המחלה שפוגעת ביוצאי בריה"מ מסבכת אותם עם הקורונה

המחלה ממנה סובלים בעיקר יוצאי מדינות חבר העמים צפויה להיעלם: בדיון שנערך בוועדת העליה של הכנסת, התברר כי המחלה הידועה בשם 'הפטיטיס C', צהבת נגיפית, שמוגדרת כמחלה שאין חיסון נגדה והיא פוגעת בעיקר ביוצאי חבר העמים, צפויה להיעלם בתוך עשור. כך לפי הערכות משרד הבריאות.

נכון להיום, לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, 5% מעולי חבר העמים, כ-45,000 איש, הם נשאי הנגיף. כ-17% מנשאי הפטיטיס – עלולים להיות חולים במצב קשה בקורונה.

ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ תהילה פרידמן (כחול לבן), ציינה כי בישראל חיים 900,000 עולים ממדינות חבר העמים, אולם, חולים רבים אינם מודעים למחלתם ואינם מטופלים, כאשר היעדר טיפול עלול להוביל להתדרדרות המחלה לשחמת הכבד, סרטן הכבד ואף לצורך בהשתלת כבד. בישראל אין מאגר אחד המרכז את המידע על כלל החולים בהפטיטיס C חריפה או כרונית, ואין נתונים מדויקים במשרד הבריאות נתונים על מספר חולים בהפטיטיס כרונית בישראל.

פרידמן הוסיפה כי קיים קשר בין נגיף הקורונה ומחלת הכבד. נגיף הקורונה גורם לנזק חריף לכבד, והתמותה בקרב המאושפזים עם מחלת כבד כרונית שנדבקו בנגיף הקורונה הגיעה ל-16.7%. עמותת "חץ", הארגון הישראלי לבריאות הכבד בישראל מציעה לבצע בדיקות דם לעולים חדשים שמגיעים מארצות שמוגדרות כקבוצת סיכון להפטיטיס C והדבר יאפשר מיפוי האוכלוסייה. כמו כן, קופות החולים לא מבצעות פילוח לפי ארצות מוצא - דבר המקשה על איתור חולים ופניה יזומה על ידי קופת החולים לחולים שמבוטחים בה.

יוזם הדיון ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) ציין את חשיבות הבדיקות המוקדמות, ואת מימושה של התכנית הלאומית שגיבש משרד הבריאות. "ככל שנגביר את מודעות הציבור, כך ניתן לגלותה בשלב מוקדם – ולמנוע הידרדרות". הוא הדגיש את ההכרח לפרסם ברוסית, וכן דרך הרשויות המקומיות – ייעודיות לקהל היעד.

רוני בלנק, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת הוסיף, כי אין כיום חיסון נגד המחלה, אך טיפולים תרופתיים חדשים עם מעט תופעות לוואי אושרו במסגרת סל התרופות, ולדברי משרד הבריאות שיעורי ההחלמה של המטופלים בהן קרובים ל-100%. ביולי 2016 הכריזה ישראל כי תקדם תכנית לאומית למיגור המחלה. אולם, נכון להיום, ארבע שנים לאחר ההכרזה, טרם החל יישומה.

על-פי הערכת משרד הבריאות ב-2018, כ-2% מאוכלוסיית ישראל נשאי הנגיף, כלומר כיום מדובר ב כ-184 אלף איש. בלנק הוסיף כי שאלה מרכזית ביישום התכנית, היא מספר המבוטחים ה'רדומים' במערכת, כלומר מספר האנשים שקיבלו אבחנה טרם כניסת הטיפולים החדשים לסל התרופות בשנת 2015, וכמה מהם קיבלו טיפול לאחר כניסת הטיפולים החדשים.

עם זאת, ד"ר יובל דאדון, מנהל התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס במשרד הבריאות, הבטיח כי המחלה תמוגר כיוון שהתרופות המצויות יעילות ביותר. לדבריו, למרות העיכוב, ישראל תעמוד ביעד הבינלאומי, שהוא חיסול המחלה עד 2030. "הקורונה שינתה מעט את סדרי העדיפויות, אך אנו דבקים בתכנית, הגשנו בקשה להקמת מרכז מידע לאומי (רשם לאומי), וקיימנו עבודה משותפת עם שרות בתי הסוהר, ועם קופות החולים להפעלת המרפאות בהם יש ריכוז גבוהה של נשאים".

פרופ' זיו בן ארי, מומחית בתחום במרכז הרפואי תל השומר, קובע אמנם כי העדר תסמינים למחלה גורמים לנשאים שלא להיבדק בשלב מוקדם דיו, אך דווקא תקופת הקורונה טומנת בחובה הזדמנות. לדבריו, "הגברת הסיכון לחולי קורונה הוא הזדמנות להגברת המודעות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!