשבת על גבי הפלטה משום שהסופגניה רובה נקראת דבר יבש וברוב יבש אין בישול אחר בישול ואפי' שמעט ממנו דבר לח.

י. אין מספידין בכל שמונת ימי חנוכה אלא רק ת"ח ובפניו.

יא. אבֵל תוך י"ב חודש י"א שלא יאמר קדיש בחנוכה. וי"א שלא ימנע עצמו מלומר קדיש בחנוכה, ואין לשנות מפני המחלוקת. וכל מקום יעשו כמנהגם.

יב. אין לעלות לקבר (משפחתי) בימי החנוכה כיון שהדבר גורם לצער ובכיה. ואם יש לו אזכרה בחנוכה יקדים לעלות לקבר לפני חנוכה. ומותר לבקר בקברות צדיקים בימי החנוכה.

יג. אבֵל שסוף השבעה או השלושים שלו חל בחנוכה לא יעלה לקבר אלא רק לאחר ימי החנוכה.

יד. צריך ליזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה. והזהיר ומהדר בנרות חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים. שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור".

טו. בלילה הראשון מדליק נר אחד והולך ומוסיף עוד נר בכל לילה עד שבליל שמיני מדליק שמונה נרות. ואם לא הדליק לילה אחד אין לו תשלומים ולא ידליק למחר יותר נרות כדי להשלים את מה שהחסיר, אלא מדליק נרות לפי אותו היום. אבל יש לו תיקון שלמחרת יוסיף שמן כשיעור ב' הלילות.

טז. בני עדות המזרח נוהגים שאחד מדליק לכל בני הבית. ובני אשכנז נוהגים שכל אחד מבני הבית מגיל חינוך (גיל 6) ומעלה מדליק במקום אחר בבית. חוץ מהנשים דאשתו כגופו. וחוץ מהבנות שאינן נשואות. ואשכנזי שדר בבית עם ספרדי כל אחד יעשה כמנהגו.

יז. אם הדליק בטעות יותר נרות ממספר היום י"א שיכבה את כל הנרות וידליקם שוב ללא ברכה. וי"א שיצא ידי חובה ויכבה רק את הנוספים. והמחמיר תבא עליו ברכה. ואם לא כיבה וכבר עבר הזמן יצא ידי חובה.

תודתנו להגר"ב חותה מחבר הספרים "ברית בנימין" "תמצית עניני חושן משפט" "לבנימין אמר" "כי בא מועד", על כתיבתו ומאמציו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!