למרות הקורונה: מספר המתים בישראל נמוך מאשתקד

פחות עבודה לקברנים: נתונים מפתיעים שפורסמו בימים האחרונים, מלמדים שהתחזיות על 'עומס בחדרי המתים' שהתבססו, אגב, על מראות שנראו במדינות אחרות בימי הגל הראשון, התבדו ב"ה ומספר מקרי המוות שנרשמו בישראל נמוך יחסית לגל הראשון. אם לא די בכך, מתברר כי השנה נרשמו בישראל פחות מקרי מוות יחסית לשנים קודמות.

הנתונים, שמתבססים על הדו"ח האחרון של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מגלה כי מתחילת השנה ועד עכשיו, לא נרשמה תמותה עודפת בישראל. סך הפטירות, כולל המתים מקורונה, תואם את הממוצע הרב-שנתי.

כך למשל, בחודש ינואר שבו נרשמה שיא התפרצות הקורונה בימי 'הגל הראשון', נרשמו בישראל 4,581 מקרי מוות. זאת כאשר ב2019 נרשמו 4,806 וכך גם ב2017 – 4,897. רק ב2018 המספר היה נמוך יותר והוא עמד על 4,490. נתונים דומים נרשמו גם בחודשים פברואר, מרץ, אפריל ומאי.

במערכת הבריאות לא סיפקו הסברים לתופעה, אם כי אין ספק שהיא בהחלט ראויה לבדיקה יסודית. ישנם הטוענים שהסיבה לתמותה הנמוכה נעוצה בכך שבימים אלו של הקורונה ישנם רבים שנמנעים מלהגיע לבתי החולים, ומשכך הם עוברים פחות פרוצדורות רפואיות, ולכן מתים פחות... עם זאת, מדובר בהשערה ולא בתחקיר מבוסס.

בתוך כך, לפי בדיקה שערך מכון כללית למחקר שניתח נתוני תמותה בקרב מבוטחי הקופה, הסיכוי למות מקורונה ירד ב-60% בגל השני ו-15%. לפי דיווח של רוני לינדר ב"דה מרקר", ניתוח נתוני התמותה בגל הראשון (מארס-אפריל 2020) לעומת אלה שבגל הנוכחי, נכון לסוף יולי, שאותו ערכו ד"ר נועם ברדה וד"ר נעה דגן ומנהל המכון פרופ' רן בליצר, העלה עוד כי מקרב 120 מבוטחי ה"כללית" שנפטרו בחודש שעבר, 15% היו בני פחות מ-70. בגל השני נדבקו פחות אנשים מקבוצות הסיכון - מבוגרים וחולים כרוניים - ירידה של יותר מ- 30% לעומת הגל הראשון.

בקבוצת החולים בני 70 ומעלה עם פחות מחלות כרוניות וקבוצות גיל צעירות יותר עם סיכון יחסי גבוה בשל מצבי רקע והיסטוריה רפואית - שיעור התמותה בגל הראשון היה 5% וירד ל-2% בגל השני. ירידה קטנה יותר נרשמה בשיעור התמותה גם בקבוצה קטנה של בני 70 ומעלה עם ריבוי מחלות רקע - מ-21% תמותה בגל הראשון ל-17% בגל השני.

יתכן שחלק מהשונות בתמותה היא עקב שיפור באיכות הטיפול בחולי קורונה: טיפול תרופתי בסטרואידים שהוכח כיעיל והימנעות מהחדרת הנשמה (פעולה שהוכחה כתורמת לסיבוך מצבו של החולה) והשכבה על הבטן. הסבר אפשרי נוסף: עלייה במספר הנדבקים א-תסמיניים שהסיכוי שלהם לתמותה נמוך ב-66%.

יהיה ההסבר אשר יהיה, מה שברור, שהנתונים מלמדים שישנם פחות מקרי מוות. פרופ' רן בליצר קובע כי "שיעורי התמותה בישראל הם מהנמוכים בעולם, בגל השני עוד יותר מהראשון וכעת יותר ברורות הסיבות לכך. הממצאים מדגימים כיצד השיפור בהגנה על החולים הפגיעים ביותר הקטין את שיעורי התמותה בין הגל הראשון לשני. תרמה לכך פעילות יזומה של הקופה לזיהוי חולים בסיכון והפנייה טלפונית אקטיבית של רופאיה למטופלים שבסיכון".

נזכיר, כי בימים האחרונים נטען גם שמספר חולי הקורונה נמוך עוד יותר מהמספר הרשמי, וזאת משום שגם חולים שמתו מסיבות אחרות (סרטן למשל) אך חלו גם בקורונה, מוגדרים כ'חולי קורונה'. במשרד הבריאות אישרו את הנוהל ושם מסבירים כי "תמותה מ-Covid-19 לא נגרמת מסיבה אחרת אלא נספרת בנפרד, גם אם לנפטר מחלות אחרות שיכולות להאיץ את התמותה". מסיבה זו, חולה עם סרטן קטלני, למשל, אם אומת או נחשד כחולה קורונה, סיבת המוות שלו תירשם כקורונה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!