המבקר הגיע לביקור • תמונות

בעקבות פניית "האגודה הירושלמית לשוויון" סייר אמש מבקר המדינה, השופט בדימוס מר מיכה לינדנשטראוס במוסדות החינוך החרדי בירושלים. לסיור המבקר התלווה ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מ"מ וסגן ראש העיר הרב יצחק פינדרוס, אנשי לשכת ראש העיר ולשכת מבקר המדינה ובכירים ממנח"י ומהאגף לחינוך חרדי.

לפני חודשיים העבירה "האגודה הירושלמית לשוויון" למבקר המדינה דו"ח מקיף אודות מבני החינוך בירושלים. בפנייתו למבקר המדינה, ציין יו"ר האגודה הירושלמית לשוויון, ישעי' הורוויץ כי "למעלה מ-50,000 מילדי החינוך החרדי (החל מגני הילדים, בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי) לומדים בצריפים, בקרוונים דולפים, במקלטים ובצפיפות גדולה, בתנאים המזכירים את שנות החמישים במדינת ישראל, וזאת למרות כי קיימות בירושלים מאות כיתות תקניות ריקות ועשרות מבני חינוך מתרוקנים - בשכונות בהן קיים מחסור בכיתות לחינוך החרדי".

בפנייה למבקר המדינה ציינו אנשי האגודה כי "מהדו"ח עולה כי עיריית ירושלים מפעילה בתי ספר מתרוקנים, בניגוד לתקנים, לחוזרי מנכ"ל ולהוראות החוק ותוך בזבוז של עשרות מיליוני שקלים מכספי משרד החינוך, וכמו כן מקימה מבנים זמניים וקבועים במקומות בהן הבינוי אינו נצרך, על חשבון מקומות אחרים בהן הבינוי נצרך".

ואכן, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמציאות העגומה, החליט מבקר המדינה ואנשי לשכתו לסייר בשכונת רמות בירושלים. במסגרת הסיור שנעשה ביוזמת מבקר המדינה, ביקרה משלחת מכובדת של אנשי מבקר המדינה במספר מוסדות חינוך של הזרמים השונים בשכונה. במהלך הסיור נחשפו אנשי המבקר למציאות עגומה של 60 כיתות בחינוך החרדי המאוכלסות במבנה של כ-18 כיתות תקניות, ומן הצד השני ביקרו במבנה של בי"ס ממ"ד, המיועד ל-900 ילדים ובו כיום לומדים כ-60 ילדים.

אחד מאנשי המשלחת ציין כי בבי"ס המתרוקן בממ"ד ניסו ליצור מצג שווא בפני המבקר באמצעות ציפוף מרבית ילדי בית הספר מקבוצות גיל שונות בכיתה אחת, בעוד שביתרת הכיתות לא היו ילדים כלל, או ילדים בודדים. כמו כן במהלך שיחה עם נציגי מבקר המדינה מתברר כי בבית הספר לומדים ילדים מקטמונים, מגילה ומשכונות אחרות בירושלים.

סיור זה מחזק את ממצאי הדו"ח, הראשון מסוגו של "האגודה הירושלמית לשוויון". הדו"ח גילה כי בשכונות מסוימות בירושלים, בעיקר באלו שהיו בעבר שכונות "מעורבות" כדוגמת רמות, גבעת שאול, נווה יעקב, רמת אשכול מרבית הילדים משתייכים למגזר החרדי (באזורים רבים למעלה מ-90%), זאת לאור ריבוי הילודה במגזר החרדי והשינויים הדמוגרפים והגיאוגרפים בעיר. אך למרות זאת, חלוקת הכיתות התקניות ומבני החינוך באותן שכונות מנציחות מצב של קיפוח שיטתי ואפליה על רקע השתייכותם הקבוצתית.

הדו"ח אף חשף את "שיטות העבודה" של עיריית ירושלים. לאור הקושי בהחזקת מבנים ריקים לאורך זמן, מפעילים אנשי מנח"י (מנהל חינוך ירושלים) מניפולציות מספריות ושיטות שונות על מנת להמשיך ב'הנשמה מלאכותית' של מבנים ריקים הן באמצעות בינוי פנימי מחודש של מבנים, הן על ידי 'יבוא' אלפי ילדים מרחבי ירושלים והן ע"י מכירת "שירותי חינוך" לערים מחוץ לירושלים (מבשרת ציון, גבעת זאב וכדומה) על חשבון ילדי השכונה אשר משוכנים בצריפים, מבנים יבילים, מקלטים וחצאי כיתות.

בפנייה למבקר המדינה נאמר כי "מנח"י מעבירה למשרד החינוך נתונים שאינם מדויקים אודות מספר התלמידים ומספר הכיתות התקניות במוסדות החינוך המתרוקנים, וכמו כן מעבירה מבני חינוך למוסדות פרטיים, ללא הליך הקצאה תקין כמתחייב בחוק. לדוגמא: בקרית משה, בית ספר מיימון המתרוקן הפך ביום בהיר אחד למבנה המאכלס את ה"ישיבה לצעירים של מרכז הרב", זאת נגד החוק וכאשר מרבית התלמידים אינם תושבי ירושלים. בית ספר "אוולינה דה רוטשילד" ברחביה הועבר לידי "מכון הרטמן" ללא כל הליך הקצאה. בשכונת רמות, למשל, העניקה מנח"י 3 מבני ענק מתרוקנים לרשתות הפרטיות "אור תורה סטון" ורשת "נועם", ומאידך, ילדים חרדים מהשכונה לומדים בצפיפות במבנים יבילים לא תקניים.

דו"ח "האגודה הירושלמית לשוויון" אף חשף כי "בגני הילדים ובבתי הספר שנבדקו חצרות המשחקים קטנות, או כלל לא קיימות (בתוך החצר מוקמו עוד קרוונים, וחצר המשחקים הותקן על גג המבנה). בבית ספר אחר מוקמו כיתות במקלטים חנוקים ללא פתחי אוורור ראויים. ישנם בתי ספר שלמים השוכנים במבנים ארעיים דליקים ללא נקודת מים ראויה שתוכל לשמש במקרה של שריפה. במקום אחר לומדים הילדים החרדים במבנה מסוכן המיועד להריסה. אין מדובר במקומות בהן אין בנמצא פתרונות. הכיתות קיימות. אבל הן מעלות אבק בשם עקרון מקודש חסר היגיון שמבנה ששימש בעבר את החינוך הממלכתי והממלכתי דתי לא ישמש יותר את החינוך החרדי, למרות הצורך עקב השינוי בהרכב האוכלוסייה. המציאות העגומה הנוכחית היא כי מבני החינוך החרדי בירושלים מזכירים את מדינות העולם השלישי, מציאות זו הינה אות קין על מצחם של רשויות החינוך".

בסיום הפנייה למבקר המדינה נאמר כי "אנו סבורים כי על משרד המבקר, ובראשו כב' מבקר המדינה, אשר כבר הוכיח את יושרו וניסיונו – לקיים ביקורת מקיפה סביב סוגיה זו, ובכך לחסוך מאות מיליוני שקלים ממשאבי משרד החינוך בהפעלת מבנים מתרוקנים ובתכנון ובניית מבני חינוך מיותרים".

ישעי' הורוויץ, יו"ר האגודה הירושלמית לשוויון אומר כי האגודה שוקדת עתה על דו"ח נוסף הסוקר את המציאות העגומה בתחום גני הילדים בירושלים. "כ-20,000 ילדים מתוך 27,000 ילדי הגיל הרך בירושלים לומדים במסגרות החינוך החרדי. כאן מדובר על אלפי ילדים ופעוטות הלומדים בדירות שכורות, בקראוונים ובפתרונות מאולתרים ללא תנאים, ללא חצרות משחקים וללא מתקנים. רשויות החינוך מתרשלות בתפקידן בהעברת מבנים בשכונות מתחרדות, בתכנון עתידי בפרויקטים חדשים ובתכנון מבנים לאור הגידול הדמוגרפי במספר הילדים בחינוך החרדי בירושלים".

היועץ המשפטי של האגודה הירושלמית לשוויון, עו"ד דב הורוביץ ממשרד עורכי דין הרפז-הורוביץ, מברך על התערבות מבקר המדינה בתיקון ליקויים קשים אלו ומציין כי "בית משפט אמר את דברו בהתייחסו לסוגית ההפליה של מגזר מסוים. כך הוא קבע בפסקי דין רבים כי אין די בכך שחוקי המדינה מקיימים את עקרון השוויון, אלא חשוב לא פחות מכך שביצוע החוקים יהיה תואם עיקרון זה", הורוביץ מוסיף כי "כך גם נאמר באותם פסקי דין כי האיום העיקרי על עיקרון השוויון נובע מביצוע החוקים תוך הפליה של מגזר מסוים בהקצאת משאבים על ידי רשויות המדינה. הפליה כזאת, במיוחד אם היא שיטתית, עלולה לפגוע באופן קשה ביותר, לא רק באדם מסוים או בגוף מסוים, אלא גם במרקם החברתי ובתחושת השותפות שהיא תנאי לחיים ראויים בצוותא. מכל מקום, הפליה כזאת פסולה מיסודה, מבחינה מוסרית ומבחינה משפטית גם יחד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!